ישראל לא עומדת ביעדי האקלים לשנת 2030

ממשלת ישראל הגישה לאו"ם את דוח השקיפות הלאומי הראשון מסוגו במסגרת אמנת האקלים הבין-לאומית. הדוח, המוכר בשם BTR (Biennial Transparency Report), מסכם את מאמציה של ישראל במאבק בשינויי האקלים, ומראה כי ללא פעולות מיידיות ובעלות משמעות, המדינה לא תעמוד ביעדים שקבעה לעצמה עד שנת 2030.

מהדוח עולה, כי קיימת התקדמות בתחום, אך היא עדיין אינה מספקת. כדי לצמצם את הפערים נחוצה פעולה ממשלתית נרחבת, שתאפשר גם קידום של כלכלה תחרותית ונקייה. הדוח סוקר את מקורות הפליטה של גזי חממה בישראל, ומנתח את צעדי המדיניות להפחתתם ואת ההתמודדות עם תרחישי החרפה של שינויי האקלים. הוא כולל גם אומדן של התועלות הכלכליות והסביבתיות מהמהלכים הממשלתיים, וסוקר את הסיוע שמספקת ישראל למדינות מתפתחות, כולל בניית יכולות והעברת טכנולוגיות.

שרת הגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה: "הדוח מראה שחייבים לפעול עכשיו כדי שנוכל לעמוד ביעדי האקלים של ישראל: הפחתת זיהום אוויר, קרקע ומים, שיפור הבריאות, צמצום עלויות כלכליות ויוקר המחיה, חיזוק הביטחון האנרגטי וניצול הזדמנויות כלכליות למנופי צמיחה מבוססי חדשנות ישראלית בזירה הבין-לאומית. יש לנו הזדמנות - ואחריות - להיות ערוכים לתרחישים של שינויי האקלים ונזקיהם, ולהוביל את שינויי העומק הנדרשים למען בריאות הציבור."

עיקרי הדוח

מהנתונים עולה, כי בקצב היישום הנוכחי של תוכניות להפחתת פליטות גזי חממה, ישראל צפויה להגיע להפחתה של 19% בלבד - נמוך מיעד ההפחתה של 27% שעליו התחייבה המדינה בהסכמים הבין-לאומיים. פער זה עלול להשפיע לרעה על הבריאות, הכלכלה והסביבה, ולשחוק את מעמדה של ישראל כמדינה מפותחת ומובילה בחדשנות אקלימית.

הדוח מציין, כי אפשר לא רק לסגור את הפער אלא אף לעלות על היעדים אם ייושמו צעדי הפחתה רחבים כגון האצת השימוש באנרגיות מתחדשות (עד 30% עד 2030), קביעת תקנים לפליטות ברכבים חדשים, עידוד רכישת רכבים חשמליים באמצעות מדיניות מיסוי ופריסת תשתיות טעינה, צמצום נסועה פרטית על ידי חיזוק התחבורה הציבורית ונקיטת צעדים לטיפול בפסולת ובמתאן ממטמנות.

על אף ההתקדמות בתכנון ממשלתי וברשויות המקומיות, יש עדיין פערים מהותיים. ישראל חווה הקצנה מובהקת בתנאי האקלים עם עלייה בשכיחות הבצורות והיובש. המענה לכך מחייב השקעה ממשלתית רחבה בתכנון ובהיערכות, ובפרט תקצוב הכנת תוכניות ברשויות חסרות משאבים והשלמת מפות סיכוני אקלים לקבלת תמונה מלאה ועדכנית.

למרות העלייה בביקוש לחשמל, מדיניות הפחתת העומס על תחנות פחמיות הניבה תוצאות: בין 2015 ל-2022 נרשמה ירידה של 43% בשימוש בפחם - הדלק המזהם ביותר. בד בבד עלה שיעור ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות מאפס כמעט ל-10%.

הכנסת והממשלה אישרו מתווה למס פחמן, שבו מגולמות לראשונה - אם כי באופן חלקי - העלויות הבריאותיות והסביבתיות של שימוש בדלק פוסילי. עם זאת המתווה אינו כולל את מלוא הנזקים, בעיקר אלו הנגרמים משימוש בגז טבעי.

הדוח מציין שיפור במערך הבקרה והמעקב שהקים המשרד להגנת הסביבה. תשתית זו מאפשרת ניטור מקצועי של צעדי הממשלה, דיווח על התקדמותם ומידול התחזיות מול היעדים הלאומיים והסקטוריאליים.

תחזיות לעתיד - לאן הולכים מכאן?

הדוח כולל תחזיות עד 2040 ומציג שני תרחישים מרכזיים. הראשון, "תרחיש צעדים קיימים", מדגיש את הסיכון שבהיעדר פעולות נוספות - האטה בהפחתת הפליטות והתרחקות מיעדי מדינות מפותחות. השני, "תרחיש צעדים נוספים", ממחיש כי יישום מיידי ורחב של צעדי מדיניות בכל הענפים המרכזיים - ייצור חשמל, תחבורה, פסולת ותעשייה - יוכל להבטיח עמידה ביעדי 2030 ואף להביא להפחתה עמוקה יותר בהמשך.

מה צריך לקרות עכשיו?

כדי לגשר על הפערים, הדוח ממליץ על כמה צעדים דחופים:

• * חקיקת חוק אקלים שיגדיר את היעדים ויעגן אותם בחוק.
• * הקצאת תקציבים לרשויות מקומיות לצורכי היערכות.
• * גיבוש תוכנית לאומית למשק האנרגיה שתצמצם את הביקוש לחשמל ותגדיל את ייצור האנרגיה המתחדשת.
• * תמריצי מס והשקעות נרחבות לתחבורה חשמלית ולתשתיות תנועה מקיימת.
• * רגולציה ואכיפה בתחום הפסולת, כולל חיוב לכידה והשמדה של מתאן ממטמנות.
• * האצת תוכניות להיערכות לשינויי האקלים בכל רמות השלטון.

לפי המשרד להגנת הסביבה, מימוש הצעדים האלו יאפשר הפחתת זיהום, שיפור בריאות הציבור, הפחתת יוקר המחיה, חיזוק הביטחון האנרגטי ויצירת מנועי צמיחה כלכליים מבוססי חדשנות ישראלית.

המלצות ה-OECD ותוכנית NAP

בדוח עדכני של ה-OECD שפורסם באפריל 2025, מומחים קוראים לישראל ליישם פעולות נוספות כדי לעמוד ביעדים: העלאת מס פחמן על גז, הפסקת השימוש בפחם עד 2026, הרחבת התקנה של פנלים סולריים על גגות וקרקעות מופרות, התאמת רשת החשמל, קידום בנייה ירוקה ושילוב בין תכנון תחבורתי לתכנון קרקע.

בד בבד הגיש המשרד לאו"ם במרס האחרון את תוכנית ההיערכות הלאומית לשינוי אקלים (NAP). התוכנית הוכנה על ידי אגף חוסן אקלימי במשרד, בראשות ד"ר עמיאל וסל. מדובר בתוכנית אסטרטגית ראשונה מסוגה שהוגשה במסגרת אמנת האקלים של האו"ם, והיא כוללת מיפוי של סיכונים, אתגרים ודרכי פעולה להתמודדות. השלב הבא בתהליך יהיה ניתוח עלות-תועלת והעברת צעדים ליישום בשטח.

דוח BTR נערך על ידי צוות המשרד להגנת הסביבה, בראשות ד"ר גיל פרואקטור, בליווי חברת אקוטריידרס. את תוכנית ה-NAP ערכו ד"ר עמיאל וסל והנד חלבי.