מגה קלינטק
כתבות
מגה קלינטק פלוס
לעמוד קודם

מחקר: ניטור פסולת בחופי ישראל

מחקר ופיתוח ים וחופים, מיחזור ופסולת: המשרד להגנת הסביבה מפרסם מחקר ניטור פסולת ומקורות פסולת בחופי ישראל

09/01/2024
זמן קריאה: 3.5 דק'

המשרד להגנת הסביבה פרסם תוצאות מחקר בן שנתיים שבחן את מקורות פסולת הפלסטיק בחופי ישראל. את המחקר עשתה ד"ר גליה פסטרנק מאוניברסיטת חיפה בעבור תוכנית חוף נקי של המשרד להגנת הסביבה, במסגרת קול קורא של לשכת המדענית הראשית של המשרד, פרופ' נגה קרונפלד-שור. המטרה הייתה לאפיין את מקורות הפסולת ברשויות החופיות כדי להבין את מידת ההשפעה של אופי החוף ופריסתו הגאוגרפית על סוג הפסולת הימית והיקפה, לבחון את כל הרשויות החופיות ולהבין את היקף הפסולת המגיעה ממקורות ימיים.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "המחקר מלמד על הישג מהותי בניקיון החופים ועל ירידה בכמויות פסולת הפלסטיק בחופים. תוצאות המחקר מדגישות את חשיבותה של תוכנית חוף נקי ואת הצלחתה כגורם משפיע בצמצום הימצאות פסולת פלסטיק בחופי ישראל."

הפסולת הימית, ובעיקר פסולת פלסטיק, נהפכה לבעיה סביבתית המאיימת על מערכות אקולוגיות ימיות וחופיות, ויש לה השפעה שלילית על הכלכלה והבריאות. ממצאים בשנים האחרונות מלמדים על כמויות הגדלות במהירות של פסולת פלסטיק בים, בשל ייצור הולך וגובר של פלסטיק. בשנת 2021 הוערך ייצור הפלסטיק העולמי ב-390 מיליון טונות לשנה.

מדינת ישראל הקדימה את מרבית מדינות העולם כאשר המשרד להגנת הסביבה יזם בשנת 2005 את תוכנית "חוף נקי", שעיקר תקציבה מופנה לתמיכה ברשויות החוף בניקיון החופים הפתוחים שבשטחיהן. המימון לרשויות ניתן על פי מדרג חברתי כלכלי, על פי היחס בין הגודל של אוכלוסיית הרשות המקומית לבין אורך קו החוף ועל פי רמת הניקיון של החוף המדורג על פי "מדד חוף נקי".

במסגרת המחקר של ד"ר גליה פסטרנק נעשו סקרי פסולת בחופים של כל רשויות החוף של מדינת ישראל בים התיכון ובמפרץ אילת במשך שנתיים. בין השאר תועדו כמות פסולת הפלסטיק בחופים והרכבה, מקור הפסולת והשימוש המקורי של פריטי הפסולת. בפסולת שבה אפשר היה לזהות כתב או תווית ייצור, נקבעה גם ארץ הייצור של הפסולת. כתב בעברית או ברקוד מקומי לימדו על פסולת ממקור יבשתי.

בסך הכול נספרו 45,024 פריטי פסולת, מתוכם 41,992 בחופי הים התיכון ו-3,032 בחופי מפרץ אילת. מהסקרים ומניתוח הנתונים עולה, כי חלה ירידה של ממש בכמות הפסולת בחופי הים התיכון בהשוואה למחקרים דומים שנערכו בעבר.

הנתונים תואמים למדד חוף נקי של המשרד להגנת הסביבה, המעיד שכמות פסולת הפלסטיק ירדה מ-2.4 פריטי פלסטיק ל-20 מ"ר בשנים 2018-2012 ל-1.26 פריטי פלסטיק ל-20 מ"ר. במרבית המדידות היו החופים נקיים או נקיים מאוד.

 

עיקרי הממצאים העולים מהדוח

חלוקת הפסולת למקורות: על פי המחקר, כ-16% מהפסולת שנמצאה בחופי הים התיכון הגיעה מהים וכ-84% מהיבשה. באילת, 99% מהפסולת הגיעה מהחוף ו-1% מהים. בהשוואה בין העונות בשתי שנות המחקר, לא נמצאה עונתיות בכמות הפסולת המגיעה לחופים, במקורותיה ובהרכבה. הפסולת היבשתית מקורהּ בעיקר בנופשים בחופי ישראל, עם תרומה מסוימת של פסולת מנחלים או מנקזים לאחר אירועי גשם. בחופים צרים, במיוחד בחופים בעלי מצוּק, נמצאה יותר פסולת.

הרכב הפסולת: פריט הפסולת הנפוץ ביותר בחופים הוא בדלי סיגריות, 26% מסך הפסולת בחופים. בדלי סיגריות היו הפסולת הנפוצה ביותר ביותר ממחצית חופי הים התיכון. בשל גודלם הקטן, בדלי הסיגריות לא תמיד מנוקים עם שאר הפסולת הגדולה. כמו כן בדלים שנזרקים ברחובות ערי החוף, נשטפים עם הגשם לנקזים ומגיעים דרכם לחוף. מרבית הבדלים נמצאו מרוכזים סביב פתחי נקזים בחופים. הפריט הנפוץ הבא היה כלים חד-פעמיים, כ-18% מהפסולת בחופי הים התיכון ו-3% מהפסולת בחופי אילת.

המחקר מלמד על ירידה בכמות השקיות שנמצאו בחוף (23% בשנים 2014-2012 לעומת 14% במחקר הנוכחי). מרבית השקיות נמצאו בחופים מבודדים, שבהם יותר פסולת מגיעה מהים מאשר מנופשים. המחקר מייחס ממצא לזה לחוק השקיות שחוקק המשרד להגנת הסביבה בשנת 2017. חוק זה הפחית את השימוש בשקיות והעלה למודעות את הבעייתיות שבשימוש בשקיות פלסטיק חד-פעמיות. כמו כן המחקר מלמד על ירידה של ממש בכמות הבקבוקים בחופים, שהיו 1% בלבד מהפסולת באילת ובים התיכון יחסית לשנים הקודמות, בין השאר בזכות הרחבת חוק הפיקדון.

פריטים מרכזיים נוספים שנמצאו הם פריטים נלווים לאוהלים, אריזות ועטיפות של מזון, פקקי בקבוקים, שקיות פלסטיק, חתיכות קלקר ובקבוקי פלסטיק.

נקזים: בחופים מרכזיים עם נקזים עירוניים פסולת מהים מייצגת שיעור קטן יותר מהפסולת: בת ים וחיפה - 7%, תל אביב - 6%, קריית ים - 4%. בחופים אלו נמצאה הרבה פסולת מהנקזים (בדלי סיגריות וחתיכות קלקר), בעיקר בסקרי הסתיו. כ-20% מבדלי הסיגריות שנמצאו במחקר זה הגיעו מנקזי מי גשם.

עונתיות: כמות הפסולת הרבה ביותר בחופים הייתה במדידות שנעשו בעונת הסתיו. באביב נמצאה הכמות המועטה ביותר, ובקיץ ובחורף לא נמדדה עקביות. ניכר כי גם אירוע נחיתת הזפת בחופי ישראל בפברואר 2021 ("זפת בסערה") השפיע על רמת הניקיון בחוף, מכיוון שהחופים נוקו ביסודיות כדי לסלק את כל הזפת.

 

פסולת שמקורה הנקז שמדרום לחוף אשקלון צפון, נובמבר 2021. צילום: המשרד להגנת הסביבה

תגובות
הוספת תגובה
הוספת תגובה
 
כותרת
תוכן