עשרת המפעלים בעלי ההשפעה הסביבתית השלילית ביותר

מדד ההשפעה הסביבתית מציג לציבור את נתוני הסיכון לסביבה ממפעלי תעשייה הנמצאים בתפעולן או בבעלותן של חברות ציבוריות וממשלתיות. המדד בוחן את הסיכון הסביבתי ביותר מ-120 מפעלי תעשייה גדולים הפועלים תחת 46 חברות ציבוריות או ממשלתיות.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "מדד ההשפעה הסביבתית הוא כלי חשוב המאפשר לציבור הרחב, למשקיעים, ללקוחות ואף למנהלי החברות עצמן להבין את הסיכונים הסביבתיים שטמונים בפעילות החברות התעשייתיות. לסיכון סביבתי יש לא רק השפעה על בריאותנו ואיכות חיינו, אלא הוא גם מהווה סיכון פיננסי שעל המשקיעים והבעלים בחברות ציבוריות לשקלל בהחלטותיהם.

"בימים אלו, בעקבות אישור הרפורמה ברישוי הסביבתי המשולב, מקדם המשרד פיתוח של מערכת מידע חדשה אשר תרכז באופן דיגיטלי את כל נתוני הפיקוח והאכיפה הסביבתיים. בכך יתאפשר ייעול של תהליכי איסוף הנתונים והנגשתם לציבור. כמשרד להגנת הסביבה אנו מחויבים להביא מידע זה לידיעת הציבור ולדרוש ניהול סביבתי אחראי יותר."

מדד ההשפעה הסביבתית של המשרד להגנת הסביבה, המתפרסם השנה בפעם ה-12, מציג לציבור את נתוני הסיכון הסביבתי ממפעלי תעשייה שבבעלות ציבורית וממשלתית. המדד מספק לציבור מידע השוואתי ופשוט על הביצועים והסיכונים הסביבתיים של חברות ציבוריות בעלות השפעה סביבתית גדולה ושל המפעלים שבבעלותן. המדד מסייע לחברות להתנהל בדרך אחראית יותר, על פי עקרונות ESG (ניהול אחריות תאגידית וסביבתית).

הפרסום כולל את נתוני המדד לשנים 2023-2022. מדד 2023 בוחן לעומק את הסיכון לסביבה הנובע מפעילותם של 125 מפעלי תעשייה גדולים המשתייכים ל-46 חברות ציבוריות וממשלתיות. המדד הוכן בהתבסס על נתונים של המשרד להגנת הסביבה ובסיוע חברת DHVMED.

על פי שיטת הניקוד במדד, ככל שהדירוג גבוה יותר, כך מידת ההשפעה השלילית על הסביבה והסיכונים הסביבתיים גדולים יותר. המדד מאפשר למשקיעים בחברות ציבוריות לקבל מידע מגורם ממשלתי בלתי תלוי על רמת הסיכון הסביבתי של חברות אלו.

עשרת המפעלים שדורגו עם ההשפעה הסביבתית הגדולה ביותר למדד 2023

ממצאי המפעלים הבולטים במדד

במדד 2023, בית זיקוק אשדוד, כיל רותם, בתי זיקוק לנפט (בז"ן), השפד"ן, כרמל אולפינים ומפעלי ים המלח דורגו במקומות הראשונים.

• מפעל בית זיקוק אשדוד, המדורג ראשון במדד 2022 ו-2023, קיבל ניקוד שלילי בשל עיצום כספי שהוטל עליו בשנת 2023 בגין שחרור מזהמים לסביבה ופליטת עשן שחור. בשנה זו גם נעשה למפעל הליך אכיפתי של שימוע עקב חריגות בפליטות בנזן ותחמוצות גופרית. נוסף על כך התקיימו כמה תהליכי אכיפה בגין אי דיווח על חריגות ותקלות כנדרש וחריגה בפליטת בנזן בשנים 2022-2021. מאוגוסט 2023 פוצל בית הזיקוק אשדוד מחברת פז ונהפך לחברה ציבורית עצמאית הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
• מפעל כיל רותם מדורג במדד 2023 במקום השני (מקום שלישי במדד 2022). בשנת 2023 הוטל עליו עיצום כספי בגין איחור בהגשת תוכנית שיקום למערום הגבס. בשנה זו תועד גם אירוע של הזרמת תשטיפים אל קרקע חשופה. המפעל קיבל ניקוד שלילי גם בשל צו מינהלי שניתן בשנת 2021 בגין הפרות של הזרמת שפכים, הפרות תשתית וחריגת פליטות מזהמים לאוויר. כמו כן למפעל פליטות רבות לאוויר שתועדו בשנים 2023-2021.
• בתי זיקוק לנפט (בז"ן), המדורגים במקום השלישי במדד לשנת 2023 (מקום שני במדד 2022), קיבלו ניקוד שלילי בשל התראה ושימוע בגין חריגות פליטות מזהמים לאוויר ולים, דליפת בנזן בשנת 2021, שימוע שהתקיים בשנת 2022 בגין דליפת גז מימן וחריגות בפליטות מזהמים לאוויר, וכן בשל הרשעה בהליך אכיפה פלילי ב-2020 בעקבות שרֵפה ואי-תקינות של מְכל חומרים מסוכנים.
• השפד"ן דורג בשנת 2023 במקום הרביעי לעומת מקום 13 במדד 2022. קרוב למחצית מניקוד המפעל התקבלה בגין פליטות והעברות לסביבה של קולחים מטוהרים לשימוש בחקלאות. התקבל ניקוד שלילי גם ברכיב פוטנציאל ההשפעה על הסביבה בגין חריגות לאוויר במזהם פורמאלדהיד בשנת 2023 בגלל תפעול לקוי. האתר קיבל ניקוד שלילי גם בשנת 2022 בגין חריגות אוויר נוספות. המפעל תיקן את כל ההפרות מייד לאחר גילוין.
• כרמל אולפינים דורג במדד 2023 במקום החמישי (מקום רביעי במדד 2022). הדירוג במקום גבוה נובע מחריגות פליטות לאוויר משלושה דודי קיטור.
• מפעלי ים המלח דורגו במדד 2023 במקום השישי. גם במדד 2022 דורג המפעל במקום השישי, עם קפיצה של 65% יחסית למדד בשנת 2021. הפער בניקוד נובע בעיקר מאירוע דליפה וחלחול לקרקע של תמיסת מֵי ים המלח בשנת 2022.
• אסדת תמר דורגה במקום השביעי במדד 2023 עם עלייה של 57% לעומת 2022 (מקום 16 במדד 2022). בשנת 2022 תועד אירוע של הזרמת נוזל הידראולי לים, ובעקבותיו התקיים שימוע. בשנת 2023 ניתנה התראה על הזרמת נוזל הידראולי מעל הכמות המותרת, והיו אירועים של דליפת מתנול, בעיות תחזוקה, הזרמת שמן ממחבר לא מהודק, אי-ניטור הזרמות לים ואי-הגשת טפסים כנדרש.

פעילות לשיפור הביצועים הסביבתיים

מלבד הניקוד השלילי במדד, חברה או מפעל זכאים לניקוד חיובי בעבור מגוון פעולות שנעשות מעבר לנדרש מהן בדין, בהן הסמכת מפעלי החברה לתקן ניהול סביבתי או לתקן ניהול אנרגיה, דיווח סביבתי וולונטרי ל-Carbon Disclosure Project (CDP), דיווח למערך הדיווח על פליטות גזי חממה של המשרד להגנת הסביבה או דיווח על פי מנגנון GRI ברמות Core או Comprehensive (לפי בדיקה חיצונית בלתי תלויה ומאושרת) והתחייבות במסגרת מנגנון "שעת האפס". נוסף על כך חברה תזכה לניקוד חיובי אם הפחיתה את השפעתה הסביבתית ביוזמתה בשיעור של יותר מ-10% במצטבר בלא דרישה חוקית.

בשנת 2023 בלטו מיזמי ההתייעלות הסביבתית האלה:

• אינפיניה חדרה: מקסום השבת קולחים מוּשבים לייצור נייר עם התייעלות של 14% בהפחתת השימוש במים טריים למפעל.
• או.פי.סי רותם: איסוף ניקוזי מערכת תגבור הספק והחזרה לתהליך, עם התייעלות של 18.4% בהפחתת הצריכה של מֵי מקורות למפעל.
• או.פי.סי חדרה: צמצום כמות המים הנדרשת לקירור של שפכי תעשייה, עם התייעלות של 23.2% בצמצום כמות המים הנדרשת לקירור למפעל.

עשר החברות הציבוריות בעלות ההשפעה הסביבתית השלילית ביותר (מדד 2023)

ניקוד גבוה = פוטנציאל סיכון סביבתי גבוה; הדירוג ניתן על פי שיעור האחזקה או החשיפה של החברות למפעלים המדורגים

פירוט החברות הציבוריות והממשלתיות הבולטות במדד ושיעור הבעלות:

• ICL דורגה במקום הראשון במדד לשנים 2023-2022. מפעלים אלו תרמו לניקוד החברה: כיל רותם (100%), מפעלי ים המלח (100%), מפעל דשנים וחומרים כימיים (100%), מגנזיום ים המלח (100%), חברת ברום ים המלח (100%), תרכובות ברום (100%), פריקלאס ים המלח (100%), כיל רותם מחצבת אורון (100%), כיל רותם מפעל צין (100%), מטמנת גני הדס (33.3%), אתר כרייה-צין (100%), אתר כרייה-אשלים (100%), אתר כרייה-חֵמר (100%).
• חברת בז"ן דורגה במקום השני במדד לשנים 2023-2022. אלו המפעלים שתרמו לניקוד: בתי זיקוק לנפט (100%), כרמל אולפינים (100%), גדיב תעשיות פטרוכימיה (100%) ו-GES מתחם בז"ן (100%).
• חברת החשמל לישראל דורגה במקום השלישי במדד לשנים 2023-2022. אלו המפעלים שתרמו לניקוד: תחנת הכוח אורות רבין (100%), תחנת הכוח חיפה (100%), תחנת הכוח רוטנברג (100%), חח"י אשכול (100%), חח"י חגית (100%), חח"י גזר (100%), תחנת הכוח נתיב האור (100%), חח"י צפית (100%), חח"י כנרות (100%), חח"י קיסריה (100%), חח"י עטרות (100%), חח"י איתן (100%), חח"י הרטוב (100%) וחח"י אילת (100%).
• חברת אלקטרה דורגה במקום הרביעי לשנים 2023-2022. אלו המפעלים שתרמו לניקוד: מט"ש רהט (100%), מט"ש נתיבות (100%), מט"ש שוקת (100%), מט"ש חצור-אשדוד (100%), מט"ש ביתניה (100%), מט"ש נתניה (100%), מט"ש להבים (100%), מט"ש דרום השרון (100%), מט"ש תנובות (100%), מט"ש אילת (100%), מט"ש ערד (100%), מט"ש קולחי השרון (100%), מט"ש ירוחם (100%) ומט"ש קציעות (100%).
• חברת ג'נרשיין קפיטל דורגה במקום החמישי במדד לשנים 2023-2022. אלו המפעלים שתרמו לניקוד: בלוג'ן (80%), מט"ש תימורים (80%), גרין נט תחנת מעבר (40%), מט"ש תפן (80%), מט"ש אשדוד (80%), דרך הים התפלה (80%), מט"ש עכו (80%), אשדוד התפלה (40%), מט"ש בית שאן (80%), מט"ש שדרות (80%), דקל גרינסויל (40%), פאוורג'ן רמת גבריאל (34%), סייקלין (72%), פאוורג'ן אלון תבור (34%), אשל ק.מ.מ (60%) ומט"ש עומר (80%).

המדד בנוי מכמה רכיבים המוכפלים זה בזה:

• ההשפעה הסביבתית של החברה: פליטות מזהמים לאוויר, לים, לנחל ולקרקע, הזרמות שפכים, יצירת פסולת, שימוש בחומרים מסוכנים, מיקום המפעל (קרבה לאוכלוסייה ומקורות מים). על בסיס נתוני מרשם פליטות לסביבה (מפל"ס).
• פיקוח ואכיפה: הפרות של הוראות החוק והתַקנות בנושאי הגנת הסביבה שהתגלו במסגרת פיקוח ואכיפה של המשרד להגנת הסביבה.
• ניהול סביבתי: ניקוד חיובי בעבור פעילות לשיפור הביצועים הסביבתיים שלא מכוח חובה על פי דין: קיומן של מערכות לניהול סביבתי, ביצוע התייעלות סביבתית, דיווח סביבתי ווֹלונטרי.

גילוי סיכונים

רגולטורים פיננסיים במדינות רבות מרחיבים את חובות הגילוי וניהול הסיכונים בחברות ובגופים פיננסיים. דוגמה לכך היא חקיקות הגילוי וההטמעה של סיכוני קיימות שחוקק הפרלמנט האירופי בשנים 2020-2019. לפי המגמה העולמית, בשנים האחרונות פרסמו הרגולטורים הפיננסיים בישראל הנחיות והמלצות העוסקות בהיבטי דיווחים על ביצועים וסיכונים סביבתיים של חברות.

בשנת 2021 פרסמה רשות ניירות ערך המלצות מעודכנות לגילוי מידע של סיכוני סביבה מפעילות של חברות (כחלק מהיבטי סביבה, חברה וממשל תאגידי), ובשנת 2022 פרסמה הנחיות הכוללות הוראות גילוי בעבור מנהלי קרנות ותיקי השקעות גדולים. כמו כן רשות שוק ההון, ביטוח חיסכון והפיקוח על הבנקים פרסמו בשנתיים האחרונות הנחיות חדשות בנושא גילוי מידע על סיכונים סביבתיים.

המדד שמפרסם המשרד להגנת הסביבה הוא חלק ממגמה עולמית הפועלת להרחבת היצע המידע הזמין על אודות הביצועים הסביבתיים של גופים עסקיים. תכלית ההרחבה של היצע המידע היא לשרת את הביקושים העולים בקרב משקיעים וגופים עסקיים. לפי הערכות ה-OECD ובלומברג, נכסים פיננסיים (כגון קרנות ואיגרות חוב) בסך כולל של יותר מ-40 טריליון דולר מנוהלים מתוך הטמעת שיקולי סביבה וחברה בתהליכי קבלת ההחלטות בהשקעות. מגמת העלייה אף מלמדת שהסכום צפוי להגיע ל-50 טריליון דולר כבר בשנת 2025.

המדד הוא נדבך חשוב במגמות אלו, בהיותו כלי מסייע בהטמעה של סיכונים ושיקולים של סביבה בתהליכי קבלת החלטות פיננסיות ועסקיות.

למצגות ולחומרי המדד