פותחים את הפח הירוק: כך נראית הפסולת של הישראלים

המשרד להגנת הסביבה פרסם ביום ד' ה-6 באוגוסט את ממצאי הסקר הראשון מסוגו להרכב הפסולת הביתית בפחים הירוקים (למעט פסולת גושית, גזם וזרמים המופרדים במקור). הסקר מספק תמונת מצב על כמות הפסולת בישראל ועל הרכבה. הסקר נעשה בשנים 2024-2023 והתבסס על דגימות מייצגות של 31 טונות של פסולת שמוינה ל-29 קטגוריות. בסקר נדגמו 750 פחים ירוקים המייצגים 1,492 משקי בית ב-66 רשויות מקומיות, במטרה להבין את דפוסי צריכת הפסולת ולהתאים אליהם את מדיניות ניהול הפסולת בישראל. בסקר מִשנֶה נמדדו הרכב הפסולת וכמותה בפחים כחולים (21 נקודות) ובפחים כתומים (39 נקודות) המרוחקים עד 100 מטרים מהפחים הירוקים.

המתודולוגיה שעמדה בבסיס הסקר היא המדריך האירופי לניתוח פסולת SWA-Tool. } תוכנית הדגימה של הסקר נבנתה על בסיס אזורים סטטיסטיים שונים ברחבי הארץ, שנדגמו אקראית בשיטת דגימת אשכולות על פי מחוז, גודל יישוב, מגזר ואשכול סוציו־אקונומי, כך שהמדגם ייצג את כלל האוכלוסייה בישראל.

בד בבד עם ממצאי הסקר וכחלק מתפיסה אסטרטגית המדגישה שקיפות, מודעות והיערכות לשינויים בשטח, המשרד להגנת הסביבה עולה בימים אלה עם קמפיין "המהפכה בניהול הפסולת". מטרת הקמפיין להנגיש לציבור הרחב את המידע על המהפכה הצפויה בעקבות הקמת מתקני השבה בישראל, לצד אימוץ כללי התנהגות נכונים בטיפול בפסולת ביתית. המטרה - להגדיל את היקפי המִחזור ולהפחית את שיעורי הטמנת הפסולת בדרך לעידן חדש בישראל.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: "סקר הפסולת החדש מספק תמונת מצב עדכנית ומעמיקה על הרכב הפסולת בישראל, והוא כלי משמעותי בגיבוש מדיניות מבוססת נתונים. ממצאי הסקר מחזקים את הכיוון שאליו מובילה אסטרטגיית הפסולת של המשרד - הרחבת פתרונות הפרדה ומִחזור, מתוך מתן דגש לטיפול בפסולת אורגנית שהיא 39% מהפסולת הביתית. המשרד ממשיך להוביל שינוי עמוק בניהול משק הפסולת הישראלי - מהשקעה במתקני קצה מתקדמים, דרך תמיכה ברשויות המקומיות, ועד תיקוני חקיקה שיגדילו את שיעורי המִחזור ויפחיתו את ההטמנה. אנו מחויבים להמשך יישום מדיניות זו לטובת כלכלה מעגלית וסביבה נקייה ובריאה יותר לתושבי ישראל".

מנתוני סקר הפסולת עולה כי:

• כמות הפסולת לנפש - כמות הפסולת המושלכת לפח הירוק באוכלוסייה בממוצע עומדת על 0.73 ק"ג ליום לנפש.
• מרכיבי הפסולת בפחים הירוקים - המרכיב הבולט ביותר בפח האשפה הישראלי הוא חומר אורגני שמקורו במטבח, ושיעורו כ־39% מכלל משקל הפסולת. שיעור הפסולת האורגנית שמקורה במטבח בפח האשפה ירד בהשוואה לסקר הפסולת הארצי הקודם, שנעשה בשנים 2013-2012 (44%). שיעור פסולת האריזות הוא כ־25% ממשקל הפסולת בפחים הירוקים, עלייה ביחס לסקר הארצי הקודם (17%). שיעורהּ של פסולת הפלסטיק שחלקה אריזות הוא כ־18% ממשקל הפח, ללא שינוי ביחס לסקר הארצי הקודם. שיעור פסולת הנייר והקרטון, שגם חלקה אריזות, הוא כ־17% ממשקל הפח. נתון זה משקף ירידה ביחס לסקר הקודם (20%) ועשוי לנבוע משינוי בדפוסי הצריכה.
• פסולת אריזות מופרדת במקור - רק כ-6% מפסולת האריזות המיוצרת במשקי הבית נאספת בפחים הייעודיים. נתון זה מחזק את הצורך להרחיב את פריסת פחי המִחזור סמוך לפחים הירוקים ולהגביר את המודעות הציבורית כדי להעלות את שיעור ההפרדה למִחזור.
• השפעת הקרבה לפחי המִחזור - באזורים שבהם היו פחים כתומים וכחולים בקרבת הפח הירוק, תועדה ירידה מובהקת בכמות פסולת האריזות ופסולת הנייר המושלכות לפח הירוק בהתאמה. נתון זה מחזק את החשיבות של פריסת פחי הפרדה ושל נגישותם לציבור.
• פער בין היקף האריזות המדווחות למשרד לבין היקף פסולת האריזות הנמדדת - רק כ-47% מהאריזות הנמכרות לשוק מדוּוחות למשרד במסגרת חוק האריזות, ורוב האריזות משוּוקות למשקי הבית. המשמעויות הנגזרות מנתונים אלה הן שפוטנציאל המִחזור ומניעת ההטמנה, כתוצאה מיישום מיטבי של חוק האריזות, רחוק מלהיות ממומש, ורוב הפוטנציאל נמצא ברשויות המקומיות ובבתי התושבים.

בהתבסס על ממצאי סקר זה, המשרד להגנת הסביבה מקבל תמונת מצב עדכנית ומפורטת על הרכב הפסולת הביתית בישראל. זו מאפשרת לבחון מגמות ולהעריך את הצורך בפתרונות המרכזיים בניהול משק הפסולת בישראל. נתונים אלו הם כלי חשוב לעדכון ולהכוונה של המדיניות בתחום הפסולת, מתוך התאמתם של פתרונות אסטרטגיים לממצאים העדכניים. הסקר מחזק את הצורך להגביר את ההפרדה במקור, לשפר את תשתיות המִחזור ולהפחית את ההטמנה. עוד הוא מאפשר למשרד להמשיך ולמקד את מאמציו ואת השקעותיה של קרן הניקיון בקידום פתרונות מבוססי נתונים.

המשרד פועל להסדרת הטיפול בפסולת, משלב המניעה במקור ועד לסיום הטיפול בה במתקני השבה, ולהפחתת הטמנה, זאת על פי היירַרכיית הפסולת שאימץ המשרד כמדיניות הטיפול בפסולת באסטרטגיית הפסולת.

המשך היישום של הסדרת הטיפול על פי היירַרכיית הפסולת יביא להפחתת ההטמנה בד בבד עם מתן פתרונות לניהול משק הפסולת ומענה לכל הצרכים, מתוך ראייה מערכתית של מכלול השיקולים המתייחסת לכלל שרשרת הטיפול בפסולת.

המשרד פועל ליישום מדיניות הטיפול בפסולת שפורסמה במסמך המדיניות בסוף שנת 2020.

בפעילויות בין השאר:

• פיתוח תשתיות פסולת: תמיכה בהקמה של מתקנים מתקדמים לטיפול בפסולת בכל רחבי הארץ לרבות מתקני מיון, מתקני טיפול בפסולת אורגנית ומתקני השבת אנרגייה.
• תיקוני חקיקה: המשרד פועל לפרסם עוד השנה תזכיר לתיקון חוק האריזות ותזכיר חוק הפיקדון שכבר פורסם, לטובת שיפור השירות לציבור והגדלת שיעורי האיסוף מהציבור.
• הקמת מרכזי מִחזור ברשויות המקומיות: המשרד תומך בעשרות מיליוני שקלים ברשויות מקומיות רבות להקמת מרכזי מִחזור עירוניים שיספקו שירות נוח ונגיש לתושבים.
• תמיכה במשק פסולת אזורי: המשרד תומך בפעולתם של אשכולות אזוריים. בקרוב תוקצה תמיכה בסך 250 מיליון שקלים.
• תמיכה בתעשיית המִחזור: תמיכה בסך 400 מיליון שקלים בתעשיית המִחזור בשיתוף עם מרכז השקעות הון.

לדו"ח המלא ולמצגת