לקט נתונים לרגל יום איכות הסביבה

עם השנים גוברת בישראל המודעות לאיכות הסביבה, הניכרת בהיבטים רבים ומגוונים בחיינו: איכות האוויר שאנו נושמים, רמת הרעש שאליה אנו נחשפים, הטיפול שלנו בפסולת ובשפכים הנוצרים במגזרי המשק למיניהם ושמירה על הסביבה על העלות הכרוכה בה. לרגל יום איכות הסביבה העולמי, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציגה מבחר נתונים בנושא: פליטות מזהמי אוויר וגזי חממה, הוצאות על הגנה על הסביבה במגזר הציבורי, מיחזור פסולת ושביעות רצון של הציבור בנושאים איכות אוויר ורעש.

פליטות מזהמי אוויר

פליטות מזהמי אוויר משרפת דלקים ירדו לאורך השנים 2000-2024. בשנים אלו נצפו מגמות ירידה בפליטות של מזהמי האוויר האלה: גופרית דו-חמצנית - SO2 (ירידה של 94%), חומר חלקיקי מרחף - SPM (88%), עופרת - Pb (87%), תחמוצות חנקן - NOX (71%), פחמן חד־חמצני - CO (66%), פחמימנים - HC (49%).

הירידה בפליטות נוצרה בשני ענפים עיקריים המשפיעים על כל פליטות מזהמי האוויר: ייצור חשמל ותחבורה יבשתית. הפליטות מייצור חשמל ירדו בעקבות צמצום בשרפה של פחם ומוצרי נפט ומעבר לשרפת גז טבעי לייצור חשמל. ירידה זו נובעת מתכולה נמוכה יותר של גופרית בגז הטבעי לעומת פחם ומיעילות רבה יותר של תהליך השרפה של הגז הטבעי.

בשנים 2000-2024 פליטות גופרית דו־חמצנית ותחמוצות חנקן משרפת פחם לייצור חשמל ירדו ב־%90 וב־80%, בהתאמה. פליטות הפחמן החד־חמצני, הנוצרות בעיקר משרפת בנזין לתחבורה יבשתית, ירדה ב־66% נובעת מהתווספות של כלי רכב מזהמים פחות למצבת כלי הרכב, ונגרעו ממנה כלי רכב מזהמים יותר. כמו כן ירדה הכמות של פליטות גופרית דו־חמצנית ועופרת מתחבורה בעקבות שיפור הדלקים לתחבורה.

תרשים 1: פליטות של מזהמי אוויר משרפת דלקים, 2000-2024, 100=2000

פליטות גזי חממה

סך הפליטות של גזי החממה בשנת 2024 היה 78.1 מיליון טונות (במונחי פחמן דו-חמצני - CO₂). בעשור האחרון נצפתה יציבות יחסית עם עליות וירידות קלות לאורך השנים, בעיקר בשל שינויים בתמהיל הדלקים ששימשו לייצור חשמל והמעבר לשימוש בגז טבעי.

צריכת אנרגיה היא מקור הפליטה העיקרי של גזי חממה (77.8%), ומתוכה 43.7% מהפליטות הן משרפת דלקים בענפי האנרגיה (ייצור חשמל וזיקוק דלקים). מקורות פליטה גדולים נוספים הם טיפול בפסולת (10.8%) ושימוש בגזי חממה המכילים פלואור המשמשים בעיקר לקירור ולמיזוג אוויר (5.9%). משנת 2008 חלה עלייה מתמשכת בפליטות מגזים המכילים פלואור (150.9%) ובפליטות מהטמנת פסולת (33.7%).

תרשים 2: פליטות של גזי חממה לפי מקור, 2024

בהשוואה בין־לאומית לשנת 2023 נמצא, כי פליטת גזי החממה לנפש (לא כולל פליטות משינוי בשימושי קרקע) בישראל הייתה 8.03 טונות לעומת 10.44 טונות בממוצע במדינות ה־OECD.

תרשים 3: פליטות של גזי חממה לנפש בישראל ובמדינות ה־OECD, 2023

עמדות של בני 20 ומעלה לגבי זיהום אוויר ורעש

בשנת 2025, ל־28.4% מבני 20 ומעלה הפריע זיהום האוויר באזור מגוריהם. בירושלים הפריע זיהום האוויר ל־27.1% (22.6% בקרב היהודים, 33.4% בקרב הערבים), בתל אביב-יפו - ל־37.5%, ובחיפה - ל־39.5%.

תרשים 4: בני 20 ומעלה שמפריע להם זיהום האוויר באזור מגוריהם לפי צורת יישוב, 2025

בשנת 2025 ל־33% מבני 20 ומעלה הפריע רעש מחוץ לדירה. בירושלים הפריע הרעש ל־39.3% (42.3% בקרב היהודים, 35% בקרב הערבים), בתל אביב-יפו - ל־48.5%, ובחיפה הפריע הרעש ל-32.3%.

תרשים 5: בני 20 ומעלה שרעש מחוץ לדירת מגוריהם מפריע להם לפי צורת יישוב, 2025

הוצאה על שמירה על הסביבה

לצד ההשלכות של פעילות האדם על איכות הסביבה, מתבצעות פעולות לשמירה עליה. לפעולות אלו נדרשת הוצאה כספית לא מבוטלת במגזרי המשק למיניהם. בשנת 2023 ההוצאה על שמירה על הסביבה במגזר הציבורי הייתה 20.8 מיליארד ש"ח. רוב ההוצאה במגזר הציבורי היה על טיפול בפסולת (39.7%), טיפול בשפכים (27.3%) ושמירה על החי, הצומח והנוף (26.5%).

תרשים 6: הוצאה על שמירה על הסביבה במגזר הציבורי לפי תחום סביבתי, 2023

מיחזור פסולת ברשויות המקומיות

בשנת 2024 נאספו ברשויות המקומיות בישראל 6.38 מיליון טונות פסולת (645 ק"ג לנפש בשנה), עלייה של 2% בפסולת לנפש לעומת השנה הקודמת.

המיחזור מתבצע בשני אופנים:

• הפרדה למיחזור במקור (כ־20% מסך המיחזור): הפרדה במקור של החומרים המיועדים למיחזור על ידי התושבים והעברתם ישירות למפעלי המיחזור.
• הפרדה למיחזור בתחנת מעבר (כ־80% מסך המיחזור): מיון הפסולת המעורבת הנאספת ממשקי הבית בתחנות מיון ייעודיות, הפרדת החומרים הראויים למיחזור מתוכה והעברתם למפעלי המיחזור.

אחוז הפסולת ברשויות המקומיות שהועבר למיחזור בשנת 2024 היה 24.4% - כ־1.6 מיליון טונות: 263.7 אלף טונות של נייר, עיתון וקרטון ו־636.7 אלף טונות של חומר אורגני, רובה פסולת אורגנית שטופלה באופן מקדים לצורך ייצוב וצמצום נפח לפני הטמנה.

תרשים 7: פסולת שהועברה למיחזור ברשויות המקומיות לפי סוג, 2024

* רובה פסולת אורגנית שטופלה באופן מקדים לצורך ייצוב וצמצום נפח לפני הטמנה

מתוך הערים הגדולות, אחוז הפסולת הגבוה ביותר שהועבר למיחזור בשנת 2024 (כולל מיחזור במקור ובתחנות מעבר) היה בבת ים (39.8%), בחולון (38.7%), ברמת גן (37.8%), בירושלים (37.4%) ובתל אביב-יפו (36.5%).

תרשים 8: אחוז המיחזור בערים הגדולות (שבהן יותר מ־100 אלף תושבים), 2024

* בשנת 2024 אוכלוסיית כפר סבא הייתה פחות מ־100,000 תושבים

בשנת 2023 דורגה ישראל במקום ה־20 מתוך 22 מדינות ה־OECD שדיווחו על מיחזור פסולת עירונית. אחוז הפסולת ברשויות המקומיות בישראל שהועבר למיחזור היה 25.3% לעומת 57.0% בממוצע במדינות ה־OECD.

תרשים 9: פסולת שמוחזרה ברשויות המקומיות בישראל ובמדינות ה־OECD, 2023

אילוסטרציה