נתונים בעקבות יום איכות הסביבה הבין-לאומי 2023

בשנים האחרונות גוברת בישראל המודעות לאיכות הסביבה, הבאה לידי ביטוי בהיבטים רבים ומגוונים, מאיכות האוויר שאנו נושמים, דרך רמת הרעש שאליה אנו נחשפים, הטיפול שלנו בפסולת ובשפכים הנוצרים במגזרי המשק ועד שמירה על הסביבה והעלות הכרוכה בה. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציגה מבחר נתונים בנושא: פליטות מזהמי אוויר וגזי חממה, הוצאות על הגנה על הסביבה במגזר הציבורי ובתעשייה, מיחזור פסולת ושביעות רצון של הציבור בנושאים איכות אוויר ורעש.

פליטות מזהמי אוויר

בפליטות מזהמי אוויר משריפת דלקים חלה ירידה מתמשכת לאורך עשרים השנים האחרונות. בשנים 2021-2000 נצפו מגמות ירידה בפליטות של מזהמי האוויר האלה: פחמן חד-חמצני CO (ירידה של 64%), גופרית דו-חמצנית SO2 (92%), תחמוצות חנקן NOX (67%), פחמימנים HC (53%), חומר חלקיקי מרחף SPM (85%) ועופרת Pb (88%). ירידה זו בפליטות נוצרה בעיקר בשני ענפים המשפיעים על כל פליטות מזהמי האוויר: ייצור חשמל ותחבורה יבשתית.

הפליטות מייצור חשמל ירדו בעקבות צמצום בשריפת פחם ומוצרי נפט והמעבר לשריפת גז טבעי לייצור חשמל. ירידה זו נובעת מתכולת הגופרית הנמוכה בגז הטבעי לעומת הפחם ומתהליך השריפה היעיל יותר של הגז הטבעי. בשנים 2021-2000 ירדו פליטות הגופרית הדו-חמצנית ותחמוצות חנקן משריפת פחם ב-86% וב-67%, בהתאמה.

בשנים אלו חלה ירידה של 69% בפליטות הפחמן החד-חמצני, הנוצרות בעיקר משריפת בנזין לתחבורה יבשתית. ירידה זו נובעת מהתווספות של כלי רכב מזהמים פחות למצבת, ומגריעה של כלי רכב מזהמים יותר. הירידה בפליטות הגופרית הדו-חמצנית והעופרת מתחבורה נבעה משיפור הדלק לתחבורה.

תרשים 1 - פליטות של מזהמי אוויר משריפת דלק, 2021-2000

פליטות גזי חממה

סך פליטות גזי החממה עלה בשנת 2020 ב-2.1% לעומת סך הפליטות בשנת 2008. בין השנים האלו נצפתה מגמה מעורבת, בעיקר בשל שינויים בתמהיל הדלק ששימש לייצור חשמל והמעבר לשימוש בגז טבעי.

שריפת דלקים היא מקור הפליטה העיקרי של גזי חממה (78.9%), ומתוכה 48.3% מהפליטות הן משרפת דלקים בענפי האנרגיה (ייצור חשמל וזיקוק דלקים). מקורות פליטה גדולים נוספים הם שימוש בגזי חממה המכילים פלואור המשמשים בעיקר לקירור ולמיזוג אוויר (7.6%) וטיפול בפסולת (7.5%). משנת 2008 חלה עלייה מתמשכת בפליטות מגזים המכילים פלואור (221.9%) ובפליטות מהטמנת פסולת (22.5%).

תרשים 2 - פליטות של גזי חממה, לפי מקור, 2020

בהשוואה בין-לאומית לשנת 2020 נמצא, כי פליטת גזי החממה לנפש בישראל הייתה 8.43 טונות (8.40 טונות - כולל פליטות וקליטות משינוי שימושי קרקע ויערנות) לעומת 11.98 טונות בממוצע במדינות ה-OECD.

תרשים 3 - פליטות של גזי חממה לנפש בישראל ובמדינות ה-OECD, 2020

עמדות של בני 20 ומעלה לגבי זיהום אוויר ורעש

בשנת 2021, ל-27.9% מבני 20 ומעלה הפריע זיהום האוויר באזור מגוריהם. בערים הגדולות, האחוזים הגבוהים ביותר של בני 20 ומעלה שזיהום האוויר באזור מגוריהם הפריע להם היו בבני ברק (40.8%), בתל אביב-יפו (40.6%) וברמת גן (40.0%). לעומת זאת, בירושלים רק ל-15.4% מבני 20 ומעלה הפריע זיהום האוויר באזור מגוריהם (ל-20.8% מהיהודים ול-6.8% מהערבים).

תרשים 4 - בני 20 ומעלה שמפריע להם זיהום האוויר באזור מגוריהם בערים (ערים שבהן יותר מ-100 אלף תושבים), 2021

בשנת 2021, ל-30.5% מבני 20 ומעלה הפריע רעש מחוץ לדירה. בערים הגדולות האחוז הגבוה ביותר של בני 20 ומעלה שרעש מחוץ לדירה הפריע להם היה ברמת גן (44.8%), והנמוך ביותר - בחדרה (23.1%).

תרשים 5 - בני 20 ומעלה שרעש מחוץ לדירת מגוריהם מפריע להם בערים הגדולות (ערים שבהן יותר מ-100 אלף תושבים), 2021

הוצאה לשמירה על הסביבה

לצד ההשלכות של פעילות האדם על איכות הסביבה, מתבצעות פעולות לשמירה עליה. לפעולות אלו נדרשת הוצאה כספית לא מבוטלת במגזרי המשק. בשנת 2020 ההוצאה על שמירה על הסביבה במגזר הציבורי הייתה 16.1 מיליארד ש"ח. רוב ההוצאה במגזר הציבורי הייתה על טיפול בפסולת (39.5%), טיפול בשפכים (27.4%) ושמירה על החי, הצומח והנוף (24.9%).

תרשים 6 - הוצאה לשמירה על הסביבה במגזר הציבורי, לפי תחום סביבתי, 2020

בענפי התעשייה והחשמל ההוצאה על שמירה על הסביבה הסתכמה ב-2.5 מיליארד ש"ח, ההוצאה הגבוהה ביותר הייתה שמירה על איכות האוויר והאקלים (35.6%), ואחריה טיפול בפסולת (31.6%) וטיפול בשפכים (20.6%).

תרשים 7 - הוצאה לשמירה על הסביבה בענפי התעשייה והחשמל לפי תחום סביבתי, 2020

מיחזור פסולת ברשויות המקומיות

בשנת 2021 נאספו ברשויות המקומיות בישראל 6.15 מיליון טונות פסולת (661 ק"ג לנפש בשנה), עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת.

המיחזור מתבצע בשני אופנים: הפרדה למיחזור במקור - הפרדה במקור של החומרים המיועדים למיחזור על ידי התושבים והעברתם ישירות למפעלי המיחזור. הפרדה למיחזור בתחנת מעבר - מיון הפסולת המעורבת הנאספת ממשקי הבית בתחנות מיון ייעודיות, הפרדת החומרים הראויים למיחזור מתוכה והעברתם למפעלי המיחזור.

אחוז הפסולת ברשויות המקומיות שהועבר למיחזור בשנת 2021 היה 23.5% - כ-1.4 מיליון טונות, מהן 271.4 אלף טונות של נייר, עיתון וקרטון ו-533.6 אלף טונות של חומר אורגני.

תרשים 8 - פסולת שהועברה למיחזור ברשויות המקומיות לפי סוג, 2021

מהערים הגדולות, אחוז המיחזור הגבוה ביותר בשנת 2021 (כולל מיחזור במקור ובתחנות מעבר) היה בירושלים (40.1%), ברמת גן (38.1%), בבת ים (37.0%), בתל אביב-יפו (36.8%) ובחולון (36.3%).

תרשים 9 - אחוז המיחזור בערים הגדולות (שבהן יותר מ-100 אלף תושבים), 2021

בשנת 2020 דורגה ישראל במקום ה-25 מתוך 27 מדינות ה-OECD שדיווחו על מיחזור פסולת עירונית. אחוז הפסולת ברשויות המקומיות שהועבר למחזור היה 22.3% בישראל לעומת 56.9% בממוצע במדינות ה‑OECD.

תרשים 10 - פסולת שמוחזרה ברשויות המקומיות בישראל ובמדינות ה-OECD, 2020