נתונים לרגל יום איכות הסביבה הבין־לאומי 2025

בשנים האחרונות גוברת בישראל המודעות לאיכות הסביבה, הבאה לידי ביטוי בהיבטים רבים ומגוונים בחיינו, מאיכות האוויר שאנו נושמים דרך רמת הרעש שאליה אנו נחשפים והטיפול שלנו בפסולת ובשפכים הנוצרים במגזרי המשק למיניהם ועד שמירה על הסביבה והעלות הכרוכה בזה. לרגל יום איכות הסביבה העולמי, שהתקיים ב־5 ביוני, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הציגה מבחר נתונים בנושא: פליטות מזהמי אוויר וגזי חממה, הוצאות על הגנה על הסביבה במגזר הציבורי, מִחזור פסולת ושביעות רצון של הציבור בנושאים איכות אוויר ורעש.

פליטות מזהמי אוויר

בפליטות מזהמי אוויר משרפת דלקים ניכרת ירידה מתמשכת לאורך השנים 2000־2023. בשנים אלו נצפו מגמות ירידה בפליטות של מזהמי האוויר האלה: פחמן חד־חמצני - CO (ירידה של 65%), גופרית דו־חמצנית - SO2 (93%), תחמוצות חנקן - NOX (68%), פחמימנים - HC (49%), חומר חלקיקי מרחף - SPM (86%) ועופרת - Pb (88%). הירידה בפליטות נוצרה בשני ענפים עיקריים המשפיעים על כל פליטות מזהמי האוויר: ייצור חשמל ותחבורה יבשתית.

הפליטות מייצור חשמל ירדו בעקבות צמצום בשרפת פחם ומוצרי נפט ומעבר לשרפת גז טבעי לייצור חשמל. ירידה זו נובעת מתכולה נמוכה של גופרית בגז הטבעי לעומת פחם ומתהליך שרפה יעיל יותר של הגז הטבעי. בשנים 2000־2023 ירדו פליטות הגופרית הדו־חמצנית ותחמוצות החנקן משרפת פחם לייצור חשמל ב־8%8 וב־74%, בהתאמה.

בשנים אלו הייתה ירידה של 65% בפליטות הפחמן החד־חמצני, הנוצרות בעיקר משרפת בנזין לתחבורה יבשתית. ירידה זו נובעת מתוספת של רכבים מזהמים פחות למצבת כלי הרכב וגריעה ממנה של כלי רכב מזהמים יותר. כמו כן הייתה ירידה בפליטות גופרית דו־חמצנית ועופרת מתחבורה בעקבות שיפור הדלקים לתחבורה.

תרשים 1: פליטות של מזהמי אוויר משרפת דלקים, 2000־2023

פליטות גזי חממה

סך הפליטות של גזי החממה בשנת 2023 היה 77.6 מיליון טונות (במונחי פחמן דו־חמצני - CO₂). בעשור האחרון נצפתה יציבות יחסית עם עליות וירידות קלות לאורך השנים, בעיקר בשל שינויים בתמהיל הדלקים ששימשו לייצור חשמל ומעבר לשימוש בגז טבעי.

שרפת דלקים היא מקור הפליטה העיקרי של גזי חממה (78.1%). 43.7% מהפליטות הן משרפת דלקים בענפי האנרגיה (ייצור חשמל וזיקוק דלקים). מקורות פליטה גדולים נוספים הם טיפול בפסולת (11.6%) ושימוש בגזי חממה המכילים פלואור והמשמשים בעיקר לקירור ולמיזוג אוויר (4.4%). משנת 2008 ניכרת עלייה מתמשכת בפליטות מגזים המכילים פלואור (84.6%) ובפליטות מהטמנת פסולת (42.9%).

תרשים 2: פליטות של גזי חממה, לפי מקור, 2023

בהשוואה בין־לאומית לשנת 2022, נמצא כי פליטת גזי החממה לנפש בישראל הייתה 8.54 טונות לעומת 10.73 טונות בממוצע במדינות ה־OECD.

תרשים 3: פליטות של גזי חממה לנפש בישראל ובמדינות ה־OECD, 2022

עמדות של בני 20 ומעלה לגבי זיהום אוויר ורעש

בשנת 2024 הפריע זיהום האוויר ל־25.4% מבני 20 ומעלה באזור מגוריהם. בערים הגדולות, האחוזים הגבוהים ביותר היו בבני ברק (37.3%), בחיפה (36.5%), בחדרה (35.6%) ובתל אביב־יפו (33.4%). בנתניה הפריע זיהום האוויר רק ל־17.7% מבני 20 ומעלה באזור מגוריהם.

תרשים 4: בני 20 ומעלה שמפריע להם זיהום האוויר באזור מגוריהם בערים הגדולות (יותר מ־100 אלף תושבים), 2024

בשנת 2024 הפריע ל־30.9% מבני 20 ומעלה רעש מחוץ לדירה. בערים הגדולות האחוז הגבוה ביותר מכל התושבים של בני 20 ומעלה שרעש מחוץ לדירה הפריע לו נמצא ברמת גן (44.6%), והנמוך ביותר - במודיעין־מכבים־רעות (16.3%).

תרשים 5: בני 20 ומעלה שרעש מחוץ לדירת מגוריהם מפריע להם בערים הגדולות (יותר מ־100 אלף תושבים), 2024

הוצאה על שמירה על הסביבה

פעולות לשמירה על איכות הסביבה כרוכות בהוצאה כספית לא מבוטלת במגזרי המשק. בשנת 2022 הייתה ההוצאה על שמירה על הסביבה במגזר הציבורי 18.3 מיליארד ש"ח. רוב ההוצאה במגזר הציבורי היה לטיפול בפסולת (39.6%), לשמירה על החי, הצומח והנוף (27.0%) ולטיפול בשפכים (26.5%).

תרשים 6: הוצאה על שמירה על הסביבה במגזר הציבורי לפי תחום סביבתי, 2022

מִחזור פסולת ברשויות המקומיות

בשנת 2023 נאספו ברשויות המקומיות בישראל 6.26 מיליון טונות פסולת (645 ק"ג לנפש בשנה), ירידה של 1.1% בפסולת לנפש לעומת השנה הקודמת.

המִחזור מתבצע בשני אופנים:

• הפרדה למִחזור במקור (כ־20% מסך המִחזור) - הפרדה במקור של החומרים המיועדים למִחזור על ידי התושבים והעברתם ישירות למפעלי המִחזור.
• הפרדה למִחזור בתחנת מעבר (כ־80% מסך המִחזור) ־ מיון הפסולת המעורבת הנאספת ממשקי הבית בתחנות מיון ייעודיות, הפרדת החומרים הראויים למִחזור מתוכה והעברתם למפעלי המִחזור.

אחוז הפסולת ברשויות המקומיות שהועברה למִחזור בשנת 2023 היה 25.6% - כ־1.6 מיליון טונות, מהן 256 אלף טונות של נייר, עיתון וקרטון ו־685.6 אלף טונות של חומר אורגני.

תרשים 7: פסולת שהועברה למִחזור ברשויות המקומיות לפי סוג, 2023

בערים הגדולות, אחוז המִחזור הגבוה ביותר בשנת 2023 (כולל מִחזור במקור ובתחנות מעבר) היה בבאר שבע (39.9%), בבת ים (38.1%), בחולון (37.4%), בירושלים (37.3%) וברמת גן (36.7%).

תרשים 8: אחוז המִחזור בערים הגדולות (שבהן יותר מ־100 אלף תושבים), 2023

בשנת 2022 דורגה ישראל במקום ה־26 מתוך 29 מדינות ה־OECD שדיווחו על מִחזור פסולת עירונית. אחוז הפסולת ברשויות המקומיות שהועבר למִחזור בישראל היה 24.3%, לעומת 57.1% בממוצע במדינות ה־OECD.

תרשים 9: פסולת שמוחזרה ברשויות המקומיות בישראל ובמדינות ה־OECD, 2022