תחלואה וזיהום במרץ חיפה: דיון ראשון

ועדת המשנה לעניין השפעת הסביבה והאקלים על בריאות הציבור בראשות ח"כ פרופ' אלון טל קיימה דיון ראשון מיד עם הקמתה בנושא תחלואה וזיהום במפרץ חיפה והסביבה. במהלך הדיון מחו משתתפים שונים על העובדה שחרף פרסום המלצת ועדת המנכ"לים ביוני 2021 לפנות את המפעלים המזהמים ממפרץ חיפה בתוך עשור, לא הוקצו בתקציב שאושר הכספים הנדרשים לצורך הקמת מנהלת שתפעל לקידום התהליך. פרופ' ניר בקר, ראש החוג לכלכלה במכללה האקדמית תל חי, הציג ממצאי מחקר שנערך בהזמנת המשרד להגנת הסביבה, לפיהם העלות השנתית למדינה הנובעת מתחלואה במפרץ חיפה עקב זיהום האוויר עומדת על כמיליארד ושלוש מאות מיליון שקלים בשנה.

יו"ר הוועדה ח"כ עידית סילמן: "אנחנו מקבלים הרבה פניות על אזור חיפה, אנשים שהמשפחות שלהם נפגעו כתוצאה מהזיהום וגם לגבי אזורים אחרים. יש דברים שאנחנו לא יכולים למנוע, אבל את הדברים האלה כן ניתן, וכל מה שאפשר לעשות כדי לשמור על בריאות הציבור - צריך לעשות. נקיים דיון רחב, נערוך סיורים וכל מה שאפשר לעשות כדי לקדם את הנושא, כי אנחנו לא יכולים לשתוק נוכח המצב והמציאות הזאת".

סגן ראש עיריית חיפה אביהו האן: "הזיהום קיים והילדים שלנו מושפעים מזה. המהלך הבסיסי שציפינו לו זה להקים את המנהלת בעלות של 2.5 מיליון שקלים בלבד וגם זה לא קורה. נמל המפרץ צובר תאוצה ויביא לנו הרבה מאוד זיהום אוויר מאלפי אניות שיגיעו. שדה תעופה שרוצים להקים יביא עוד זיהום ואנחנו מודאגים. האם אנחנו הופכים להיות שוב המקור והפתרון לכל צרכיה התשתיתיים של מדינת ישראל וילדינו יהיו חולים? לאן נגיע? במבחן התוצאה - במשך שנים שום דבר לא השתנה".

ח"כ נעמה לזימי: "החלטת ועדת המנכ"לים הקציבה עשר שנים לפינוי המזהמים, החלטה חשובה אבל לא רדיקלית במיוחד, מדובר ביותר מידי זמן. יחד עם אלון טל ופעילי הסביבה ביקשנו כצעד ראשון להקים את המנהלת ומשרד האוצר נעמד על הרגליים האחוריות וטען שהמפעלים האלה יגוועו מעצמם. הנתונים מהשנה החולפת מראים שזה רחוק מלהיות נכון אבל בתוך התקציב היה מאוד מורכב להיאבק על זה. כשהאוצר רוצה לקבל משהו הוא נהיה סביבתי כמו עם החד"פ, הם מתחילים עם המעמד הנכון ולא עם הטייקונים והמזהמים הגדולים שהם פוגעים באנושות ובמדינה יותר מכל השאר. לנו לחברי הכנסת יש את האחריות שהדבר הזה ייצא לפועל".

צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

מנהל מחוז חיפה במשרד להגנת הסביבה שלמה כץ: "הגענו למצב שמיצינו את יכולת ההפחתה במפעלים - שינויי דלקים, טכנולוגיה, רגולציה מחמירה, ואנחנו רואים את זה בתוצאות של הפחתת זיהום האוויר. עם זאת מדובר באזור טופוגרפי בעייתי ועדיין של יש אירועים שונים שמייצרים שוב ריחות וזיהומים. בסופו של דבר המדרגה הבאה זה להוציא את המפעלים ממפרץ חיפה ואת זה צריך לעשות בהתאם להמלצות דו"ח ועדת המנכלים. השרה פנתה לראש הממשלה בבקשה להקים את המנהלת ולקדם את הנושא".

נציגה ממשרד הבריאות ד"ר איזבלה קרקיס: "ב-2018 הצגנו נתונים שמצביעים על עודף תחלואה במפרץ חיפה במספר סוגי תחלואה שונים. הוקם צוות משותף לצורך בחינת נושאים בריאותיים במסגרתו מבוצעים מחקרים שמומנו על ידי המשרד להגנת הסביבה. כיום יש התקדמות משמעותית של שישה מחקרים גדולים שעוסקים בנושאים בריאותיים שונים של אוכלוסיית חיפה ביחס לאזורים שונים בישראל, אחד מהם מתייחס לשיעורי תחלואת סרטן בקרב ילדים. הנושא מאוד חשוב, הוא נמצא במעקב מלא והמשרד תומך בכל החלטה שתגרום לירידה משמעותית בזיהום האוויר באזור".

תושבת חיפה מימי פרץ: "אני יצאתי למאבק במפרץ חיפה לאחר שהמשפחה שלי נפגעה מהזיהום. הרבה מהם חולים ומתו מסרטן. אני צועקת את הצעקה שלי בשם מיליון תושבים - זאת ממש הפקרות, זה פוגע במשפחות שלמות. אני מבקשת מכם שתלכו צעד קדימה ותסגרו את המפעלים לאלתר. אין להם מקום איפה שנמצאת אוכלוסייה".

תושבת קריית חיים עליזה ברקן: "יש אצלנו ילדים קטנים שמתלוננים על ריחות שמגיעים לנשמתם ולגופם וכמות אדירה של בנזן שאנחנו נושמים, חודר דרך הנשימה ונספג בעור. למרות החלטת ועדת המנכלים לפנות את המפעלים ולהקים מקום נקי אנחנו לא מקבלים תשובות לגבי מתי זה יהיה. אנחנו תוהים כל יום כשאנחנו קמים עם כאב ראש, עם בחילות ועם צרבות בעיניים. כל פעם שומעים על הלוויה נוספת ועל עוד מישהו שחולה. אני ראיתי ילדים בני שנתיים עם מחלות, זה פוגע בכולם ובכל מקום בגוף. אני מבקשת שתרימו את השרביט ותתחילו לקיים את ההחלטות".

אלון טל בסיכום הדיון: "מהדיון עולה הרושם שמשרד האוצר איננו מכמת את המחיר החברתי של תחלואה עודפת בחיפה שנגרמת כתוצאה מריכוזי מזהמים גבוהים במפרץ. אנו מבקשים שיחשבו את העלויות הללו וידווחו לוועדה את העלות האמיתית של הזיהום למשק הישראלי ולכלכלה המקומית בחיפה".