אינטראקציות אוויר-מים באגמים

מאמר חדש בוחן איך נקבעת טמפרטורת המים של אגמים רדודים על ידי החלפת חום עם הסביבה, כתלות בהשתנות התנאים הסביבתיים ותכונות הפיזיות של האגם.

מדידות ישירות שנעשו בחודשי הקיץ בתחנה בלב אגמון החולה, מלמדות על הגעה לטמפרטורת שיווי משקל - קרינה סולרית נכנסת נקלטת באגמון החולה, מומרת לעלייה באוגר החום (טמפרטורת המים) ומשתחררת חזרה לאטמוספרה כאידוי (קירור) עם הגעת בריזת הים התיכון בצוהריים.

ניתוח פיזיקלי/תיאורטי של התוצאות הביא לניסוח כללי חדש של טמפרטורת שיווי המשקל של אגם ותלותה בתנאים הסביבתיים ובתכונות המים, ולא בעומק האגם. זמן התגובה של טמפרטורת המים של האגם עד ההגעה לטמפרטורת שיווי המשקל בעקבות שינוי חד באילוצים הסביבתיים, תלוי בעיקר בעומק המים.

במציאות, השינויים הסביבתיים הדרגתיים ומותאמים למחזורים יומיים, עונתיים וארוכים יותר. בהתאם, טמפרטורת שיווי המשקל משתנה באופן מחזורי. נמצא כי היחס בין זמן התגובה של טמפרטורת המים של האגם לזמן המחזור של האילוץ הסביבתי, מכתיב את משרעת הטמפרטורה של אגמים. לכן, ככל שזמן התגובה של אגם קצר יותר (אגם רדוד יותר), התנהגות המשרעת של טמפרטורת המים תדמה יותר את טמפרטורת שיווי המשקל (משרעת גדולה יותר), ולהיפך.

המחקר נעשה במסגרת עבודת הדוקטורט של גיא טאו במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית ובמכון הגיאולוגי, בהנחיית פרופ' יהודה אנזל ופרופ' נדב לנסקי והשותפים פרופ' המייש מקגואן וד"ר ולדימיר ליחובסקי.

מדידות באגמון החולה. מקור: אתר האינטרט של המכון הגיאולוגי לישראל