כריית פוספטים בישראל

המשרד להגנת הסביבה העביר מסמך עמדה בנושא מדיניות כריית הפוספטים ותוכנית הכרייה בשדה בריר. זאת בהתאם להחלטה מספר פש/25 של ועדת שרים לענייני פנים, שירותים, תכנון ושלטון מקומי מ-6 בינואר 2022, שקיבלה תוקף של החלטת ממשלה (מספר 980) ב-14 בינואר 2022. החלטה זו התקבלה בעקבות ערר שהגישה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג. בהתאם להחלטה נדרשה הממשלה לקיים דיון כאמור בתוך 180 יום, אשר חלפו ביולי 2022.

בהחלטה נקבע, כי בטרם קידום תכנון מפורט למתחם שדה בריר, כולל כל התקדמות נוספת על העבודה על תסקיר ההשפעה על הסביבה, תקיים הממשלה דיון, על בסיס בחינה של משרדי הממשלה הרלוונטיים, אשר יביאו לפניה נתונים מעודכנים בנושא מדיניות כריית הפוספטים בישראל.

בהתאם לכך ערך המשרד להגנת הסביבה בחינה מקיפה של היבטים של מדיניות כריית הפוספטים ופיתוח עתודות פוספטים נוספות בישראל.

סלע הפוספט משמש בעיקר לייצור דשנים וחומצה זרחתית. כיום מחירו של סלע הפוספט כ-320 דולר לטונה, יותר מהכפיל את עצמו בשנה החולפת. מרוקו היא היצואנית המובילה בעולם של סלע פוספט, ושולטת במרבית עתודות הפוספט העולמיות.

בישראל מפיקה חברת רותם שבבעלות כי"ל סלע פוספט במרבצים בשדות צין, אורון, חתרורים ומישור רותם, בקצב של 7-5 מיליון טונות בשנה, מכוח זיכיון שנתן לה מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה ועתיד לפוג בשנת 2024. רותם אמפרט מעסיקה כאלף עובדים בהעסקה ישירה וכ-3,500 קבלנים וספקי משנה בהיקף מלא או חלקי.

עתודות הפוספט הכלכליות בשדות הקיימים צפויות להסתיים ברובן בשנים הקרובות. אולם במרבץ זהר דרום שבבקעת ערד, הכולל את שדה בריר ושדה זהר דרום, ישנן עתודות פוספט נוספות אשר עשויות לאפשר להמשיך את הפקת הפוספט בישראל 20-13 שנים לכל שדה, בתלות בקצב הכרייה. תוכנית הכרייה בשדה בריר מקודמת יותר משני עשורים במוסדות התכנון.

בחודשים האחרונים ערך המשרד להגנת הסביבה בחינה בנושא מדיניות כריית הפוספטים בישראל, תוך התייחסות בין היתר להיבטים כלכליים, סביבתיים ובריאותיים של כריית פוספטים כמפורט להלן:

עתודות הפוספט: בהתבסס על סקר המכון הגיאולוגי לתפרוסת המחצבים בישראל ובמסגרת הכנת מסמך המדיניות של תמ"א 14/ג', נבחנו עתודות הפוספטים לפיתוח בישראל. בהמשך להחלטת המועצה הארצית מ-2015, הוטמעו אתרי המינרלים התעשייתיים בתמ"א 14/ב'.

תמא 14/ב' קובעת את הפוליגונים של שדה בריר וזהר דרום, המצויים במרבץ זהר דרום, כאתרי כרייה לפי התוכנית לכריית פוספט בישראל (כפוף לאישור תכנית מפורטת). מרבצים אחרים שאינם פעילים, מוגדרים כאתרים לתכנון עתידי. לפיכך נמצא כי מרבץ זהר דרום הוא העתודה המשמעותית היחידה בעלת היתכנות שאינה בשטח אל געת.

האוכלוסייה הבדווית: בשטח מרבץ שדה זהר ובשטחים הסובבים אותו מתגוררים אלפי תושבי הפזורה הבדווית. ככל שתקודם תוכנית מפורטת לכרייה, יהיה צריך לתת מענה למניעת חשיפה החורגת מהתקנים של אוכלוסייה זו, המתגוררת בשטח המרבץ וסביבו.

שינויים באיכות האוויר: בעבר קודמה תוכנית מפורטת בעניין שדה בריר (תכנית מס' 140/03/24), הוכן תסקיר השפעה על הסביבה והוגשה חוות דעת המשרד לגביו. מאז הוגשה חוות הדעת לתסקיר ובשל מכלול הידע הקיים, השתנו מספר פרמטרים מבחינת איכות האוויר, אשר עשויים להקשות את העמידה בערכים המותרים. בהם: עדכון ערכי הסביבה של איכות האוויר, שינויים באופן הקביעה של מקדמי הפליטה, גידול באוכלוסייה באתר ושינויים בהיקפי הכרייה הצפויים.

אם יוחלט לקדם תוכנית מפורטת, מכלול ההיבטים הסביבתיים והבריאותיים ייבחנו במסגרת תסקיר השפעה על הסביבה.

שווי כלכלי: בחינת השווי הכלכלי של מחצבי הפוספטים בפוליגון שדה בריר, על בסיס ההערכות העדכניות של משרד האנרגיה לצד בחינת התמלוגים הצפויים מהם, מעלה חשש כי התקבולים הצפויים למדינה מכרייה של פוספטים הם חלק מזערי מערך המשאב. חשש זה מתחזק עקב עלייה ניכרת במחירי הפוספט בשנים האחרונות ועקב השוואה של גובה התמלוגים על הפוספט לגובה התמלוגים על משאבי טבע אחרים.

לכן עמדת המשרד להגנת הסביבה היא, כי נדרשת בחינה מחודשת של גובה התקבולים וחלקה של המדינה (government take) בהכנסות מכריית פוספטים, בטרם יחודש זיכיון הכרייה. במקרה של מכרז על זיכיון הכרייה העתידי, יש לקבוע מחיר מינימום ראוי.

בטוחות לשיקום מפגעים: לתעשיית הפוספט יש פוטנציאל ליצור מפגעים סביבתיים נרחבים המחייבים פעולות מניעה ושיקום ונזקים סביבתיים הנאמדים במאות מיליוני שקלים בשנה. בין היתר: פליטות לאוויר, זיהום קרקע, זיהום מי תהום, ייצור פסולת תעשייתית ומערומי פוספוגבס. על כן כל זיכיון עתידי חייב לבוא לצד מנגנוני בטוחות להבטחת שיקום וטיפול מלא במפגעים אלו.

השרה זנדברג: "תוצאות הבחינה מעמידות בספק רב את היתכנות הכרייה של פוספט בבקעת ערד. כרייה כזו תהיה כרוכה בפינוי ופיצוי של אלפים רבים של אזרחי המדינה, ותהיה כרוכה בתשלום תמלוג מזערי על משאב הטבע יחסית למחירו בשוק. במקום המשך כילוי המשאב תוך פגיעה בבריאות ובסביבה, על מדינת ישראל להשקיע את השנים הקרובות בקידום מתווה של עתיד תעסוקתי יציב ובר-קיימה לנגב על כל תושביו."

לעמדת המשרד לחץ כאן