הערכה של פליטות מתאן מגז מחצבים
המשרד להגנת הסביבה מפרסם לראשונה הערכה של פליטות המתאן מכל שרשרת ההפקה והאספקה של גז מחצבים בישראל ופעולות להגברת ניטור מקורות הפליטה ולצמצומן.
השימוש בגז מחצבים בתחנות כוח, במפעלים ובבתי זיקוק בשנת 2020 אחראי לפליטה של 23 מיליון טונות שווה ערך פחמן דו-חמצני, שהם כ-30% מסך פליטות גזי החממה של ישראל בשנה זו.
גז החממה מתאן הוא המרכיב העיקרי בגז המחצבים, ונפלט לאטמוספירה באופן מוקדי ולא מוקדי כל שלבי תהליך הפקת הגז, מהבאר עד לצרכן הקצה. מתאן הוא גז חממה עוצמתי, פי 28 יותר מזה של פחמן דו-חמצני (בחישוב השפעתו על פני 100 שנה).
הדוח האחרון של הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים, IPCC, שם דגש בהיקפי פליטת המתאן העצומים ממערכות גז בעולם ובצורך הדחוף להפחיתן. עד היום פליטות מתאן הביאו להתחממות של כ-°C0.5 מתוך כ-1.3 מעלות התחממות שכבר התרחשה.
המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף חברת הייעוץ DHV, ביצע עבודת עומק לכימות הפליטות השנתיות של גז החממה מתאן מכלל שרשרת ההפקה והאספקה של גז המחצבים בישראל (מהבארות בים, דרך האסדות והצנרת ליבשה ועד שהגז מגיע לצרכני הקצה), וגיבש סדרת פעולות לשיפור יכולת המעקב, הניטור והכימות של הפליטות ולהפחתתן.
מתוצאות העבודה עולה, כי סך פליטות המתאן ממערך ההפקה והשינוע של גז המחצבים בישראל בשנת 2020 נאמד ב-8,863 טונות, השווים ל-0.3% בערך מסך פליטות גזי החממה CO2eq של ישראל בשנת 2020.
העבודה מפרטת את מקטעי השימוש בגז כגון מקטע ההולכה, שבהם נדרש להגביר את פעולות הניטור והמדידה. המשרד פועל לדיוק אמינות הנתונים מכל מערך הגז באמצעות דרישות דיווח רגולטוריות מגורמים מפוקחים, חברות המפעילות את אסדות הגז וחברות האחראיות להולכה ולחלוקה של הגז.
בין היתר, מסקנות העבודה הן כי בסקטור הגז והנפט, הנחשב לאחראי הגדול ביותר לפליטות גזי חממה, ישנם פערים בין דיווחי החברות להערכות הפליטות בפועל. על כן הוסיף המשרד להגנת הסביבה דרישות ניטור ובקרה, וימשיך לבחון שיטות וטכנולוגיות חדשניות לצמצום פערי מידע.
העבודה מתבססת על המדריך העדכני ביותר של פאנל המומחים הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC) משנת 2019, ובוחנת את הגישות הנהוגות במצאי פליטות גזי חממה לאומיים של מדינות מובילות אחרות. בהתאם למדריך, שיטות כימות הפליטות מחולקות ל-3 רמות (Tiers) המשקפות את רמת הרלוונטיות והדיוק של הנתונים יחסית לכל מקטע ואף תת-מקטע במערך הגז.
רמה Tier 1 נחשבת פחות מדויקת, מאחר שהיא מתבססת על מקדמי ברירת מחדל כלליים לאומדן הפליטות ללא התאמה לטכנולוגיות, רגולציה ומאפיינים ספציפיים של המדינה ושל שדה הגז. לעומת זאת, רמה Tier 3 מבוססת על פעולות לניטור וכימות בפועל בשטח, ועל כן מדויקת הרבה יותר, לעיתים בפערים של סדרי גודל.
בעבודה בוצע תיעדוף לשיטות כימות ברמה Tier 3, ובכלל זה על בסיס דיווחי פליטות מבוססי ניטור ודיגום המוגשים למערכת המפל"ס, אשר נבדקים ומאושרים על ידי המשרד להגנת הסביבה. באותם מקטעים שבעבורם עדיין לא היו נתונים מספקים ברמת דיוק גבוהה, נאמדו הפליטות ברמת הדיוק הנמוכה יותר Tier 1 המבוססת על מקדמי פליטה.
המשרד ממשיך במעקב ואכיפה של הדרישות לצמצום הפליטות שכבר מיושמות מספר שנים הן בסקטור גז המחצבים והן בסקטור הפסולת, וימשיך להרחיב את אמצעי המעקב והניטור לפי מקטע ומקור פליטה, לרבות מטמנות ותשתיות גז מחצבים.
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "העבודה המקצועית שביצע המשרד להגנת הסביבה שופכת אור על היקף הפליטות של גזי החממה הנוצרות מעצם השימוש של ישראל בגז המחצבים. על ישראל להיגמל מדלק פוסילי ומזהם בהקדם האפשרי, תוך מעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות."
