מקדמים חדשנות כחול-לבן בשוק הפסולת

שילוב כוחות בין המשרד להגנת הסביבה למשרד האנרגיה והתשתיות ממשיך בשוק הפסולת: המשרדים יעניקו במשותף תמיכה בסכום של 15 מיליון שקל בחלקים שווים בתוכניות הרצה חדשניות (פיילוטים) להשבת אנרגיה מפסולת. שיתוף הפעולה מתקיים זו השנה השנייה במסגרת קול קורא חלוץ והדגמה שפרסם משרד האנרגיה והתשתיות בחודש יוני 2023, שאפשר להגדיל את התקציב ואת היקף המיזמים שיזכו למימון בהשוואה לתמיכה בשנה שעברה.

שימוש בפסולת להשבת אנרגיה מספק שני מענים חשובים בדרך להפחתת פליטות: מקור אנרגיה מתחדשת יציב ואמין ואפשרות לטפל בפסולת בכלל ובפסולת שאינה ניתנת למיחזור בפרט, תוך חיסכון בשטחי הטמנה, צמצום שינוע פסולת ופליטות פחמן דו-חמצני.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "המשרד להגנת הסביבה משקיע משאבים רבים בקידום של פתרונות קצה לטיפול בפסולת. המיתקנים שהוקמו ואשר מוקמים בימים אלו ברחבי הארץ בתמיכת המשרד, מתבססים על טכנולוגיות מוכחות ומוכרות מהעולם. החדשנות הישראלית יודעת לייצר הזדמנויות מצוינות בכל תחומי החיים, והמשרד להגנת הסביבה רואה ערך רב בתמיכה בטכנולוגיות וביוזמות מקומיות אשר נועדו לבחון בארץ טכנולוגיות ומיזמי חדשנות כחול-לבן. המיזמים שיזכו בתמיכה המשותפת עם משרד האנרגיה והתשתיות, יצטרכו להוכיח היתכנות טכנית וכלכלית באופן אשר יקדם את משק הפסולת הישראלי."

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן: "קידום מיתקני השבת פסולת לאנרגיה בכלל ומיתקני השבת פסולת ניידים הם צו השעה. משרד האנרגיה והתשתיות והמשרד להגנת הסביבה חברו יחדיו להילחם בבעיית הפסולת על ידי תמיכה בפתרונות קצה חדשניים להשבת אנרגיה וטיפול בפסולת. אנחנו כבר רואים היום, שמכל קילו של פסולת עירונית אפשר להפיק כ-1 קוט"ש חשמל."

רשימת הפרויקטים שיזכו למימון במסגרת התמיכה המשותפת:

1. נקי ונצרס: החברה פיתחה תהליך להפיכת פסולת מתעשיית המזון לשמן שעשוי לשמש בסיס לביו-דיזל או לדלק סילון בר-קיימה (SAF). החברה מבקשת להקים קו מעבדה בכמויות של 10-5 ליטר ביום, המכיל את כל התהליכים - מענק הזנק של 750 אלף שקל.

2. רדיוס אקולוג'י: החברה מציעה לטפל ברפש רפתות באמצעות רימת זבוב החייל השחור ברמת נגב. האנרגיה תשמש לייצור חום, חלבון וחשמל במיתקן הביוגז - מענק הזנק של 630 אלף שקל.

3. חברת OGIN off grid solutions: צמיג נהפך לחשמל. החברה תפתח מערכת לטיפול בצמיגים שתפיק דלק באיכות גבוהה - מענק הזנק של 600 אלף שקל.

4. שחר תשלובות: מיתקן גזיפיקציה לאריזות פלסטיק שאינן בנות מיחזור. המיתקן יאפשר בחינה של השפעת השימוש בזרמי פסולת פלסטיים על האנרגיה המופקת באמצעותם - מענק חלוץ של 2.66 מיליון שקל.

5. בית הזיקוק לפסולת סנסווירה קיבל תמיכה בשנה שעברה ממשרד האנרגיה והגנת הסביבה בשלב הזנק להוכחת היתכנות של מיתקן לטיפול בפסולת שלה. פרויקט ההמשך יקיים מיתקן מסחרי קטן להפקת דלק תקני משאריות פלסטיק - מענק חלוץ של 2.6 מיליון שקל.

תזקיקים שיוצרו מפסולת פלסטיק המשמשים כחומר גלם לתעשייה הפטרוכימית ליצירת מוצרים חדשים וכלכלה מעגלית מלאה. צילום: סנסיווריה.

6. מטמנת עברון: גזיפיקציה של גזם עירוני וחקלאי תוך אספקה של חשמל למיתקן במתחם מטמנת עברון - מענק חלוץ של שלושה מיליון שקל.

7. עדן - החברה הכלכלית של עיריית ירושלים - תוביל פרויקט לייצור מימן סופר ירוק וקוגנרציה של אנרגיה מגזם מוניציפלי. בתהליך חדשני תחמוצת של מתכת (אבץ, מגנזיום) ממוחזרת בסיוע של ביומסה, כך שהתוצר הוא גז סינתזה (סינגז) - מענק חלוץ של מיליון שקל.

8. זוהר טכנולוגיות: מערכת להשבת אנרגיה מפסולת מעורבת עירונית ניידת בחצר תפעולית - מענק חלוץ של 1.485 מיליון שקל.

מערכת מקומית לטיפול בפסולת והמרתה לאנרגיה של חברת זוהר טכנולוגיות ירוקות. הדמייה: זוהר טכנולוגיות ירוקות.

9. מטמנת נמרה: ייצור מימן ירוק מגזיפיקציה של פסולת ואינטגרציה של טכנולוגיות קיימות באתר מרוחק, תוך מתן מענה לזרמי פסולת שאינם מקבלים מענה ראוי. זאת בד בבד עם קידום של תוכנית אב לאנרגיה ירוקה במרחב. באתר ייעשה שימוש בגזם תמרים ובגזם מוניציפלי - מענק חלוץ של שלושה מיליון שקל.

המיזמים צפויים להדגים את הפוטנציאל המסחרי הגלום ביכולת להפוך פסולת לאנרגיה. בהתאם למדיניות המשרד להגנת הסביבה, יוקמו שלושה מיתקני השבת אנרגיה מפסולת בטכנולוגיה של גזיפקציה סמוך למרכזים קיימים לאיסוף פסולת, טיפול בה והטמנתה. אתר מטמנת נמרה - מיתקן מיון הפסולת החדש בעברון ובעיר כפר סבא. חברת שחר תשלובות זכתה במימון אשר יאפשר לה לנצל שאריות פסולת ואריזות, אשר כיום משונעים ומוטמנים, לצורך הפעלת מיתקן גזיפיקציה. השבת האנרגיה מהפסולת במיתקן זה תשמש לייצור של חשמל וחום, אשר ינוצלו לתהליך הגידול של זחלי זבוב החייל השחור לייצור חלבון.

הצעה זוכה נוספת, של סנסווירה, מאפשרת לזוכי השנה שעברה, אשר הוכיחו היתכנות טכנולוגית, להקים מתקן חלוץ להפקת דלק סולר משאריות פלסטיק שאינן בנות מיחזור. המיתקן יוקם באתר בז"א שבאשדוד.

אסטרטגיית הפסולת של המשרד להגנת הסביבה קובעת היררכיה לטיפול בפסולת הנוצרת ברחבי ישראל. מרבית הפסולת שאינה ניתנת למִיחזור בשל הרכבה, רמת הניקיון שלה או בשל היעדר פתרונות מִיחזור מתאימים בארץ, מועברת להטמנה, על שלל השלכותיה הסביבתיות.

פסולת מסוג זה עשויה להיות מנוצלת להפקת אנרגיה ואף לסינתזה של חומרי דלק. על אף שתחום השבת אנרגיה מפסולת אינו מפותח כיום בישראל, יש מגוון יוזמות בשוק הישראלי לקידומו. שיתוף הפעולה בין המשרדים, אשר קודם בהובלת המדענים הראשיים של שני המשרדים - ד"ר גדעון פרידמן, המדען הראשי לשעבר במשרד האנרגיה והתשתיות, ופרופ' נגה קרונפלד שור, המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה - מאפשר לבחון את היתכנותם הטכנולוגית, הסביבתית והכלכלית של מיזמים אלו לפני שמוקמים מיתקנים רבים בעלויות גבוהות. זה צעד נוסף שהמשרד להגנת הסביבה מקדם כדי להפוך את הפסולת למשאב.

הפרויקטים שנבחרו למימון יציגו טיפול במגוון טכנולוגיות, חלקן אף ניידות ויתאימו לטיפול בפסולת מגוונת. המשרדים מקווים, כי המיתקנים ידגימו כמות פליטות נמוכה מאוד ואיכות תוצרים אנרגטיים גבוהים, באופן שיגדיל את הכדאיות הכלכלית לטיפול בשאריות פסולת.

מבחינה סביבתית, הפרויקטים נועדו לבחון השפעות סביבתיות של מיתקנים מסוג זה ולבחון את האפשרות להשתמש בטכנולוגיות אלה כחלופה להטמנה. הודות לכמות הפליטות הנמוכה הצפויה מהמיתקנים ומשום שהם קטנים יחסית ולעיתים אף ניתנים לניוד, יתאפשר להקים אותם גם סמוך למוקדי ייצור פסולת קבועים, ואף לספק מענה למוקדים חדשים וזמניים כגון מרכזים לפינוי אוכלוסייה או שטחי כינוס של חיילי צה"ל.