תוכנית חירום לתעשיית הכימיקלים באירופה

בשנים האחרונות חווה תעשיית הכימיקלים באירופה את אחת התקופות הקשות בתולדותיה. יותר מעשרים אתרי ייצור מרכזיים נסגרו בשנתיים האחרונות, והתחזיות לעתיד נראות עגומות. מגמה זו מקבלת משנה תוקף עם הודעתה של Dow Inc. על סגירת שלוש יחידות פטרוכימיות נוספות ביבשת, שתיים מהן עוסקות בחומרי גלם לתעשיית הפלסטיק. להודעות אלו קדמו התרעות דומות מחברות ענק כגון Ineos, Westlake, LyondellBasell, Covestro, Sabic ו־ExxonMobil, וכל אלה יחד מעלות תהייה אמיתית אם תעשיית הכימיקלים האירופית תשרוד בשנים הקרובות.

החשש גובר בקרב מקבלי ההחלטות והציבור הרחב כאחד. נראה כי זרם ההודעות על סגירות נעשה לשגרה כמעט. קיומה העתידי של התעשייה אינו עוד ספקולציה, אלא אתגר של ממש בעבור מנהיגי מדינות אירופה והאיחוד האירופי, הנדרשים כעת לבחון אם תוכנית חירום ממשלתית מסוגלת לשנות את המגמה.

בתגובה למשבר הכריזה לאחרונה הנציבות האירופית - הגוף המנהל של האיחוד האירופי - על תוכנית פעולה רחבת היקף שנועדה לתת מענה לאתגרים המרכזיים שאיתם מתמודדת התעשייה: עלויות אנרגיה גבוהות, תחרות לא הוגנת בשוק הגלובלי וביקושים חלשים. בו־בזמן הושקה "ברית הכימיקלים הקריטיים", גוף חדש שנועד לאתר את אתרי הייצור החיוניים ביותר ולדרג אילו חומרים יקבלו העדפה ותמיכה בהשקעות ובמודרניזציה.

סגן נשיא הנציבות, סטפן סז'ורנה, התייחס לתוכנית החדשה ואמר: "תוכנית הפעולה של היום לתחום הכימיקלים היא גם התוכנית העסקית שלנו לשמירה על עתידו של הענף הקריטי הזה באירופה." המסר ברור: הענף חיוני לא רק לכלכלה האירופית אלא גם לביטחון ולשרשראות האספקה של התעשיות המתקדמות.

משבר תעשיית הכימיקלים באירופה משתלב בשיח רחב יותר סביב תעשיות מזהמות, מדיניות האקלים ועתיד תעשיית הפלסטיק. בארה"ב נמשכת כבר שנים מחלוקת ציבורית ופוליטית סביב נושאים אלה. דמויות בולטות כגון הסנאטור שלדון וייטהאוס מרוד איילנד עולות שוב ושוב לכותרות. וייטהאוס, למשל, ידוע בנאומי האקלים החוזרים והנשנים שלו - יותר מ־300 נאומים באותו נושא, כולל השלט המיתולוגי "Time to Wake Up" שאיתו הוא נושא את דבריו שוב ושוב מעל בימת הסנאט.

אמנם וייטהאוס ידוע בגישתו הנחרצת נגד תעשיות הדלק והפלסטיק, אך גם הוא הוכיח נכונות לפשרות כאשר תמך ב"חוקי הצלת הים" הדו־מפלגתיים שנועדו להילחם בזיהום הפלסטיק בים ובאוקיינוסים. הנאום האחרון שלו, ביולי 2025, כלל ביקורת על שני צידי המפה הפוליטית, ובו הדגיש כי המאבק רחוק מלהסתיים.

האם היוזמות האירופיות החדשות יצליחו לחלץ את תעשיית הכימיקלים מהמשבר ולהבטיח את עתידה? התשובה תתבהר רק בשנים הקרובות, אך ברור שכיום הענף ניצב בפני צומת קריטי, בין קריסה לרנסנס.

אילוסטרציה