הריבית נשארת 4.5%

הוועדה המוניטרית החליטה ב-7.4.2025 להותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 4.5%.

הפעילות הכלכלית במשק ממשיכה להתאושש באופן מתון על רקע ההתפתחויות הגיאופוליטיות. האינפלציה עודנה מעל היעד. בחודש פברואר היא התמתנה, ועל פי הערכות החזאים, היא צפויה להמשיך להתמתן אל עבר היעד בחודשים הקרובים. פרמיית הסיכון של ישראל עלתה בחודשים האחרונים בשיעור ניכר. הכרזת תוכנית המכסים של הממשל האמריקני הביאה לירידות חדות בשווקים, לעדכון כלפי מטה של תחזיות הצמיחה העולמית והסחר העולמי, לעלייה בציפיות האינפלציה בארה"ב וייתכן שגם במדינות נוספות.

מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי בחודש פברואר, והאינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים ירדה והגיעה ל-3.4%, מעל הגבול העליון של היעד (איור 1). בניכוי אנרגיה ופו"י, השיעור השנתי של האינפלציה היה 3.7% (איור 2). הירידה באינפלציה השנתית בפברואר משקפת הן ירידה בשיעור אינפלציית הרכיבים הסחירים שהיה 2.8% והן בשיעור אינפלציית הרכיבים הבלתי סחירים שהסתכם ב-3.8% (איור 3).

על פי הערכות החזאים, האינפלציה צפויה להמשיך להתמתן לכיוון היעד בחודשים הקרובים (איור 5). הציפיות לאינפלציה שנה קדימה הן בתוך היעד (איור 6). הציפיות לשנה השנייה ואילך התמתנו מעט והן בטווח היעד (איור 7). להערכת הוועדה, קיימים מספר סיכונים להאצה אפשרית של האינפלציה או לאי התכנסותה ליעד: התפתחויות גיאופוליטיות והשפעותיהן על הפעילות במשק, מגבלות היצע מתמשכות, הרעה בתנאי הסחר העולמיים ותנודתיות בשקל.

מאז החלטת הריבית האחרונה ועד 4.4.2025 נרשם פיחות בשיעור של 4.3% בערכו של השקל מול הדולר ו-9.5% מול האירו. במונחים נומינליים אפקטיביים פוחת השקל ב-5.8%.

חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המקרו-כלכלית שלה. תרחיש הבסיס של התחזית גובש בהנחה שההשפעה הכלכלית הישירה של ההתעצמות המתונה של הלחימה תימשך זמן מוגבל ברבעון השני, ותוך הנחה כי הלחימה לא תתבטא במגבלות פעילות ממשיות על העורף. על פי התחזית, מדיניות המכסים החדשה שעליה הכריז הממשל בארה"ב צפויה למתן את היקף הסחר העולמי והיצוא הישראלי.

על פי הערכת החטיבה, התוצר צפוי לצמוח ב-3.5% וב-4.0% בשנים 2025 ו-2026 בהתאמה, נמוך מתחזית חודש ינואר (איור 9). בתקופת התחזית צפויה התאוששות של ההיצע, שתתרום להתמתנות האינפלציה. בשנים 2025 ו-2026 שיעור האבטלה הרחבה בגילי העבודה העיקריים (64-25) צפוי להיות בממוצע 2.9% ו-3.2% בהתאמה. שיעור האינפלציה בשנת 2025 צפוי להיות 2.6%, ובשנת 2026 - 2.2%.

להערכת החטיבה, הגרעון בתקציב הממשלה צפוי להסתכם ב-4.2% תוצר בשנת 2025 וב-2.9% בשנת 2026. תחזית הגירעון משקפת עדכון כלפי מטה לשנים אלו בהשוואה לתחזית הקודמת לנוכח העלאת תחזית ההכנסות. יחס החוב לתוצר צפוי להיות 69 אחוזי תוצר בסוף 2025 ולרדת ל-68 אחוזי תוצר ב-2026.

תחזית זו מאופיינת ברמה גבוהה של אי ודאות. מאזן הסיכונים לצמיחה נוטה כלפי מטה, ויחסית לאינפלציה הוא נוטה כלפי מעלה. מעבר לתרחיש הבסיסי נבחן תרחיש נוסף, הכולל התרחבות והתעצמות של הלחימה בחזית הדרום מהרבעון השני לשני רבעונים. לפי תרחיש זה, הוצאות הביטחון צפויות לעלות בשני אחוזי תוצר, ובהתאם יעלו הגירעון והחוב הממשלתי שצפוי להגיע ל-71 אחוזי תוצר. צפויה גם עלייה בפרמיית הסיכון ופיחות של השקל. הפגיעה בהיצע העבודה תעמיק ותביא לעלייה בעודפי הביקוש. על כן תוואי הצמיחה יהיה מתון יותר ב-0.5% בהשוואה לתרחיש הבסיסי ב-2025, תוואי האינפלציה יהיה גבוה יותר ותוואי הריבית גבוה יותר.

האינדיקטורים השוטפים לפעילות הכלכלית מלמדים על המשך שיפור מתון בפעילות. נתוני ההוצאות בכרטיסי אשראי במחירים שוטפים מלמדים על עלייה בחודש מרס לאחר התמתנות מסוימת בחודשים ינואר ופברואר (איור 11).

בסקר מגמות בעסקים של הלמ"ס ניכר המשך של מגמת ההתאוששות בחודשים האחרונים, והמאזן המצרפי לחודש פברואר עלה ודומה לרמתו טרם המלחמה (איור 10). בענפי השירותים והמסחר נרשמה יציבות בפעילות ובציפיות, ואילו בענף הבינוי נרשמה התאוששות בפעילות ובציפיות. המחסור בעובדים מקצועיים מתמתן. במדד אמון הצרכנים נרשמה עלייה קלה בחודש פברואר. גיוסי ההון במגזר ההייטק ברבעון הנוכחי דומים ברמתם לרבעון האחרון של 2024 (איור 12). העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים ירד ברביע הרביעי של 2024 עקב גידול ביבוא הסחורות.

הגירעון המצטבר בתקציב המדינה ב-12 החודשים האחרונים ירד בחודש פברואר והגיע ל-5.3 אחוזי תוצר (איור 18). מתחילת השנה קטנו הוצאות המשרדים יחסית לתקופה המקבילה אשתקד, בעיקר בשל המשך הקיטון בהוצאות המלחמה. לירידה בגירעון תרמה גם העלייה בתקבולי הממשלה ממיסים, אשר נמצאים במגמת עלייה בחודשים האחרונים, בין השאר בשל שינויי המיסוי שנכנסו לתוקף בתחילת השנה.

שוק העבודה נותר הדוק, בדומה לחודשים האחרונים. היחס בין מספר המשרות הפנויות למספר המובטלים ירד מעט בנתוני הקצה, אך עדיין שוהה ברמה גבוהה. שיעור האבטלה הרחבה היה בפברואר 3% (בניכוי עונתיות), נמוך מרמתו ערב המלחמה (איור 12ב'). שיעור הנעדרים זמנית בשל מילואים הוסיף לרדת והיה בפברואר 0.5%. שיעור המשרות הפנויות נותר יציב - 4.4% גם בחודש פברואר (איור 14א'). שיעור התעסוקה ושיעור ההשתתפות של גילים 64-25 הם ברמה גבוהה (איור 12א'). השכר הנומינלי עלה בשלושת החודשים דצמבר-פברואר ב-4.6% בהשוואה לשלושת החודשים שקדמו למלחמה, במונחים שנתיים. השכר הריאלי עדיין שוהה מתחת לקו המגמה (איור 13).

הפעילות בענף הבינוי מתאוששת, ועדיין מושפעת ממגבלות כוח אדם (איור 15ב'). התחלות הבנייה עלו ברביע הרביעי של השנה שעברה בניכוי עונתיות ב-19% יחסית לרביע הקודם, היתרי הבנייה גדלו ב-11% וסיומי הבנייה עלו ב-11%, אך רמתם עודנה נמוכה בהשוואה למצב בטרם המלחמה (איור 17א'). קצב העלייה השנתי של סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן יציב בחודשים האחרונים - 4.1%. קצב עליית מחירי הדירות עלה והגיע ל-7.7% (איור 16). בחודש פברואר ניטלו משכנתאות בסך 7.4 מיליארדי ש"ח (איור 17ב').

בתקופה הנסקרת ירדו מדדי המניות בישראל בחדות, אך באופן מעט מתון יותר מהמגמה בעולם (איור 28). פרמיית הסיכון, כפי שנמדדת על ידי ה-CDS ל-5 שנים ומרווחי האג"ח הממשלתיות הדולריות, עלתה באופן ניכר בתקופה הנסקרת, ורמתה גבוהה בהשוואה לתקופה טרם המלחמה. גם במרווח בין תשואת האג"ח הממשלתי השיקלי לאמריקני נרשמה עלייה (איור 25). נמשכת ההתרחבות ביתרת האשראי העסקי, בהובלת האשראי הבנקאי ובאג"ח סחיר. רמת הסיכון באשראי העסקי ובאשראי למשקי בית נותרה נמוכה.

מדיניות המכסים שעלייה הוכרז בארה"ב והשלכותיה הצפויות, הביאה מספר בתי השקעות מובילים וגופים בינ"ל לעדכן בחדות כלפי מטה את תחזיות הצמיחה ואת היקף הסחר העולמי. לפי הערכות ראשוניות של מספר גופים בינ"ל, הפגיעה הכלכלית של הצעדים בארה"ב עלולה להסתכם ב-2% תוצר בשנתיים הקרובות.

פגיעה ממשית בקצב הצמיחה צפויה גם בכלכלה הגלובלית ובגושים העיקריים, אך היא אמורה להיות מתונה יותר. התשואות על אג"ח ממשלתיות בארה"ב ותוואי הריבית הצפוי של ה-FED, ירדו בחדות. גם בגוש האירו השוק מעריך תוואי ריבית נמוך יותר. על רקע האירועים נרשמה עלייה חדה בסיכון בשווקים העולמיים, ומדדי המניות המובילים בעולם ירדו ביותר מ-10%. בארה"ב הירידות היו חדות יותר. הדולר, בניגוד למקרים דומים בעבר, נחלש אל מול רוב המטבעות העיקריים בעולם. מחיר הנפט עלה בתחילת התקופה הנסקרת, אך צעדי המכסים של הממשל האמריקני וצעדי נגד של מדינות אחרות הביאו לירידה חדה של כ-12% במחיר הנפט מסוג Brent ל-65 דולר לחבית (איור 30).

בארה"ב שיעורי האינפלציה (CPI) על פי המדד הכללי והליבה ירדו בחודש פברואר לקצב שנתי של 2.8% ו-3.1%, בהתאמה. ציפיות האינפלציה לשנתיים הקרובות המשיכו לעלות על רקע מדיניות המכסים של הממשל. בגוש האירו ירדה האינפלציה ל-2.2%, ומדד הליבה ירד ל-2.4% בקריאה המקדמית לחודש מרס. ה-ECB הוריד את הריבית בפעם השישית ב-25 נ"ב, ואילו ה-FED הותיר את הריבית ללא שינוי במרס (איור 31).

תגובתו של נדב פסנדי, מנכ"ל אלדר משכנתאות, לפרסום החלטת הריבית של בנק ישראל: "נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, השאיר את הריבית על רמה של 4.5%. ההחלטה משקפת זהירות כלכלית בתקופה של אי-ודאות גלובלית ומושפעת ממתחים גיאופוליטיים ומהשפעת מדיניות המיסים של ממשל טראמפ, אשר מעמידה את הכלכלה העולמית במבחן. מדיניות זו, אשר כוללת עליות מכסים ושינויים בהסכמי הסחר, עשויה להשפיע על סביבה פחות חיובית ליצוא הישראלי. מדיניות המכסים החדשה של ממשל טראמפ, הכוללת העלאות חדות במכסים על יבוא מסין וממדינות נוספות, יוצרת לחצים כלפי מעלה על מחירי סחורות ומביאה לחששות גוברים מהתלקחות מחודשת של האינפלציה העולמית.

"בתגובה לכך, הבנקים המרכזיים בעולם - ובכללם בנק ישראל - נוקטים קו זהיר ומעדיפים להשאיר את הריבית ברמה גבוהה יחסית, כדי לשמור על יציבות מחירים ולשמר אמון בשווקים. החלטת הנגיד להותיר את הריבית ברמה של 4.5% נובעת לא רק ממאפיינים מקומיים אלא גם מהצורך להתמודד עם הסיכונים הגלובליים שמדיניות טראמפ יוצרת.

"בישראל, לשמירה על ריבית גבוהה יש משמעות כפולה: מצד אחד, היא תורמת לבלימת אינפלציה מקומית שעלולה להיגרם מהתייקרות מוצרים מיובאים; מצד שני, היא יוצרת לחץ על שוק הנדל"ן והמשכנתאות, שכן עלויות האשראי נותרות גבוהות. עם זאת סביבת ריבית גבוהה תורמת ליציבות במחירי הנכסים ולמניעת התחממות יתר של שוק הדיור. הבנק המרכזי מבקש לאזן בין האתגרים החיצוניים לבין הצורך לשמור על שווקים פנימיים יציבים, תוך ניהול הדוק של סיכונים ובחינה שוטפת של התחזיות המאקרו-כלכליות."

תגובתו של דרור אוהב ציון, מנכ"ל ובעלים של דרא שיווק נדל"ן, לפרסום ריבית בנק ישראל: "החלטת נגיד בנק ישראל להשאיר את הריבית על רמה של 4.5% מובנת מאחר שקצב האינפלציה השנתית הוא כיום 3.4%, הרבה מעל הרף שהגדיר בנק ישראל, ובשל הסערה שמתחוללת בשווקים עקב המכסים שהטיל טראמפ והיחלשות השקל, אשר מייקרת את המוצרים המיובאים. הצפי של רוב הכלכלנים הוא להמשך עליות מחירים בענפים במשק.

"ענף הנדל"ן והעסקים בכלל מייחלים להפחתות ריבית ב-2025. הסיכוי לראותם הולך ופוחת, בין השאר בגלל התקציב שאישרה הממשלה לאחרונה. רוכשי הדירות והיזמים כורעים תחת נטל הריבית, אשר מכבידה מאוד על נוטלי המשכנתאות ועל ההתנהלות העסקית של היזמים בסביבת ריבית שכזו. להערכתנו, השארת הריבית על כנה והמשך התייקרות חומרי הגלם וכוח העבודה בענף הנדל"ן, ימשיכו לדחוף את מחירי הדירות כלפי מעלה למרות שהיקף העסקאות פחת."