תעשייה 5.0: האדם חוזר למרכז

תעשייה 5.0, הידועה גם בשם "המהפכה התעשייתית החמישית", מייצגת שלב חדש בהתפתחות התעשייתית, שבו עובדים אנושיים משתפים פעולה עם רובוטים חכמים מבוססי בינה מלאכותית לשם שיפור תהליכים, מיקוד בפרסונליזציה והגברת תרומת התעשייה לחברה ולכדור הארץ. בשונה מהדגש של תעשייה 4.0 על אוטומציה, קישוריות ודיגיטציה, הדור הבא של התעשייה מבקש לחזק את המקום של האדם, לא כמשאב אלא כנכס ערכי.

תעשייה 5.0 אינה מתמקדת רק ביעילות או ברווח אלא שואפת לאזן קידמה טכנולוגית, שגשוג אנושי ושימור סביבתי. זה שינוי תפיסתי מהותי: ממודל עסקי מוכוון צמיחה למודל מוכוון ערך - לעובד, לחברה ולסביבה.

כדי להבין את העומק והייחוד של המהפכה החמישית, חשוב להתבונן בהתפתחות שקדמה לה: חמישה שלבים לאורך יותר מ־250 שנה, שכל אחד מהם שינה את פני הייצור, הכלכלה והחברה האנושית.

התפתחות שלבי המהפכה

תעשייה 1.0, שהתחילה בסוף המאה ה־18 (1780 בערך) התבססה על ייצור תעשייתי בסביבת מכונות מכניות, מונעות בכוח מים או קיטור. מפעלים ראשונים צצו באירופה, בעיקר באנגליה, תוך מעבר מייצור ידני לפסי ייצור מונעי מנוע. זה המעבר ההיסטורי מחקלאות לתיעוש.

השלב הבא הוא תעשייה 2.0 (סוף המאה ה־19), מהפכת החשמל שהביאה עמה מסועים, ייצור המוני ומפעלים גדולים הפועלים ברציפות. בשלב זה הופיעו גם קווי ייצור סטנדרטיים עם תפוקה ודיוק חסרי תקדים לתקופה.

בתעשייה 3.0 (שנות ה־70 של המאה ה־20) מחשבים ואלקטרוניקה נכנסו למערכי ייצור, עם התחלה של אוטומציה תעשייתית ומערכות בקרה מבוססות מחשב (PLC). לאחר מכן היה שלב 3.5 - עידן הגלובליזציה, שבו הייצור הועתק למדינות שבהן העלויות נמוכות.

תעשייה 4.0 היא מושג טרי למדי שקיים מ־2010 בערך ומגדיר מהפכה דיגיטלית: שילוב של אוטומציה מתקדמת, אינטרנט של הדברים (IoT), בינה מלאכותית, למידת מכונה, ביג דאטה ומערכות סייבר־פיזיות (שילוב בין מערכות ממוחשבות לאדם). הדגש היה על קישוריות, חיזוי ואופטימיזציה חכמה של מערכי ייצור.

תעשייה 5.0 החדשה היא גישה שיתופית, אנושית וחברתית יותר. הדגש עובר מאוטומציה מוחלטת לשיתוף פעולה בין האדם למכונה ("עבודת קובוטים"), לצד מטרות חדשות: קיימות, עמידות תפעולית ותרומה חברתית.

בשונה מהמהפכות הקודמות, תעשייה 5.0 אינה מבקשת להחליף את קודמתה אלא להרחיב אותה ולהכניס מרכיבים שלא נכללו בעבר: איכות החיים של העובד, אחריות סביבתית וערכים חברתיים. היא משלימה את הפוקוס הטכנולוגי של תעשייה 4.0 ומביאה חזון רחב יותר של תעשייה במאה ה־21.

שינויים מרכזיים במהפכת 5.0

תעשייה 5.0 מביאה שינוי תפיסתי מהותי ביחסים שבין האדם למערכת. במקום שאנשים יתאימו את עצמם לצורכי המכונה, המכונה מותאמת לצורכי האדם. העובד כבר אינו נתפס כ"רכיב" במערכת הייצור אלא כשותף מלא ובעל ערך מוסף - יצירתי, מוסרי ורגשי.

המשמעות הארגונית היא שינוי עומק בתרבות הניהול: ממיקוד בתפוקות למיקוד בהון האנושי. בכלל זה השקעה בתנאי עבודה מותאמים אישית, מערכות הדרכה חכמות, כלים דיגיטליים נגישים ויצירת סביבות עבודה בריאות ונעימות יותר. גישה זו גם מחזקת את מיתוג המעסיק, משפרת את נאמנות העובדים ומגבירה חדשנות.

העשור האחרון המחיש עד כמה העולם התעשייתי רגיש להפרעות חיצוניות, ממגפת הקורונה ועד משברים גיאופוליטיים ואקלימיים. תעשייה 5.0 מציעה מעבר מגישה גמישה לגישה עמידה: לא רק התייעלות שוטפת אלא בניית יכולת התאוששות והסתגלות מהירה לשינויים.

עמידות תפעולית באה לידי ביטוי בגיוון מקורות אספקה, אוטונומיה אנרגטית, מערכות גיבוי חכמות והקניית סמכות לשטח לפעול בזמן אמת. זה שינוי מתודולוגי שמניח כי שיבושים הם חלק בלתי נפרד מהמערכת, והתגובה אליהם היא יתרון תחרותי.

בניגוד למודלים הסביבתיים המקובלים המתמקדים בהפחתת נזק, תעשייה 5.0 שואפת לייצר ערך סביבתי חיובי. כלומר לא רק לצמצם פליטות אלא לשקם מערכות אקולוגיות; לא רק למחזר אלא לעצב מוצרים מעגליים מהיסוד; לא רק לציית לרגולציה אלא להוביל אותה.

הקיימות בתעשייה 5.0 חורגת מעבר לאיכות הסביבה וכוללת גם צדק חברתי, ממשל תאגידי מתקדם (ESG) ושקיפות מלאה מול בעלי עניין. המהפכה הסביבתית אינה נלווית לתעשייה, היא חלק מהליבה האסטרטגית שלה.

המהפכה החמישית אינה חזון רחוק. היא כבר החלה להכות שורש. אבל המימוש המלא שלה עדיין לפנינו, ויהיה תלוי בשילוב נכון של טכנולוגיה, מדיניות, הכשרה ותרבות ארגונית. המפתח: שילוב הוליסטי של יכולות מתקדמות עם ערכים אנושיים.

מגמות עתידיות בתעשייה 5.0

בעתיד הקרוב נראה רובוטים תעשייתיים משולבים ביכולות קוגניטיביות גבוהות, שיכולים לא רק לבצע פעולות אלא גם להבין הקשר, לזהות רגשות אנושיים ולהגיב אליהם. חיישנים ביומטריים ומערכות למידת מכונה יתמכו ביצירת סביבות עבודה שמזהות עומס, מתח או עייפות, ומתאימות את עצמן.

במקום ייצור ליניארי שמתחיל בחומר גלם ומסתיים בפסולת, יוטמעו מודלים של "לידה מחדש" של מוצרים, רכיבים וחומרי גלם. מוצרים יתוכננו כך שיוכלו להתפרק, להתחדש ולהיות מותאמים בקלות לצרכים המשתנים. ענפי תעשייה יאמינו יותר ויותר במודלים של "שירות במקום מוצר", "שימוש לפי דרישה" ומערכות תמחור גמישות לפי ערך חברתי־סביבתי.

תעשייה 5.0 תתממש רק כאשר ייווצרו בריתות רחבות בין תעשיינים, קובעי מדיניות, מוסדות הכשרה ומנהיגי קהילות. המפעל של העתיד לא יתנהל בבידוד אלא יהיה חלק ממארג עירוני וחברתי - מרכז הכשרה, מוקד תעסוקה איכותית ומנוע לקיימות אזורית.

למרות הדחיפה קדימה של הטכנולוגיה, אחד ממאפייני העתיד הוא דווקא הבלטת הממד האנושי בתוך המערכות הדיגיטליות. מערכות ניהול ייצור, שרשרת אספקה ואנרגיה, יתמכו בהתערבות אנושית חכמה. במקום להוציא את האדם מהמשוואה, הן יעניקו לו כלים חדשים לנווט ולהשפיע.

מדדי ההצלחה של מפעלים וחברות יתבססו לא רק על תפוקה, רווח או תשואה אלא גם על מדדים רכים: איכות חיי העובדים, שיפור בקהילה המקומית, הפחתת טביעת הרגל האקולוגית או חיזוק השרידות הארגונית. בכך תתאפשר כלכלה תעשייתית חדשה: חכמה יותר, שיתופית יותר ובת־קיימה באמת.

לפרטים נוספים