ללמוד על אסטרטגיה ניהולית מאלופי שחמט

אלוף העולם הראשון בשחמט, וילהלם שטייניץ, ניסח בסוף המאה ה-19 עיקרון חשוב שהיווה מהפכה בחשיבה השחמטית אז. הוא טען, כי "לשחקן שעמדתו טובה יותר יש הזכות והחובה לתקוף." מה יגידו על זה מנהלים בכירים בכל הנוגע לסביבה תחרותית?

בת' הרמון, הדמות בסדרת הטלוויזיה הפופולרית בנושא גמביט המלכה ששודרה בנטפליקס, העלתה למודעות את עולם השחמט לא מזמן. גם אליפות העולם בשחמט שהתקיימה בארץ בירושלים, משכה לא מעט אנשי ציבור בכירים ופוליטיקאים, וסחפה גם שחקנים חובבים שלבטח הצטרפו לקהילת השחמט הישראלית.

שחמט הוא המשחק המוביל לשיפור יכולות חשיבה. הוא משלב טקטיקה, אסטרטגיה, פסיכולוגיה, תכנון וקבלת החלטות, יצירתיות ותחרותיות, ומחדד את האינסטינקטים באופן שמשפיע על כל תחומי החיים האישיים והמקצועיים. בין השאר הוא משפר יכולות אישיות כגון ריכוז, זיכרון, שיקול דעת, קור רוח, ראייה מרחבית וסבלנות. גם אתם רואים את הקשר לדמות העובד האידיאלי של המאה ה-21?

מה אפשר ללמוד ממשחק המלכים על אסטרטגיה ליישום בניהול בכיר במגזר העסקי? כנראה הרבה מאוד. רם סופר, רב אומן בשחמט, מאמן ושופט מוכר על ידי איגוד השחמט הבינלאומי וזוכה בתחרויות בינלאומיות וארציות רבות, מפרט שלושה דברים שמנהלים יכולים ללמוד על אסטרטגיה מאלופי עולם בשחמט: מאבק על טריטוריה, מענה לתוכניות היריב וניצול הזדמנויות.

מאבק על טריטוריה, פלישה לשטח היריב

כיבוש טריטוריות של האויב נמצא במרכז עולם המלחמות, והוא הדין במשחק השחמט. לוח השחמט מחולק לשני חצאים - אחד מהם נמצא בתחילת המשחק בשליטתו הטבעית של הלבן, והאחר בשליטת השחור. שחקן שמבצע פלישה מוצלחת לטריטוריית היריב, מגדיל את השטח שלו, מקטין את הניידות של כלי היריב, ובכך משתפרים מאוד סיכוייו לנצח בקרב כולו.

עם זאת, כל ניסיון פלישה לטריטוריית היריב כרוך בסיכון בלתי מבוטל. כל קצין או רגלי המוצב בשטח האויב נהיה, כמו בחיים האמיתיים, הרבה יותר חשוף להתקפות האויב. לפיכך עיקרון ברזל בשחמט הוא לא להניח ליריב לכבוש שטחים שלנו ללא תגובה, אלא לנסות לתקוף בחזרה את הכוחות הפולשים ולמגר אותם.

העיקרון הוא שעל ניסיון פלישה, הצד השני צריך להגיב בחריפות. שחקן הנוהג לשחק באופן פסיבי ולהרשות ליריב לכבוש חלקים מהטריטוריה שלו ללא תגובה הולמת, בדרך כלל לא יהיה שחמטאי מצליח.

המקבילה בעולם העסקים היא שיש לנו בדרך כלל תוכנית פעולה עסקית שגרתית, אך יש לשנותה כאשר היריבים שלנו מנסים לפלוש לאזורים שבשליטתנו ולקחת אותם מאיתנו. היעדר תגובה הולמת מצידנו למצב כזה, יגרום לנו נזקים עסקיים. בראש ובראשונה עלינו לקרוא את המצב ולזהות "פלישה לטריטוריה שלנו", אחרת נמשיך בפעולות שגרתיות שכבר אינן מתאימות למצב החדש.

מענה לתוכניות היריב

מומחים ומאמנים בשחמט הבינו מזמן, שהתייחסות הולמת למהלכי היריב ולתוכניותיו היא נדבך חשוב ביותר באסטרטגיה השחמטית, ומבדילה בין מקצוענים לבין שחקנים מהשורה.

גם מומחים צבאיים הבינו זה מכבר שחיל מודיעין חזק העוקב אחרי פעילות האויב הוא חלק חשוב ביותר בצבא מנצח. הוא הדין בעסקים - כדי להצליח נדרש מעקב מתמיד אחרי המהלכים והתכנונים של המתחרים.

ניצול הזדמנויות

הרעיון שניצחון בשחמט מושג בדרך כלל בזכות חשיבה אסטרטגית עמוקה יותר, הוא מיתוס. במציאות, ובוודאי ברמות שאינן הגבוהות ביותר, רוב הניצחונות בשחמט מושגים בזכות ניצול הזדמנות יחידה שנוצרה בזכות טעות של היריב. היכולת לזהות הזדמנויות ולנצלן, היא חלק חשוב ביותר בארגז הכלים של שחקן שחמט חזק.

רעיון חשוב שיכול לעזור לנו לנצל הזדמנויות נקרא The Drawback Principle. הוא הועלה על ידי מאמן השחמט ההודי המפורסם RB Ramesh. על פי עיקרון זה, חשוב לבחון את החסרונות של כל מהלך במשחק, בייחוד מהלכים שכבר בוצעו על ידי היריב. זיהוי החסרונות של מהלכים אלה עשוי לעזור לנו להבחין בהזדמנויות שנוצרו לנו. מצד שני זיהוי החסרונות של מהלכים פוטנציאליים שלנו, עשוי לעזור לנו להימנע ממצבים שבהם יש ליריב הזדמנות לנצח או לגרום לנו נזק.

בברית המועצות היו נהוגות פעם "תוכניות חומש" כלכליות. כל הצעדים היו מתוכננים מראש חמש שנים קדימה. כיום איש לא חושב שזו דרך נכונה לניהול כלכלי, אבל רב-האומן הרוסי בשחמט אלכסנדר קוטוב, שנזקק לאישור השלטונות כדי לפרסם את ספריו, הטיף במחצית השנייה של המאה הקודמת שבשחמט חייב להיות תכנון סדור ומקיף מראש של המהלכים, אחרת לטענתו אי אפשר לנצח.

מאז, רבים הראו שזו אינה גישה נכונה כדי להצליח בשחמט. ניצול הזדמנויות טוב חייב להיות מבוסס על חשיבה גמישה ויכולת לשנות בן רגע תוכנית שלכאורה נקבעה מראש בהתאם להתפתחויות עדכניות במשחק ולהזדמנויות הנוצרות על גבי הלוח. בדיוק אותו סוג של חשיבה יביא להצלחה גם במישורים הצבאיים והעסקיים. תכנון מראש אכן קיים, אבל הוא "בערבון מוגבל" ויכול להשתנות כל רגע על פי הנסיבות.

ללמוד מגארי קספרוב

בעולם משתנה ובתנאי אי ודאות, מה גארי קספרוב יכול ללמד אותנו על ניהול בכיר?

רם סופר, הרב אומן בשחמט, ממשיך ומספר: "אלוף העולם בשחמט גארי קספרוב פיתח אסטרטגיה שלפיה יתרונות חומריים, יתרונות איכותיים (עמדות טובות יותר של כלים, מבני רגלים טובים יותר) ויתרונות בזמן, כולם ניתנים להמרה זה בזה. במשחקים שלו, קספרוב ביצע לעיתים קרובות הקרבות חומר לעומת יתרונות של איכות וזמן, ולהיפך. שחמטאים חזקים יודעים לתרגם יתרונות איכותיים ליתרונות חומריים מוחשיים יותר, למען השגת הניצחון בקרב.

"קספרוב כתב על כך בספרו "החיים כמשחק שחמט", וציין כי תורה אסטרטגית זו מקבילה מאוד לעולם העסקים וניתנת ליישום בו. על ידי השקעה כספית (חומרית), עסק יכול להשיג עובדים איכותיים יותר שיתנו למוצרים שלו יתרון איכותי, ולגרום להם לעבוד יותר שעות, שייגרמו למוצר שלו לצאת לשוק מהר יותר (יתרון בזמן). יתרונות אלה של איכות וזמן יגרמו למכירות טובות יותר, וכך זוכים בחזרה ב"יתרון חומרי.

"בדיוק כך קספרוב פעל במשחקים רבים, שבהם הקריב תחילה חומר, ואז זכה בו בחזרה עם ריבית בהסתמך על יתרונות בזמן ויתרונות איכותיים."

בעלי התפקידים הבכירים, שמלמדים ב"מיזם הדיגיטלי ללימוד ניהול, פרקטיקה ומיומנויות מבכירים במשק הישראלי", מספרים שבעסקים חשוב ללמוד בין השאר כיצד לבנות אסטרטגיה עסקית שלב אחר שלב, איך קובעים אסטרטגיה בפועל, איך מציגים אסטרטגיה מוצעת להנהלה הבכירה ורותמים את כל המחליטים בדרך, ואיך הדירקטוריון והמנכ"ל בוחנים תכנון מול ביצוע.

כמו כן במגזר העסקי, אסטרטגיה מאפשרת תכנון לטווח ארוך ומשפיעה על האורגנים בארגון, החל בהנהלה הבכירה וכלה במחלקות השיווק והמכירות, ומאפשרת להקצות משאבים באופן נכון, לאפשר חיבור נכון של העובדים ולצלוח משברים בקלות יתרה. במסגרתה נבחנים תרחישים לרגעי משבר. הכול נכון לסביבה משתנה. ידע זה אפשר לרכוש תוך כדי סקירה של דוגמאות מרתקות של חברות גדולות במשק הישראלי.

ללמוד על אסטרטגיה ממנהל בכיר

ומה אפשר ללמוד על אסטרטגיה ממנהל בכיר ומוערך מאוד במשק הישראלי?

צבי סטפק הוא יושב ראש הדירקטוריון של מיטב ניירות ערך והשקעות, דירקטור במיטב השקעות שהיא חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה בתל אביב ומרצה במיזם הדיגיטלי ללימוד ניהול, פרקטיקה ומיומנויות מבכירים במשק. סטפק כתב בספרו המרתק - "עולם ההשקעות שלי" - על תובנות של ארבעה עשורים בשוק ההון.

מספרו: "ההתנהלות של הפירמה נקבעת על ידי ההתנהלות של הבעלים או של העומדים בראשה. אלה צריכים לשמש דוגמה אישית ולהעביר את המסר להנהלה וזו לדרגים שמתחתיה, עד לאחרון העובדים, כך שדנ"א של החברה יוטמע ויהיה ברור לכל העובדים, ומהם הוא יקרין על שאר מחזיקי העניין, בראשם הלקוחות. לא במקרה, אחד מבין ארבעת עמודי היסוד של 'קפיטליזם קשוב' (סטפק הוא יו"ר תנועת קפיטליזם קשוב בישראל שהיא ארגון ללא מטרת רווח) מדבר על מנהיגות קשובה שדואגת לתרבות ארגונית קשובה."

עוד מספרו של סטפק: "קיים קושי שקשור להנהלת החברה, זו שאמורה להטמיע את עקרונות הקפיטליזם הקשוב. מנכ"ל החברה סבור, כי הוא צריך לספק הישגים כבר בטווח הקצר, ובמקרה של חברה ציבורית, הטווח הזה נע בין רבעון אחד למשנהו. לבעלי המניות מהציבור אין סבלנות והם מאשימים את החברה באמצעות מחירי מניותיה אם תוצאותיה העסקיות אינן עונות על ציפיותיהם. המנכ"ל גם אינו יודע כמה שנים הוא ישמש בתפקידו, ומכאן נטייתו לספק הישגים בטווחים קצרים. כל אלה רק מגבירים את הצורך במסרים ברורים, בשקיפות מלאה של הבעלים שיעמדו על העדפת הטווח הארוך על פני הטווח הקצר, ויקבעו זאת בהתוויית המדיניות שעל המנכ"ל לבצע. מובן שבחברות שאין להן גרעין שליטה, הנושא הזה מורכב הרבה יותר."

סטפק מוסיף ואומר: "חוסר האיזון הקיים היום בין הטווח הקצר לטווח הארוך, הוא שעומד בבסיס נפילות, או כמעט נפילות, של הרבה חברות.

"התנהלות עסקית מתוך ראייה לטווח ארוך, היא המפתח להצלחה לאורך זמן של הפירמה ובעלי מניותיה. אם לאורך הדרך מתגלים איומים שלא נחזו קודם לכן, צריך להתמודד איתם. אם נוצרו הזדמנויות בלתי צפויות, צריך לדעת לנצל אותן ולשלבן בתוכנית האסטרטגית ארוכת הטווח."

לסיכום, זו רק "טעימה על קצה המזלג" מהדברים שאפשר ללמוד על אסטרטגיה מאחד המשחקים העתיקים בעולם. אולי תופתעו לשמוע שקיימת בישראל קהילת שחמט שחבריה הם שחקנים מגיל הגן עד לגיל פנסיה (דרך נהדרת לעכב את מחלת השכחה). חברי הקהילה שייכים לכמה וכמה מועדונים שקיימים בערים בארץ, ומשתתפים בתחרויות רבות במשך השנה.

למנהלי HR מומלץ להוסיף את השאלה "מה מד הכושר שלך?" לשאלות שנשאלות בריאיון עבודה (למי שלא יודע, מד כושר מראה את הדירוג המספרי שמשתנה בהתאם לניצחונות ולהפסדים לשחקנים תחרותיים בשחמט).

ואשר למנהלים הגדולים, צר לי לאכזב אתכם, אך עד שלא תשחקו נגד ילד בגן שהוא שחקן שחמט תחרותי, לא תדעו תחרות אמיתית מה היא...

עו"ד שרון הר זהב- מנהלת הדרכה ומפתחת מיזם דיגיטלי ללימוד ניהול, פרקטיקה ארגונית ומיומנויות מבכירים במשק הישראלי sharonharzahav@gmail.com