דו"ח סוכנות החלל בוועדת המדע והטכנולוגיה

ועדת המדע והטכנולוגיה, בראשות ח"כ יאסר חוג'יראת, התכנסה לדיון עם סוכנות החלל הישראלית, ובה הוצגה פעילות הסוכנות. לפי דוח חדש, התחזיות מלמדות על גידול ניכר - עד 2050 הענף צפוי להניב תרומה מצטברת של 93 מיליארד ש"ח ולהעסיק 18,400 עובדים.

יו"ר הוועדה, ח"כ יאסר חוג'יראת: "הנושא חשוב ביותר, והתוכנית שהוקצו לה 650 מיליון ש"ח חייבת להיות מאושרת ולצאת לפועל. נפעל עם משרד האוצר ועם השרים הרלוונטיים כדי להבטיח שהתוכנית תיהפך להחלטת ממשלה מגובשת. אסור שהתעשייה הזו תתנהל באקראי. צריך רגולציה ברורה כדי לקדם אותה באופן שיטתי."

יו"ר סוכנות החלל הישראלית, פרופ' דן בלומברג: "המטרה היא להפוך את החלל לרכיב מרכזי בכלכלה הישראלית. למקם את תעשיית החלל במקום הראוי לה במשק הישראלי, זה אחד היעדים המרכזיים שלנו. אני מקווה שהדיון הזה יתורגם להשקעות ממשלתיות ולעשייה שתבסס את מעמדה של ישראל בתחום."

אורי אורון, מנהל סוכנות החלל הישראלית, הציג בדיון דוח שביצעה חברת KPMG בשביל סוכנות החלל הישראלית. הדוח מעריך, כי התרומה הכלכלית של תעשיית החלל בישראל היא שישה מיליארד ש"ח ב-2023, עם 7,200 מועסקים ישירים. התחזיות מלמדות על גידול ניכר: עד 2050 הענף צפוי להניב תרומה מצטברת של 93 מיליארד ש"ח ולהעסיק 18,400 עובדים.

בעשור האחרון צמחו ההשקעות בתחום החלל בשיעור של 21% בשנה במגזר הפרטי, וגם ממשלות ברחבי העולם מגדילות את השקעתן. למרות זאת ישראל משקיעה פחות באופן יחסי ממדינות מובילות בתחום.

מנתוני הדוח עולה, כי משרה בתעשיית החלל בישראל תורמת יותר למשק מאשר משרה ממוצעת במשק הכללי ואף ממשרה בהייטק. עד 2050, התרומה הכלכלית צפויה לעלות ל-15 מיליארד ש"ח בשנה לעומת 1.8 מיליארד ש"ח כיום. בהנחה שהמדיניות תימשך ללא התערבות מהותית, תעשיית החלל צפויה לצמוח בהיקף מתון יחסית. לעומת זאת עמידה ביעדי הממשלה, כפי שהוגדרו בתוכנית האסטרטגית, עשויה להאיץ את התרומה הכלכלית של התחום ב-60 מיליארד ש"ח בתוך 15 שנים.

מסקנת הדוח כוללת המלצה להגדיל את ההשקעה הממשלתית - שתשווה את ישראל למדינות מובילות בתחום, להקים אזורי חדשנות ייעודיים לעידוד סטארטאפים בענף ולהעמיק שיתופי פעולה בינלאומיים, כולל הרחבת הנוכחות הישראלית בארגוני חלל גלובליים.

מג'ד תאבת מפרויקט תבל - תלמידים בונים לוויינים ציין, כי בישראל שוגרו כבר 23 לוויינים זעירים כחלק מתוכנית חינוכית מתקדמת. "בעבור התלמידים זה חלום שמתגשם. בעבור תלמידים ערבים למשל זו הזדמנות נדירה לפרוץ לתעשייה טכנולוגית מתקדמת שאין להם דריסת רגל בה."

אל"מ אורי סוכר, ראש היחידה לשליטה ובקרה במפא"ת במשרד הביטחון, הדגיש את התרומה הצבאית הקריטית של תעשיית החלל: "הלחימה האחרונה המחישה עד כמה השימוש בחלל קריטי, במיוחד בזירות רחוקות. הקמת תשתיות משותפות לגופי מחקר ותעשייה ביטחונית תסייע לפיתוח טכנולוגיות חדשות, מחקרים בתחומי רכיבים אלקטרוניים והרחבת מגוון החברות בתחום, כולל חברות קטנות שעשויות להביא לחדשנות ולהוזלת עלויות."

משה מדינה, מנהל תוכנית פרויקט ספייס ישראל התריע, כי המלחמה פגעה בגיוס התרומות לפרויקט בראשית 2, שנועד להנחית חללית נוספת על הירח. "בניגוד ל'בראשית 1' שמומנה ב-95% מכסף פרטי, הפעם נחוצים שיתוף פעולה בין-מדינתי ותמיכה ממשלתית. הכנסת והממשלה חייבות להתערב ולתת תקצוב נוסף כדי לוודא שהפרויקט ייצא לפועל."