בגדים כמחסה

רעידת האדמה שפקדה את מיאנמר במרס 2025 והותירה אחריה הרס נרחב וקורבנות, הביאה לפרויקט אופנה חריג בנוף: קולקציית Adaptable Shelterwear שפותחה על ידי יון מיאט סו לין (Yun Miat Su Lin), סטודנטית בת 22 לעיצוב אופנה ממיאנמר, הלומדת בבית ספר לאופנה בטוקיו (ESMOD). לין, שנחשפה מקרוב להשלכות האסון, החליטה לבחון מחדש את תפקידה של אופנה במצבי חירום. קולקציית הבגדים שיצרה מתבססת על תפיסה של בגד כפתרון הישרדותי: לא רק פריט לבוש אלא אמצעי הגנה ותמיכה שאפשר לשאת על הגוף ולהפוך בעת הצורך למקלט זמני.

הפרויקט פותח במסגרת תחרות YKK Fastening Awards - אחת מתחרויות האופנה המרכזיות ביפן, המתמקדת בחדשנות בתחום מחברים ומנעולים כגון רוכסנים, אבזמים, קרסים וכפתורים. למשתתפים הוקצו חודשיים להשלמת העיצובים, ובסיומם זכתה לין בפרס מיוחד על עבודתה.

בקולקציית Adaptable Shelterwear מספר פריטים. הבגד המרכזי עשוי מניילון ריפסטופ (Ripstop) - חומר נפוץ בציוד שטח וביגוד חוץ בזכות עמידותו וקלותו. אחד המאפיינים הבולטים הוא שילוב של "שרוולי תרמיל" המחוברים לידיים באמצעות רוכסנים והניתנים לניתוק ולהפעלה כתרמילים עצמאיים. אוהל מתקפל מאוחסן בתוך כיסי המעיל וניתן להפרדה מלאה מהבגד.

בעת הצורך אפשר לפרוס את האוהל על ידי ניתוק הפנלים, חיבורם באמצעות רוכסנים והכנסת מוטות - מה שהופך את הבגד למקלט לביש. הפתרון נועד להיות אינטואיטיבי יחסית לשימוש, אם כי בשלב הנוכחי הפריט כבד למדי בגלל מורכבות העיצוב והאלמנטים הדקורטיביים.

הקולקציה ממוקמת כיום על התפר שבין ביגוד פונקציונלי לבין אופנה ניסיונית. היא משלבת רעיונות מעולמות ציוד החירום והשטח כגון מערכות מתנפחות או ציוד הישרדותי עם תפיסות עיצוביות מעולם האופנה הגבוהה. בכך היא מציבה שאלות חדשות לגבי הגבולות בין ביגוד לציוד לאדריכלות זמנית.

לדברי לין, הפרויקט יוצר כעבודה עצמאית שנועדה לבטא חשיבה ביקורתית על תפקידו של המעצב בעולם המתמודד עם אסונות טבע, משברים הומניטריים וחוסר יציבות. גם אם מדובר בשלב ראשוני ובקונספט ניסיוני, הקולקציה מייצגת ניסיון להרחיב את תפקידה הסטנדרטי של האופנה מעבר לאסתטיקה ולזהות לכיוון של הגנה, הישרדות ותגובה למצבי קיצון.

לפרטים נוספים