מחקר: כריית ליתיום לסוללות לא ידידותית
מחקר חדש מדגיש כמה אתגרים שקשורים למעבר לאורח חיים עם אפס פליטות מזהמות. אחד מהם הוא האפקטים השליליים של תהליכי כריית ליתיום לסוללות. אחת הטענות המרכזיות של המחקר היא שרכבים חשמליים גורמים עלייה בכריית ליתיום. ליתיום הוא לא חומר אינסופי. כיום יש 88 מיליון טונות של ליתיום בכדור הארץ, אבל זו לא הכמות שנגישה לכרייה והוצאה. כרבע מהכמות הזאת מוכן לשמש מקור לדלק חשמלי. כדי לשים את הדברים בפרופורציה נציין שהייצור של חבילת סוללות אחת של רכב טסלה S למשל בנפח 100 קילוואט לשעה מצריך 62 קילוגרמים של ליתיום.
נראה שדרכי הייצור של ליתיום מזיקות לסביבה הרבה יותר מהמקובל, והן הופכות את הרכבים החשמליים, שלכאורה אמורים להפחית פליטות רעילות של מנועי בעירה, לאשמים מרכזיים בזיהום.
ליתיום נכרה בכמה שיטות, אבל הכי מהירה ופופולרית משאירה על פני האדמה לא מעט כימיקלים רעילים. הכימיקלים האלו יכולים להתערבב במים, להיספג חזרה לאדמה ולהתמזג עם האוויר שאנחנו נושמים. לדוגמה, מכרה הליתיום גאנז'יזו (Ganzhizhou) בסין הוא הגורם המרכזי לזיהום חמור של נחל הזורם קרוב למפעל. החומרים המזהמים הרגו כמעט את כל הדגים בנחל ואת חיות הבר ששותות ממנו.
אחת הדרכים להוריד את כמויות הליתיום בסביבה היא להשתמש בכלי תחבורה עם סוללות קטנות יותר, שגם משפיעות פחות על השרשרת הסביבתית. אם סוללה של רכב טסלה מספקת כאמור 100 קילוואט לשעה, לסוללות חשמליות של אופנועים קטנים כגון אנרגיקה אפקסריה (Energica Experia) נפח של 22.5 קילוואט לשעה. העלאת המכירות של אופנועים חשמליים קומפקטיים וחסכוניים לעומת רכבים, עשויה לחסוך נזקים סביבתיים.
