מעבר לטעינה מהירה מאוד

בסין יש מכוניות חשמליות שכבר נמכרות עם תמיכה במהירויות טעינה של מגה־ואט (1,000 קילוואט), הרבה לפני שקיימת תשתית טעינה ציבורית רחבת היקף שתומכת בעוצמות כאלה. בארצות הברית מהירות הטעינה הגבוהה ביותר הזמינה כיום היא 350 קילוואט בלבד. עם זאת רבים מקווים שארה"ב לא תישאר מאחור בתחום טעינת הרכב החשמלי. הם יכולים להתנחם בתקן הטעינה שפיתחה טסלה (Tesla) - North American Charging Standard, או NACS, אשר תוכנן מראש בשביל לתמוך בקצבי טעינה גבוהים במיוחד.

תקן חדש שפורסם לאחרונה, SAE J3400/2, הוא צעד ממשי בהכרה הרשמית ביכולת הזו. התקן מגדיר את המפרט הפיזי והמכני של שקעי הטעינה והתקעים, כולל סרטוטים דו־ממדיים ודגמים תלת־ממדיים, לפיכך מהנדסי רכבים ומהנדסי עמדות טעינה יוכלו לייצר ציוד תואם ובטוח.

כדי לאפשר מתח גבוה של 1,000 וולט, צריך להרחיב מעט את המרווח בין שני הקטבים החשמליים, החיובי והשלילי. הדבר ייעשה כדי למנוע "קשתות חשמליות" ובעיות בטיחות. עם זאת הסידור הפיזי נשאר דומה, לפיכך מכוניות שתומכות ב־500 וולט יוכלו להשתמש באותו תקע, רק בהספק נמוך יותר.

התקן מגדיר גם את המעבר מהידית אל התקע עצמו, לפיכך לא ייווצרו בעיות פיזיות כמו שקרה בעבר עם מתאמים בין CCS (תקן טעינה הבילאומי) ל־NACS, שלעיתים הצריכו פירוק של חלקי רכב כדי להטעין.

התקן החדש מצטרף למשפחת מסמכי J3400: הראשון שבהם הגדיר את הדרישות הכלליות למערכת NACS, כולל הספקים, תקשורת ואבטחה, והמסמך השני הגדיר את הדרישות למתאמים. בסין, לדוגמה, פלטפורמת סופר־E (Super E) של BYD תומכת בטעינה של 1,000 וולט ו־1,000 אמפר, קצב של 10C שמאפשר להוסיף כ־400 קילומטרים של טווח בתוך חמש דקות בלבד. עם זאת עדיין לא ברור כיצד טעינה מהירה כל כך תשפיע על בריאות הסוללה בטווח הארוך, והציפייה היא שסוללות מצב מוצק (solid state) יוכלו לעמוד בעומסים אלה טוב יותר בעתיד.

לפרטים נוספים