פרארי GTO 250: יצירת מופת של 30 מיליון פאונד
פרארי GTO 250, פרגון למצוינות ברכב וסמל למורשת מרוצים, גובה תג מחיר מדהים של 30 מיליון ליש"ט (38 מיליון דולר), מה שהופך אותה לאחת המכוניות היקרות ביותר בעולם. GTO 250 פותח תחילה כדי לשלוט במרוצי GT, והתמודד מול מתחרים אדירים כגון שלבי קוברה, יגואר E-Type ואסטון מרטין DP214. העיצוב שלו, בראשות ג'וטו ביזאריני וכעבור זמן מה על ידי מאורו פורגיירי וסקגלייטי, מדגים שילוב של הנדסה חדשנית ועדינות אווירודינמית.
ביזאריני (Bizzarrini), המהנדס הראשי של פרארי, יזם את התכנון לפני עזיבתו ב-1962 בעקבות מחלוקת עם אנזו פרארי. Forghieri, שהשתלט על הפרויקט, שיתף פעולה עם Scaglietti כדי לחדד את גוף המכונית, מה שהפך אותה להישג קולקטיבי. העיצוב המכני השמרני של GTO 250 שילב רכיבים מוכחים מדגמי מרוץ קודמים. השלדה שלו נגזרה מ-GT SWB 250, עם שינויים כדי לשפר את הקשיחות, להפחית משקל ולהוריד את הפרופיל. מסגרת הצינור הסגלגל המרותך ביד תמכה במתלה הקדמי, בזרוע A ובציר האחורי, ובלמי דיסק וגלגלי תיל של Borrani השלימו את ההגדרה.
הלב של GTO 250 היה מנוע V12 Tipo 168/62 Comp שלושה ליטרים, ששימש גם ב-Testa Rossa 250. למנוע זה שכולו אלומיניום שישה קרבורטורים DCN Weber38 ו-300 כוחות סוס. ההתמקדות של Bizzarrini באווירודינמיקה, בהתבסס על בדיקות במנהרות רוח באוניברסיטת פיזה וניסויי דרכים, הביאה לגוף אלגנטי עם אף ארוך, כניסת רדיאטור קטנה ופתחי אוויר ייחודיים. מתחת למרכב התחתון של המכונית הוצב ספוילר שנוצר על ידי מכסה מכל הדלק.
סקגלייטי בנה את המרכבים של GTO 250, למעט אבות הטיפוס הראשוניים שנבנו בבית על ידי פרארי או על ידי פינינפארינה. פנים המכונית ממוקד בפונקציונליות המרוצים, כולל מושבים מרופדים בבד, לוח מחוונים ללא מד מהירות והיעדר שטיחים או כותרות ראש. האוורור הוא דרך כניסות אוויר חיצוניות.
פרארי ייצרה רק 39,250 מכוניות GTO. ה-GTO 250 הופיע לראשונה ב-12 השעות של סברינג ב-1962, נהוג על ידי פיל היל ואוליבייה ג'נדביין, וסיים במקום השני הכללי. פרארי שלטה בקטגוריה של יותר מ-2,000 סמ"ק באליפות הבינלאומית של ה-FIA ליצרני GT משנת 1962 עד 1964. מכונית GTO 250 הייתה אחת המכוניות האחרונות עם המנוע הקדמי שנשארה תחרותית ברמה הגבוהה ביותר של מרוצי מכוניות ספורט.
המחירים של GTO 250 השתנו במרוצת השנים. הם צנחו בעת התרסקות שוק הרכב בשנות ה-90 המוקדמות, לפני שעלו שוב בסוף שנות ה-90. עד שנת 2000 הגיעו המחירים ל-7,000,000 דולר, ובשנת 2004 הגיעו ל-10,000,000 דולר. מחיר השיא של 52 מיליון דולר הושג במכירת פרארי GTO 250 משנת 1963 ב-2013.
לפרארי GTO 250 מורשת המשתרעת מעבר להישגי המרוצים. הוא מייצג את פסגת העיצוב וההנדסה של הרכב. בעבור אספנים וחובבים, GTO 250 הוא לא רק מכונית. הוא פיסת היסטוריה, יצירת אמנות וסמל של תור הזהב של מרוצי מכוניות ספורט.
