הונדה תמכור רק אופנועים בקוריאה
הונדה (Honda) אישרה לאחרונה כי תסגור את פעילות מכירת המכוניות שלה בדרום קוריאה עד סוף השנה. חטיבת האופנועים תישאר, אך הגיע הזמן להיפרד מהרכבים. תחילה זה נשמע לא הגיוני, שכן הונדה פופולרית בדרך כלל בזכות מכוניות כגון סיוויק (Civic) ו־CR-V. אבל כשבוחנים את השוק הקוריאני מקרוב, המהלך הזה מתחיל להיראות פחות כמו נסיגה ויותר כמו אתחול מחושב.
הונדה מעולם לא הייתה שחקנית של כמויות גדולות בדרום קוריאה. היא פעלה כיבואנית נישה שניסתה לפלס את דרכה בשוק הנשלט על ידי יונדאי וקיה. המותגים האלו לא רק מובילים במכירות אלא ממש מעצבים את השוק עצמו, כשהם מגובים ביתרון לגודל, נאמנות עמוקה למותג ותמחור אגרסיבי. למותג זר עם היצע דגמים מוגבל, התחרות שם אינה רק קשה אלא כמעט בלתי אפשרית.
היצע הדגמים המצומצם בהחלט לא עזר. דגמים כגון אקורד (Accord) ו־CR-V עשו את רוב העבודה הקשה, אך לא היה להם גיבוי רחב. לא הייתה דחיפה חזקה של רכבים היברידיים המותאמת לשוק, ויותר חשוב, לא הייתה אסטרטגיית רכבים חשמליים רצינית בתקופה שבה קוריאה האיצה להנעה חשמלית. במדינה שבה מותגים מקומיים מכתיבים את הקצב, עסקי הרכב של הונדה נראו ישנים.
לעומת זאת לחטיבת האופנועים של הונדה סיפור אחר לחלוטין. כלי רכב דו־גלגליים נשארים רלוונטיים מאוד ברחבי אסיה, במיוחד בסביבות עירוניות צפופות שבהן יעילות ופרקטיות חשובות במיוחד. דגמים כגון הונדה PCX ו־ ADV350מתאימים לתפקיד הזה באופן מושלם. הם יעילים, קלים לשימוש יומי ומעוצבים לעולם האמיתי. בד בבד אופנועים כגון הונדה CBR600RR שומרים על מעורבותם של חובבי הרכיבה.
ההבדל הזה הוא המפתח. בעוד שעסקי הרכב בקוריאה נלחמו על הרלוונטיות שלהם, תחום האופנועים כבר היה משולב בדרך שבה אנשים מתניידים. צד אחד רדף אחרי נתח שוק בסביבה רוויה ותחרותית מאוד, והצד השני פעל בפלח שוק שבו להונדה עדיין היו זהות ברורה וביקוש יציב. מנקודת מבט עסקית טהורה, קל הרבה יותר להבין את ההחלטה הזו.
גם להקשר העולמי הרחב יותר יש כאן תפקיד. הונדה משקיעה משאבים עצומים בחשמול ובניידות עתידית, וזה אומר שעליה להיות בררנית לגבי חלוקת המשאבים. לא לכל שוק יש אותה תשואה. שוק הרכב של דרום קוריאה מתקדם וממוקד ברכבים חשמליים, אך גם נשלט ביד רמה על ידי שחקנים מקומיים חזקים שכבר מובילים את המהפכה. בשביל הונדה זה פשוט לא משתלם. לכן במקום להתפזר, הונדה נסוגה ממקומות שבהם היא לא מנצחת.
החברה תמשיך להפעיל את מערך התמיכה והשירות לבעלי מכוניות קיימים, אך המכירות של רכבים חדשים יופסקו. בד בבד היא ממשיכה לתמוך בעסקי האופנועים שלה ולהצמיח אותם, שם היא נותרת תחרותית ורלוונטית לחלוטין. לא מדובר בנטישה מוחלטת של השוק אלא בהתמקדות במקומות שבהם למותג עדיין יש אחיזה ממשית.
מנקודת מבטו של הרוכב, השינוי הזה בקושי מורגש כהפסד. אם כבר, הוא מאותת על מיקוד גדול יותר באופנועים, ולא פחות. מכוניות מגדירות את הונדה בחלקים רבים של העולם, אבל דרום קוריאה הופכת את הנרטיב הזה על פניו. שם, הצד הדו־גלגלי הוא זה שנשאר. ובשוק שבו רלוונטיות חשובה יותר מסתם נוכחות, זה ככל הנראה המהלך החכם ביותר שהחברה הייתה יכולה לעשות.
