ג'יפ קלסי כובש את מסלולי השטח
צפייה ברכבים מותאמים אישית כובשים סלעים חלקים היא מראה מרשים, אך לראות רכב שטח צבאי בן 84 מתמודד עם אותם שבילים משנה לחלוטין את נקודת המבט. נהגים מסתמכים כיום על מערכות בקרת משיכה ממוחשבות, צמיגים ענקיים ונתוני כוחות סוס גבוהים לטיפוס תלול. עם זאת, הרכב הקלסי חזר ליכולות שטח הבסיסיות כדי להוכיח שהנדסה קלת משקל ואחיזה מכנית שולטות בשטח. במהלך אירוע ספארי (Easter Jeep Safari), הובא למסלול דגם וויליס (Willys) משנת 1942.
הדגם הצבאי המוקדם מתאפיין בשבכת (גריל) חזית ייחודית ונוסע על צמיגים מקוריים ללא סוליה מכוונת. הצבא השתמש בתבנית מרובעת זו כדי לבלבל אויבים שעקבו אחר עקבות הצמיגים, אך הגומי אוחז בסלע קשה בצורה מפתיעה גם כיום. היתרון הגדול ביותר של כלי רכב אלו הוא משקלם הקל. ההסתמכות על מנוע פשוט ומשקל מינימלי מאפשרת לג'יפ הקטן לרחף מעל מכשולים עמוקים. רנגלר (Jeep Wrangler) מודרני ליווה את הקבוצה שהשתתפה בתחרות וסיפק מיזוג אוויר ומהירויות שיוט גבוהות לצד הרכב הקלסי.
למרות היתרונות המודרניים, הנהג ברנגלר החדש גרר שוב ושוב את לוחות המיגון על השביל בשל בסיס הגלגלים הארוך. נהג אחר הביא דגם משנת 1974 עם מנוע משופר, אשר דרש מאמץ פיזי מתמיד לתפעול. הצמיגים הקטנים אילצו את הנהגים לתכנן קווים מדויקים במקום פשוט לכוון את הרכב אל עבר פסגת הגבעה. הקבוצה בחנה את המכונות הישנות על מכשולי שטח הפופולריים. הזוויות התלולות גרמו לקרבורטור של הוויליס להישאר ללא דלק ביום הראשון.
ביום השני של התחרות צוות הרכב חזר עם צמיגים מודרניים יותר ויצא בקלות משקע עמוק. הניסיון מלמד כי רכב בסיסי עם כנפיים שטוחות, צמיגים מעט גדולים יותר ונעילות דיפרנציאל יהיה המטפס הטוב ביותר. בניית מכונת שטח ראויה לא דורשת בהכרח תקציב עתק. המכניקה הפשוטה מספקת חוויית נהיגה גולמית שאלקטרוניקה מודרנית לא יכולה לשכפל או לשחזר. בניית רכב יעיל לזחילת סלעים על בסיס רכב אספנות פשוט, בעלות של פחות מ־10,000 דולרים אפשרית בהחלט על ידי שמירה על משקל נמוך ומבנה טכני מקורי.
צילום: Offroad Xtreme
