פורום Duns 100 עם בכירים בענף ההנדסה והתשתיות

דן אנד ברדסטריט קיימה את פורום Duns 100 השנתי של בכירי ענף ההנדסה והתשתיות בישראל, בהשתתפות משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה, וראשי חברות מובילות, בהם אלה בן נון, מנכ"לית EBN ניהול בניה, משה בנג'ו, מנכ"ל קבוצת גדיש הנדסה וניהול, עמי פורן, מייסד ומנכ"ל משותף פורן שרים, וארז גלבוע, בעלים ומנכ"ל החברה ש. גלבוע מהנדסים.

בפורום עסקו הבכירים בתמונת המצב בתחום התשתיות על רקע המלחמה, המחסור בכוח אדם וההשלכות על הענף, חדשנות בתחום ההנדסה האזרחית והחסמים הרגולטוריים. הם דנו בשאלה אם רמ"י מעכבת קבלת היתרים לשימוש בקרקע ועוד.

שילה זברו וייס, מנהלת מחלקת Duns 100 בדן אנד ברדסטריט: "שנת 2023 היא אחת השנים המורכבות והמאתגרות למשק הישראלי. ענף ההנדסה והתשתיות נמצא במשבר מתמשך. בעבר ציינו שמדובר בבעיה מבנית ולא משברית, אך כעת הבעיות שלובות. ענף התשתיות הוא הבסיס ליציאה ממיתון ולצמיחה מחודשת של הכלכלה הישראלית. נחוץ טיפול מיידי למצוקת כוח האדם."

משה בן זקן: "מצוקת העובדים, שקיבלה תאוצה אחרי ה-7 באוקטובר, לא החלה ב-7 באוקטובר. בכובע השני שלי כמנכ"ל הקרן לפיתוח ועידוד הבנייה בישראל, התעסקתי רבות במחסור בעובדים. המחסור היה ניכר עוד לפני. מה שנתן פתרון, שהרגיע את המצב, היה העובדים הפלסטינים. מאז ה-7 באוקטובר אנחנו מרגישים את החוסר בתשואה יותר חזקה, ורואים את זה כל יום. החלטנו לשלוח משלחת לסרי לנקה ולהביא עובדים זרים כדי לנסות למזער את המחסור, כדי שעבודות התשתית לא יתעכבו. עלולות להיות השלכות שנים קדימה.

"תוך שבועיים אמורה לצאת משלחת נוספת למיין ולהביא עובדים. אנחנו כבר רואים כאן פועלים מסרי לנקה, ורוצים להגדיל את הכמות והמהירות. אנחנו בוחנים מתווה להביא את הפועלים דרך הים, בקרוז של ארבעה שבועות, שבו יעברו מיונים והדרכות. אנחנו מצפים לעד 10,000 פועלים, וזה משהו ישים. במשרד התחבורה חושבים שנכון למדינת ישראל לצמצם את התלות בפועלים פלסטינים, להגביר את הבאת העובדים הזרים ובו בזמן לעשות הכשרות לתושבי מדינת ישראל."

משה בנג'ו: "כשאתה כמנהל משתמש באותו ארגז כלים, אתה מקבל אותן תוצאות. אנחנו חייבים להשתחרר מהפרדיגמה הזו. בעוד 30 שנה האוכלוסייה תכפיל את עצמה, כמות המשימות שהמדינה עשתה ב-76 שנים - נצטרך לעשות בפחות מ-30 שנה כי דברים רבים לא נעשו: מטרו, רכבות כבדות, רכבות קלות, פרויקטים שקשה לעשות ואף אחד לא ממהר לזרוק את עצמו לתוך המדמנה הזו. הענף הזה בנוי מהרבה מאוד חוליות, ועד שלא נוקטים טיפול הוליסטי, הסיכוי להצליח שואף לאפס.

"נכון להיום יש מחסור של יותר מ-25% בכוח אדם: במהנדסים, במנהלי פרויקטים, במתכננים ובמפקחים, והמספרים הולכים וגדלים. אנחנו בקשר עם האקדמיה, ואין שום יכולת הכשרה. 90 אחוז מכוח האדם שמשרדי הממשלה מעסיקים זה אנחנו. אנחנו אמורים להיות יד ימין, ואנחנו לא יד ימין. בעניין הזה מדינת ישראל צריכה להוביל קווים של WIN-WIN, ובחלק מהמקרים חלק מהמשרדים ירימו ידיים, לא יוכלו להחזיק מעמד. אי אפשר לשלם למהנדסים, לתביעות וכו'. בהסתכלות קדימה, אין סיכוי לממש 50% ממה שמדינת ישראל חייבת לעשות כדי שבעוד 30 שנה יהיו בתי חולים, רכבות, כבישים ומטרו. חייבים לשחרר תהליכים בירוקרטיים."

משתתפי פורום בכירי ענף ההנדסה והתשתיות. צילום: עופר וקנין

עמי פורן: "כמעט בלתי אפשרי לפתור את המשברים בענף, כי אין מסה קריטית שרוצה לפעול לאותו כיוון. אנחנו רואים גם עכשיו רצון רב, אבל כרגע אין מסה קריטית שמנסה להזיז את הווקטור הזה לאותו מקום. המשבר ייצור הזדמנויות, כי מתוך משבר צומחים לתוך דברים חדשים, למשל AI. אבל מצד שני, משברים עלולים ליצור פגים. באין מהנדסים, יתחילו להיכנס לשוק פתרונות אחרים. במקום שמהנדסים אזרחיים יעשו את העבודה, זה ילך לכיוון של מהנדסי תעשייה וניהול שמנהלים פרויקט, או מהנדסי כימיה, ואז ייתכן שנמצא את עצמנו עם שוק לא מקצועי. מי שלא ישים משאבים רבים בשלוש שנים הקרובות על AI ופתרונות טכנולוגיים, לא יהיה רלוונטי."

איציק פרנק, מנכ"ל חברת ההנדסה קבוצת ברן: "המצוקה החשובה והמיידית ביותר שבפניה אנו ניצבים בימים אלה היא סוגיית העובדים הזרים. עלינו לשלב ידיים ולמצוא בהקדם האפשרי פתרון למחסור העצום בידיים עובדות בתחום התשתיות והבנייה, שכן בלי לפתור סוגיה זו, לא נוכל להתמודד עם אתגר חשוב נוסף, והוא הטיפול הנדרש בצבר הגדול של פרויקטי תשתית. כך למשל, בלי לטפל בסוגיית הפועלים, לא תהיה תקומה לפרויקטי תחבורה שהמשק משווע להם כגון המטרו והרכבת הקלה, לא יקומו תחנות כוח גדולות שעיכוב בהשלמתן צפוי להשפיע על המשק כולו, השלמת בנייתם של מיתקני ההתפלה תוסיף להתעכב, ועוד.

"לאחר שנטפל בסוגייה זו, עלינו לפנות לטיפול בחוסרים מהותיים אחרים ואקוטיים כדי להשלים את הפרויקטים האמורים כגון מחסור אדיר בכלים הנדסיים ומחסור במהנדסים בכלל ובכאלה עם ניסיון רלוונטי לפרויקטי תשתית מורכבים בפרט. כל עוד לא נראה תזוזה בסוגיות האמורות ומעורבות של הממשלה בדמות ערבויות מדינה לשחקנים זרים שבימים אלה חוששים להשקיע כאן, סביר להניח שהמשק הישראלי לא יצלח את האתגר במימוש הפרויקטים האלה ובפרויקטים נוספים - אתגר שצליחתו אקוטית לצמיחתו כמו אוויר לנשימה."