טיסה ראשונה בדלק תעופה ירוק

ב־28 בנובמבר 2023 השלים מטוס נוסעים של חברת וירג'ין אטלנטיק את הטיסה הטרנס־אטלנטית המסחרית הראשונה בעולם שהונעה כולה בדלק תעופתי בר־קיימה (SAF). מטוס בואינג 787 המריא מנמל התעופה הית'רו בלונדון ונחת בניו יורק כשמכליו מלאים בדלק סילוני, שכולו יוצר מחומרים מתחדשים כגון פסולת אורגנית ושמנים משומשים במקום נפט גולמי.

הטיסה ההיסטורית, שנשאה על סיפונה את מייסד וירג'ין, ריצ'רד ברנסון, ומוזמנים נוספים, נועדה להדגים את הפוטנציאל להפחתת פליטות פחמן בתחום התעופה - ענף הידוע כקשה במיוחד בכל הנוגע לצמצום פליטות.

עם זאת מדובר בעיקר בצעד סמלי: הטיסה חזרה ללונדון התבצעה באמצעות דלק סילוני רגיל, ומנועי סילון מסחריים עדיין אינם מאושרים לשימוש שוטף ב־100% SAF (כיום מותרת תערובת של עד 50%). דלק SAF, שמיוצר משמנים פסולתיים ומחומרים ביולוגיים, עשוי להפחית עד כ־70% מהפליטות, אך נכון להיום הוא משמש לפחות מ־0.1% מתצרוכת הדלק בענף התעופה. מחירו גבוה פי 5-3 מזה של דלק סילוני רגיל, והיצע חומרי הגלם מוגבל, לפיכך טיסה מסחרית המונעת במלואה ב־SAF היא בגדר יוצא מן הכלל.

"יעבור זמן עד שנוכל לייצר מספיק דלק כזה לכל הטיסות, אבל צריך להתחיל איפשהו", אמר ברנסון לפני ההמראה, והדגיש את חשיבות הסמליות שבמיזם למשיכת תשומת הלב הציבורית והפוליטית לטכנולוגיה.

ענף התעופה אחראי כיום ל־2%-3% מפליטות גזי החממה הגלובליים, ומציב לעצמו יעד שאפתני של אפס פליטות נטו עד שנת 2050. דלקים בני־קיימה המופקים מפסולת ביולוגית או מלכידת פחמן, נחשבים אמצעי מרכזי להשגת היעד, אך ייצורם המוגבל והעלויות הגבוהות הם עדיין חסם ממשי.

הטיסה של וירג'ין, אשר נתמכה במימון ממשלת בריטניה, מוכיחה את ההיתכנות הטכנית של השימוש ב־SAF, ומגבירה את הלחץ על יצרני הדלק והממשלות להשקיע בהרחבת הייצור. מומחים מסכימים, כי ללא גידול ניכר בהיצע, רוב הטיסות ימשיכו להסתמך על דלקים פוסיליים בעשורים הקרובים. הטיסה ההיסטורית מוכיחה שהמעבר אפשרי, אם כי יידרש לכך מאמץ ממושך ומשולב של תעשייה, ממשלות והשקעות תשתיתיות נרחבות.

לפרטים נוספים