הפיצוי הרצוי והפיצוי המצוי
מתי מגיע לנפגע בתאונת דרכים פיצוי מחברת הביטוח
ב-30 השנים שחלפו מאז חקיקת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הסתבכו בתי המשפט בפרשנות של הגדרת תאונת דרכים. הנפגעים נוכחו לדעת, כי זכאותם לפיצויים תלויה בפרשנות של חברת הביטוח להגדרת תאונת הדרכים.
בתי המשפט יצרו הבחנות דקיקות שבדקיקות, עד שאפילו שופט בית המשפט העליון, מישאל חשין, הודה כי בפרשנות "...מאבדים אנו את חוש-החושים, את האינטואיציה המושכלת, את התחושה השיפוטית המלווה אותנו..."
גם הנשיא ברק הודה בכך, אך הטיל את האשמה על כושר הניסוח של חברי הכנסת: "נוכח הליקויים הקשים בחוק, התקשינו לשרטט קווים מנחים ליישום הדין על מגוון המקרים המגיעים להכרעה שיפוטית". חברות הביטוח רוקדות על אי ודאות שיפוטית זו. בדרך ההתדיינות הארוכה והמפותלת, נותרים נפגעים רבים ללא פיצוי.
פסקי הדין התהפכו
על רקע זה מעודדת הכרעת בית המשפט העליון, בשני מקרים שהגיעו אליו ונדונו יחד בהרכב מורחב של חמישה שופטים.
במקרה הראשון, עסק יעקב סמג'ה בפריקת מוצרים מארגז משאיתו. כאשר ירד מארגז המשאית, דרך סמג'ה על מדרגה המותקנת מתחת לדלת האחורית, כחלק מן המרכב. איתרע מזלו והוא נפל ארצה ונפגע בגופו.
במקרה השני, העמיס פארס מגדוב מטען של גרעינים על עגלה רתומה למשאיתו. משתמה מלאכת הטעינה, הסיע מגדוב את המשאית אל מחוץ לאזור הטעינה. מגדוב עצר כדי לסגור את דלתות האמבטיה של עגלת המשאית וטיפס על גבי האמבטיה. תוך כדי סגירת אחת הדלתות החליק, נפל לקרקע ונפגע בגופו.
שופטי בית המשפט המחוזי בחיפה, שמואל ברלינר, במקרה של סמג'ה, וראיק ג'רג'ורה, במקרה של מגדוב, קבעו כי אין מדובר בתאונות דרכים. שני הנפגעים לא ויתרו ועלו לירושלים. שם, בבית המשפט העליון, התהפכו פסקי הדין של השופטים החיפאים.
” בדרך ההתדיינות הארוכה והמפותלת, נותרים נפגעים רבים ללא פיצוי “
יש להבהיר, כי על פי ההגדרות של חוק הפיצויים, טעינת מטען וגם פריקת מטען כשהרכב עומד, מהוות חריג ואינן מזכות בפיצויים. לעומת זאת, הכניסה לרכב והירידה ממנו, כן מזכות בפיצויים. המקרים של סמג'ה ושל מגדוב, הסביר השופט אליעזר ריבלין, התרחשו בעת כניסה לרכב או ירידה ממנו, ובמסגרת הפריקה והטעינה. האם יש להתייחס למקרה כאל שימוש ברכב מנועי המזכה בפיצויים, או שמא כאל חריג לשימוש, שאינו מזכה? מקשה השופט.
לדעת השופט, יש להעדיף את השימוש ברכב מנועי ולהעניק לנפגע פיצויים. בין שאר הטעמים לכך, אמר השופט שהכרעה כזו היא ברורה יותר ומפחיתה מהצורך לעסוק בשרטוט גבולות דקדקני. כמו כן, יש לזכור את התכלית הסוציאלית של החוק, המעדיפה פתרון של הענקת פיצויים לניזוק. אל השופט ריבלין הצטרפו יתר ארבעת השופטים שישבו בדין.
השופט ריבלין הגיע אל מסקנתו לאחר ניתוח יסודי של הוראות החוק והפסיקה בסוגייה, תוך ניסיון לעשות סדר בפסיקה. עדיין, לצערנו, קשה לדלות קווים מנחים, אם כי פחות קשה מבעבר. לנוחות הקוראים, ריכזנו את הדוגמאות המובאות על ידי השופט ריבלין, לרבות אלו מהפסיקה הקיימת. כל אחד ידלה לעצמו, אם יוכל, קווים מנחים. כל אחד יבדוק לאיזו קבוצה שייך המקרה הפרטי שלו.
” כי על פי ההגדרות של חוק הפיצויים, טעינת מטען וגם פריקת מטען כשהרכב עומד, מהוות חריג ואינן מזכות בפיצויים. לעומת זאת, הכניסה לרכב והירידה ממנו, כן מזכות בפיצויים “
זכאים לפיצוי
לפי ניתוחו של השופט ריבלין, הנפגע זכאי לפיצויים כאשר התאונה שבה נפגע אירעה נמנית עם המקרים הבאים: התפוצצות או התלקחות של רכב, גם אם השימוש ברכב באותה עת לא היה למטרות תחבורה; פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו, גם אם החניה או השימוש ברכב לא היו למטרות תחבורה; ניצול הכוח המכאני של הרכב, גם אם לא למטרות תחבורה. הנפגע זכאי לפיצוי גם בזמן התפוצצות או התלקחות של רכב עומד, אפילו אלה אירעו במהלך פריקה או טעינה; פריקה או טעינה באמצעות מנוף המופעל בכוחו המכאני של הרכב; פריקה או טעינה בעת שהרכב שנפגע חנה במקום שאסור לחנות בו; תיקון דרך בשעה שהרכב חונה כדין; כניסה לרכב במהלך תיקון דרך הנעשה בידי אחר, שאיננו המשתמש, במסגרת עבודתו; טעינה ופריקה במסגרת תיקון דרך או טיפול דרך ברכב; הידרדרות או התהפכות רכב בזמן הפריקה והטעינה; כניסה לרכב או ירידה ממנו במהלך טעינה או פריקה; התהפכות רכב או הידרדרותו במהלך פריקה או טעינה, עקב העברת מטען כבד אל צדו האחורי של ארגז משאית; פריקה או טעינת משא הגוררות שינוי בנקודת מרכז הכובד של המשאית ומביאות להתהפכותה; ירידה מרכב פרטי בתום הנסיעה תוך פריקת סל מצרכים הנמצא במושב שליד; ירידה דרך הפתח האחורי של משאית כשעל גב היורד יש מטען; החלקה ממכלית דלק, כאשר הנהג עצר את המשאית כדי לבדוק את נעילת פתחי המילוי של הדלק, למרות שהבדיקה בוצעה בתום ריקון שאריות הדלק שנותרו במכלית.
” יש לזכור את התכלית הסוציאלית של החוק, המעדיפה פתרון של הענקת פיצויים לניזוק “
אינם זכאים לפיצוי
לדעת השופט, הנפגע אינו זכאי לפיצויים כאשר התאונה שבה נפגע נמנית עם אחד המקרים הבאים: מעשה שנעשה במתכוון; פגיעת איבה; הינתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו בעת טעינה או פריקה מרכב עומד; פתיחת דופן אחורית של משאית לצורך טעינת המשאית; סגירת דופן אחורית של משאית עם סיום הטעינה; קיפול בד ברזנט שכיסה מטען לאחר הפריקה; פריסת בד ברזנט על מטען וקשירתו; בדיקת יציבות מטען וקשירתו.
נמסר מארגון מנהלי תחבורה, הכותב הוא עו"ד המתמחה בנושאי ביטוח
