משאיות בהפתעה
תחרות 'משאית בת-קיימה 2025' חולקה למספר קטגוריות, לפי המאפיינים הטכניים של הרכבים. בכל קטגוריה הגיעו לשלב הגמר מספר מועמדים. בכתבה זו מתוארות התפתחויות בתחום ולבטים של השופטים בדרך להכרעה.
הזכייה בתואר 'משאית בת-קיימה' היא הרבה מעבר ל'סתם' זכייה. המשאית חייבת בראש ובראשונה לתפקד כמשאית חדשנית, בטיחותית ויעילה, ולכך מתווסף הקריטריון החשוב ביותר בתחרות הספציפית הזאת, שמשמעותו היא שהמשאית בת-קיימה.
כיום הענף מייצג דור ביניים. מצד אחד, המשאיות החשמליות החלו רק לאחרונה להגיע לשווקים, ומצד שני, משאיות דיזל עדיין נמכרות בהיקפים עצומים. האתגר של התחרות בעת הזאת היא לתת ציונים לדגמים לפי קטגוריות הייצור שלהם - חשמל, דיזל או הנעה אחרת כגון גז טבעי. בתווך מובאים בחשבון גם שימוש באמצעי הבטיחות המתקדמים ביותר כמובן. במילים אחרות, הפרס מכיר מדי שנה בפתרונות התחבורה החדשניים והידידותיים ביותר לסביבה, בכל קטגוריה. לדוגמה, אשתקד זכתה בתואר משאית איווקו eDaily בזכות קיימות, בטיחות, קישוריות, רבגוניות וחוסן.
רק שנה חלפה מאז הושג הסכם בין ממשלות האיחוד האירופי לפרלמנט האיחוד האירופי בנוגע להפחתה בזיהום האוויר. על פי ההסכם, יצרני המשאיות יידרשו להפחית את הפליטה הממוצעת של משאיות חדשות ב-45% ב-2030, ב-65% ב-2035 וב-90% ב-2040. המשמעות היא שהחוק מספק מרחב זמן ליצרני המשאיות האירופים שמתכננים להגיע לאפס פליטות ובו בזמן להתחרות עם יצרני משאיות חשמליות שאינם מאירופה.
ממשלות האיחוד האירופי וחברי הפרלמנט הסכימו, כי משנת 2035 היעדים יחולו גם על 'משאיות עבודה' כגון משאיות אשפה ומשאיות עם מרכבים בענף הבנייה. בזכות הרחבה זו 7% נוספים משוק הרכבים הכבדים יהיו כפופים ליעדי פליטת ה-CO2. הרגולטורים התנגדו ללחץ של תעשיית הדלק המופק מנפט ליצור פרצה ביעדים באופן שיתאפשר להשתמש בדלק ובגז אחרים שנחשבים פחות מזהמים כגון ביודלק.
אבל למרות שהחקיקה אושרה, יחלפו כמה וכמה שנים שבהן משאיות דיזל ימשיכו לעלות על כבישי אירופה, והצורך להגיע לתובלה נקייה ובת-קיימה עדיין קיים. זאת הסיבה שעורכי התחרות המשיכו גם השנה את התחרות גם בקטגוריות הקונוונציונליות המונעות בדיזל. משאיות אלו עדיין שולטות בהיקפי המכירות.
ההחלטה של האיחוד האירופי היא מסר חד-משמעי ליצרני המשאיות, שכמעט כל כלי הרכב שלהם יצטרכו להיות בקרוב בעלי אפס פליטות. ליצרנים האירופים יש כעת מסלול ברור להאצת הייצור של משאיות המבוססות על סוללות חשמליות, או המרת מימן לאנרגיה חשמלית נקייה, ובאפשרותם להיות מוכנים לאתגר של יריבות חדשות ויצרניות מהמזרח.
ההחלטה שהתקבלה בתחילת 2024 מפחיתה מייד את חוסר הוודאות שליווה את כל ענף התובלה מספר שנים: יצרני המשאיות לא ידעו אם ישתלם להם להיכנס להוצאות אדירות של מחקר ופיתוח של רכבים כבדים נקיים; חברות תובלה לא ידעו אם לנסות משאיות חשמליות, על מגבלותיהן, וחששו מתפעולן לאורך שנים, ובקצה השרשרת: אפילו חברות שקשורות לפיתוח של תשתיות הטעינה לא היו בטוחות שכדאי להקים תשתית טעינה מהירה שלא רבים ישתמשו בה.
עתה, כשכולם יודעים מה עתיד להתרחש, הרבה יותר קל להיערך. יצרני המשאיות, שחלקם 'גמגמו' בהטמעת המעבר למשאיות חשמליות, יכולים כעת להשקיע משאבים רבים בפיתוח של דגמי משאיות; יצרני הסוללות כבר מתכננים מפעלים שיענו על הביקוש העצום לסוללות; מפתחי התשתיות יכולים לדעת בבטחה שמשאיות חשמליות יגיעו לטעינה אצלם; וחברות התובלה יכולות להתחיל להתנסות בהן. רבים אולי היו רוצים להישאר עם הדיזל המוכר והידוע, אבל כעת, כשלוח הזמנים הרגולטורי הונח, כולם צריכים 'להתיישר' לפיו.
מעבר לחקיקה המחייבת, הענף מושפע גם מאתגרים חדשים המשפיעים על ענף התובלה (דיגיטליזציה, יעילות תפעולית, עבודה בכבישים המוגדרים כמיועדים רק לרכבים בעלי אפס פליטה מזהמת וכו'), אשר מקדמים מהפכה מחשמלת. הדיזל, שמלך בענף התובלה במאה השנים האחרונות בקירוב, עתיד לפנות את מקומו למשאיות חשמליות.
יצרני המשאיות מבינים שהעניין בפתרונות של תובלה המבוססת על סוללות חשמליות אינו ניתן למדידה. לקוחות פוטנציאליים נמצאים בכל מקום. מובן שחלקם זהירים ומגבילים את הזמנותיהם למספר משאיות מצומצם לציים שלהם, מכיוון שהם רוצים קודם כל להתנסות ולצבור ניסיון. אבל עם הפורטפוליו הגדל של יצרני המשאיות ופתרונות תשתית הטעינה המתרחבת, היעד של יצרני המשאיות המובילים באירופה הוא למכור 50% משאיות חשמליות מתוך סך המשאיות הכולל באירופה עד 2030. המטרה נמצאת בהישג יד.
ארבע קטגוריות
כל ההתפתחויות המרעישות שאירעו בשנה החולפת גרמו להסטת תשומת הלב לתחרות 'משאית בת-קיימה לשנת 2025'. התחרות התקיימה גם בשנים הקודמות (זאת הפעם התשיעית שהתקיימה), אך כעת השינויים הרגולטוריים מיקדו את תשומת הלב במשאיות אלו. חלק מהדגמים גם השתתפו (וחלקן זכו) בתחרות 'משאית השנה 2025' שהתקיימה בחודש ספטמבר אשתקד בתערוכת כלי הרכב המסחריים בהאנובר שבגרמניה.
מכיוון שתחום התובלה גדול, עם הרבה פלחי שוק ששונים מאוד במאפייניהם זה מזה, עורכי התחרות החליטו לחלק את ההתמודדות לארבע קטגוריות. בכל אחת מהן הגיעו לשלב הגמר מספר דגמים, ומהם נבחרה הזוכה בתואר. לשלב הגמר הגיעו 13 דגמי משאיות.
החדשות הגדולות השנה הן קטגוריה חדשה של משאיות חשמליות נקיות לחלוטין, כלומר עם אפס פליטה מקומית מזהמת. קטגוריה זו מצטרפת לקטגוריית הוואנים שמשמשים להפצה ולתומכים המסורתיים. התחרות הגיעה לשלב הגמר בתחילת 2025, עם טקס הענקת פרסים בכל אחת מהקטגוריות. אלו הם הפרסים היחידים באירופה המוקדשים במפורש לקיימות בתחבורה מסחרית. האירוע, ששודר בערוץ טלוויזיה איטלקי, היה זמין באינטרנט גם בערוצים הדיגיטליים שקשורים לענף התובלה.
"בסביבת השוק הנוכחית, המאתגרת למדי, יצרניות הרכב המסחריות ממשיכות להמציא פתרונות בני-קיימה להפחתת טביעת הרגל הפחמנית של כלי הרכב", אמר פאביו זמארטי, יו"ר פרסי המשאית בת-קיימה של השנה. "ריבוי הפתרונות שהעניק חבר השופטים השנה הוא סימן לשוק מגוון יותר ויותר, שצפויות להתקיים בו טכנולוגיות מגוונות. אנו חושבים שהקטגוריה e-Truck החדשה שימושית כדי להגדיר טוב יותר את היקף השימוש במשאיות חשמליות בשוק הנוכחי."
קטגוריית 2025 e-Truck
קטגוריית e-Truck, שהוצגה השנה לראשונה, מיועדת למשאיות חשמליות למרחקים בינוניים עד ארוכים, ללא מגבלות משקל. שלוש הקטגוריות האחרות נותרו ללא שינוי: תומכים (במשקל מורכב עד 44 טונות); הפצה (כלי רכב עד 26 טונות, שניים או שלושה סרנים); והקטגוריה האחרונה - וואנים (במשקל עד 3.5 טונות). לצורך הערכת הרכבים בתחרות מובאים בחשבון 40 פרמטרים טכניים המחולקים לשישה תחומי מקרו: מנוע, תיבת הילוכים, בטיחות, נוחות, קישוריות וקיימות.
ארבעה מתמודדים הגיעו לשלב הגמר היוקרתי בקטגוריה משאית חשמלית בת-קיימה.
המתמודד הראשון הוא דגם מאן eTGX. המשאית זמינה במגוון תצורות מבחינת בסיסי גלגלים, מתלים, PTO וסוללות. הקונספט שהתוו מהנדסי מאן מודולרי ביותר, עם אפשרות להתקין עד 6 חבילות סוללות לטווח נסיעה של יותר מ-600 ק"מ. כיום גם נעשית התאמה שתאפשר טעינת 'מגה ואט' חזקה ומהירה במיוחד.
למשאית רנו E-Tech T הכבדה, המתמודדת השנייה, היה כל מה שצריך כדי לשכנע את חבר השופטים. רנו הצהירה שישנם בקנה חידושים נוספים המתוכננים לשנת 2025. ל-T electric טווח של כ-300 ק"מ עם קיבולת סוללה של עד 540 קוט"ש והספק מנוע של עד 660 כ"ס.
לסקניה 45 R Electric 6x2, המתמודדת השלישית, הספק של יותר מ-610 כ"ס, טווח של יותר מ-350 ק"מ והספק טעינה עד 375 קילוואט. אפשר להתקין עד 6 ערכות סוללות לקיבולת מרבית של 540 קילוואט. המנועים החשמליים מספקים 666 כ"ס.
חבר השופטים העניק לגרסת וולוו FH Aero Electric החשמלית את הפרס בקטגוריה זו. המשאית מופעלת על ידי סוללות (ארבע עד שש ערכות) ובעלת קיבולת של עד 540 קילוואט והספק של 490 קילוואט (666 כ"ס). הסגנון המלוטש, החלקות המודרנית שלה וה-DNA האופייני, נשמרו.
חבר השופטים ציין ש-FH Aero Electric מתוכננת על פי הקריטריונים הארגונומיים העדכניים ביותר, מסוגלת לעבוד בשקט מוחלט (תכונה שאינה מובנת מאליה אפילו למשאית כבדה המונעת על ידי סוללות) ומספקת הנאה נטולת מתחים בנהיגה. בצד הקיימות, מלבד שימוש רב בפלדה ירוקה בבניית רכבים, וולוו מבטיחה שיעור מיחזור של יותר מ-92 אחוזים על חומרים, עם אפשרות לשחזר כ-98 אחוז מהחומרים.
דגמי המשאיות החדשים של וולוו זכו בבכורה עם ציון מרבי משוקלל של חמישה כוכבי בטיחות במבחני הבטיחות של ה-Euro NCAP. הארגון מקיים גם את מבחני הריסוק ההשוואתיים באירופה. כל הציונים הבטיחותיים היו יותר מ-80, ובמיוחד בלט לטובה בהשוואה למתחרים הציון הגבוה במדד של הימנעות מתאונה. זה אחד משלושת המדדים שלפיהם ניתן הציון הסופי.
ציון דומה, ואף מעט גבוה יותר, קיבל גם דגם וולוו FM. גם מדד זה מורכב משלושה רכיבים, בהם התנגשות חזיתית (56 נקודות מתוך 60), תאונה בגלל סטייה מנתיב (23.4 מתוך 25 נקודות) ותאונה במהירות נמוכה עם רוכבי אופניים.
תומך בר-קיימה לשנת 2025
'אלופת היעילות' היא משאית דאף XD450. השאיפה ליעילות מרבית מתחילה בשימוש בטכנולוגיה העדכנית ביותר. מתחת לתא הנוסעים פועם בחוזקה המנוע של החברה האם, Paccar MX-11 6 עם שישה צילינדרים ו-449 כ"ס, המותאם לתיבת ההילוכים האוטומטית ZF Traxon. ציוד בטיחות ADAS מתקדם מסתמך גם על הקלטת נתונים של אירועים (יהיה חובה רק בשנת 2029).
דגם חזק נוסף שהתמודד על הבכורה היה משאית סקניה Super 560 R הממנפת את השילוב של מנוע 13 ליטר 560 כ"ס, תיבת הילוכים Opticruise בגרסאות G33 ו-G25 ודיפרנציאלים חדשניים. הכול בשילוב עם מארז מודולרי שמיועד לנצל טוב יותר את פריסת הרכיבים. נוחות תא הנוסעים אופיינית לתומכים של סקניה.
דגם FH Aero 460 כבר זכה בשיא טרי במבחן של ה-Supertest ל-500 ק"מ. המשאית משפרת את האווירודינמיקה והיעילות הכוללת בגדול בין היתר בזכות מערכת מצלמות דיגיטליות במקום מראות קונוונציונליות. המנוע הוא וולוו D13 המוכח והחזק, בעל הספק של 460 כ"ס, המותאם לתיבת I-Shift של וולוו.
וולוו זכתה בבכורה בקטגוריית התומכים עם דגם FH Aero, המבוסס על ה-DNA של דגם FH הקונוונציונלי, בלי להתפשר על כוח, איכות ואמינות. חבר השופטים ציין, כי התומך של וולוו הוכיח את השיפורים שלו מבחינת יעילות וביצועים עם גרסת Aero שנחשפה בתחילת 2024. יצרנית המשאיות השוודית עשתה עבודה מצוינת על ידי ניצול האפשרויות הניתנות בתקנות המשאית והמידות האירופיות לשנת 2019, בעיקר תוך התמקדות באווירודינמיקה.
שטח קדמי ארוך יותר (ב-240 מ"מ) מאפשר לחלק הקדמי להיות מחובר טוב יותר לדופן הרכב, לבטל מערבולות ולקדם זרימת אוויר טובה יותר. באופן דומה, אימוץ של מערכת ניטור המצלמה מספק ל-FH Aero יעילות אנרגטית טובה יותר והפחתה בתצרוכת הדלק של עד חמישה אחוזים. התוצאה אושרה על ידי חבר השופטים והיא שיא כל הזמנים. נתון תצרוכת הדלק שהושג הוא 4.29 ק"מ לליטר.
משאית ההפצה בת-קיימה לשנת 2025
שלושה דגמים התמודדו בקטגוריה משאית ההפצה: מאן, דאף ואיווקו.
למשאית מאן TGM 18.290 תיבת הילוכים אוטומטית חדשה של ZF Powermatic בעלת שמונה הילוכים, המותאמת למנוע 290 כ"ס. בזכות השילוב העברת ההילוכים חלקה מאוד, ההאצה יעילה, וצפויה תצרוכת דלק נמוכה יותר. לתיבה משקל עצמי נמוך גם בזכות רכיבים קלים למדי.
משאית דאף XB310 החדשה מעלה את הבטיחות, הנוחות והיעילות. יצרנית המשאיות ההולנדית מציעה שלושה תאי נהג, מגוון רחב של בסיסי גלגלים (עד 6,900 מ"מ) ושני מנועי פאקאר, Px-5 ו-Px-7, בהספק של עד 310 כ"ס. כל אלה הם חלק מהמאפיינים הבולטים בדגם הקטן בסדרה ששייך לדור החדש של דאף.
משאית איווקו Eurocargo זכתה בבכורה בגרסת הגז הטבעי הדחוס (CNG). מערכת העברת הכוח כוללת את מנוע Tector 7 החדש בנפח 6.7 ליטר. למערכת ההנעה ביצועים גבוהים והיא ידידותית לסביבה. איווקו מציעה אותה בגודל בינוני בשלוש רמות הספק (220, 250, 280 כ"ס). למנוע משודכת תיבת הילוכים אוטומטית ZF עם שמונה הילוכים. תא הנוסעים מועשר במסך דיגיטלי בגודל עשרה אינץ'.
חבר השופטים ציין ש-Eurocargo עבר מקצה שפורים לאורך ההיסטוריה של ענף התובלה בשלושת העשורים האחרונים. המשאית שמרה על כוח המשיכה והתחרותיות שלה בלי לפגוע בגישה ובפילוסופיה הבסיסית שלה. גם כעת, Eurocargo ממשיכה להיות בצמרת, בעיקר עם הרבגוניות שלה, כלומר היכולת לעמוד במגוון רחב למדי של שימושים באופן הטוב ביותר. עם זאת המשאית הצליחה כעת להיות אלגנטית יותר בסגנון ואף עשירה יותר בתוכן.
ואן בר-קיימה לשנת 2025
שלושה דגמים התחרו השנה על התואר.
המתמודד הראשון, דגם איווקו Daily המעודכן, מסתיר את החידושים העיקריים שלו מתחת למכסה המנוע, עם מערכת העברת כוח ומנוע שאפשר להפעיל גם על ידי גז טבעי דחוס (CNG) להפחתה ניכרת של פליטת פליטות. איווקו השקיעה רבות גם בציוד בטיחותי ADAS מתקדם וביישום של שירותי קישוריות הזמינים כעת כסטנדרט עם Connektivity Box.
דגם נוסף שהתמודד בתחרות הוא מאן TGE Next Level, שגם הוא בעל אבזור ADAS בטיחותי עשיר שמעלה מאוד את רמות הבטיחות האקטיביות והפסיביות של הרכב. TGE עבר עדכון ממשי גם בחלקו הפנימי כדי להגביר את נוחות הרכב ויכולת הנהיגה. הוואן מוצע עם סוללות בקיבולת של עד 87 קוט"ש לטווח במחזור WLTP של עד 460 קילומטרים.
הדגם האחרון שהתמודד בתחרות השנה הוא הגרסה החדשה של רנו מאסטר E-Tech. מלבד מראה מודרני ואגרסיבי יותר, רנו שמה לה למטרה להפוך את 'חרדת הטווח' של חברות המשלוחים העירוניות לזיכרון העבר בלי לסכן את המטען.
הפרס שהוענק השנה בקטגוריית הוואן הוא דגם שעשה היסטוריה בתחבורה העירונית הקלה. התחרות הולכת וגדלה בפלח השוק הקל, כשדגמים אירופים ואסייתים קורצים ללקוחות באמצעות כל מיני גימיקים. דווקא כאן המאסטר של רנו אינו משנה מסלול והולך בדרך שנקבעה במרוצה השנים.
חבר השופטים ציין כי Master E-Tech של רנו נכנס למגמת החשמול והעלה על כף המאזניים את החוזק של דגם שמוערך בשל איכויות החוסן שלו, קיבולת המטען והביצועים שלו אף יותר מאשר בגרסתו החשמלית המלאה. עם עיצוב מודרני וחזית חלקה ומודרנית, מאסטר E-Tech החדש משפר את הארגונומיה, הנוחות, הפונקציונליות והפרקטיות הפנימית. אשר לביצועים, Master סולל את הדרך מבחינת קיבולת הסוללה (עד 87 קילו-ואט) והטווח המובטח (עד 460 ק"מ).