בקשה לתביעה ייצוגית: ניכויים משכרם של הנהגים

בקשה לאישור תביעה ייצוגית הוגשה נגד חברת ולה סרוויסס הפקות אח"מים (2003) מבני ברק, המספקת שירותי חניה ושינוע רכבים ללקוחותיה או בפרויקטים או באירועים, ובכלל זה מעסיקה נהגים ומציבה אותם בחברות אחרות שבעבורן הם מבצעים שירותי חניה ושינוע רכבים. נטען שהחברה ניצלה את חולשתם וחוסר בקיאותם של עובדיה בחוקי העבודה כדי שלא לשלם להם זכויות סוציאליות המוקנות להם על פי דין.

בבקשה מצוין, כי החברה הוקמה בשנת 1997, ובשנת 2003 צורפה לקבוצת מודיעין אזרחי. היא מתמחה במתן שירותי יוקרה במגזר העסקי והפרטי, לרבות שירותי VIP בנתב"ג, שירותי טיולים והסעות, שירותי השכרת רכבי יוקרה, שירותי וולה פארקינג, שירותי נהגים ועוד. בין לקוחותיה: חברות מהגדולות במשק, חברות הייטק, חברות ציבוריות, חברות תיירות ומשרדי ממשלה.

בבקשה מצוין, כי ולה סרוויסס משמשת כחברת כוח אדם של נהגים, ומשימה את עובדיה בחברות אחרות שבעבורן הם מבצעים שירותי הסעה ושינוע של רכבים לפי הצורך.

להערכת המבקש, יחיאל בינדר שהועסק בעבר אצל החברה בתפקיד נהג, החברה מעסיקה כ-200 נהגים בכל רגע, ועם חברי הקבוצה המיוצגת נמנים 1,000 עובדים. לטענתו, החברה לא שילמה לחברי הקבוצה את מלוא גמול השעות הנוספות שלו הם זכאים על פי דין, לא צברה ושילמה את דמי החופשה במלואם כקבוע בחוק, וניכתה משכרם כסף בניגוד לדין.

המבקש מציין, כי על החברה לשלם לעובדיה גמול שעות נוספות בהתאם להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, דהיינו לאחר השלמת 8 שעות עבודה ביום. אלא שכפי שעולה מדוחות הנוכחות ומתלושי השכר, החברה שילמה לעובדיה גמול שעות נוספות רק לאחר 8.6 שעות עבודה ביום.

בבקשה שהוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בת"א נאמר, כי על פי הסכם העבודה הסטנדרטי שעליו חתומים כל הנהגים, במקרה שבו הנהג יגרום נזק לרכב, עליו לשאת בהשתתפות עצמית עד סכום של 1,500 ש"ח. ואולם החברה מרשה לעצמה לנכות באופן חד-צדדי מתלושי שכרם של הנהגים "השתתפות נזק" בשיעור שעשוי להגיע ל-1,500 ש"ח, בלי שתינתן הסכמתם הספציפית.

כך, בעניינו של המבקש ניכתה החברה משכרו 500 ש"ח בגין נזק שנגרם לרכב של לקוח בעקבות פגיעת הרכב במחסום חניה שלא התאפשר להבחין בו בזמן שנהג לאחור. הניכוי בוצע אף שהוא לא נתן את הסכמתו הספציפית. כך נוהגת החברה גם עם נהגים אחרים.

לגבי רכיב דמי החופשה, נטען בבקשה, החברה צברה בעבור עובדיה ימי חופשה באופן חודשי במקום לצבור באופן שנתי, כקבוע בחוק חופשה שנתית, והדבר פגע בצבירת החופשה השנתית שלהם.

לסיכום, נאמר בבקשה, מדובר בהפרה בוטה של זכויות בסיסיות מכוח חוקי המגן. עובדי החברה זכאים להפרשי גמול שעות נוספות ולהפרשי דמי חופשה, והחברה ביצעה ניכויים שלא כדין משכרם של עובדיה.