המכון הרפואי לבטיחות בדרכים - הזרוע הביצועית של אגף הרישוי לצורך בדיקות רפואיות של נהגים
המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב"ד), המשמש כזרועו הארוכה של אגף הרישוי לצורך בדיקות רפואיות של נהגים ומתן המלצה על המשך נהיגתם או ביטול רישיונם או דחיית בקשתם לרישיון.
הבקרה על יכולת הנהיגה של כל נהג לא מתנהלת בין כתלי בית המשפט אלא בעיקר על ידי משרד התחבורה באמצעות אגף הרישוי ומשרד הרישוי. אגף הרישוי רשאי לפסול רישיון נהיגה של אדם בשל כושר נהיגה לקוי, אם מטעמי בטיחות ואם משום שהוא סבור שיש בנהיגתו משום סכנה. אגף הרישוי אף רשאי לסרב ליתן רישיון, להתלות רישיון או לבטלו מטעמים רפואיים. לשם כך רשאי אגף הרישוי לדרוש מהנהג כי ייבדק בדיקות רפואיות, הן בדיקות גופניות הן נפשיות, וכן בדיקות כשירות אחרות לפי שיקול דעתו.
לשם כך הוקם מוסד במשרד הבריאות - המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב"ד), המשמש כזרועו הארוכה של אגף הרישוי לצורך בדיקות רפואיות של נהגים ומתן המלצה על המשך נהיגתם או ביטול רישיונם או דחיית בקשתם לרישיון. המרב"ד בודק את הנבדקים הן בבדיקות פיזיות הן בבדיקות נפשיות והן בבדיקות קוגניטיביות, ומעביר את המלצתו לרשות הרישוי באשר להמשך הנהיגה של נהג או מניעת נהיגתו בכל כלי רכב או בסוג רכב מסוים. כדי לבדוק את כשירותו של נהג רשאי המרב"ד להביא בחשבון את עברו התעבורתי והפלילי של הנהג.
לבדיקות כשירות נהיגה של המרב"ד מופנים נהגים המבקשים רישיון לרכב ציבורי ולרכב משא כבד, שהופנו על ידי בתי המשפט או המשטרה בשל חשד לאי כשירותם לנהיגה, נכי משרד הביטחון, נכי הביטוח הלאומי, קשישים ומי שרופא דיווח על ליקוי בריאותי אצלם בהתאם לחובת הדיווח על פי פקודת התעבורה. נקבע כי רופא המטפל באדם שמלאו לו שש עשרה שנה, והוא מאבחן אצלו מחלה וסבור כי אותו אדם עלול בנהיגתו לסכן את עצמו או את הזולת מחמת אותה מחלה, ידווח על המחלה למרב"ד.
” אף אם אישרו המרב"ד או ועדת הערר את הרישיון המבוקש או רק חלק מהרישיונות שהתבקשו על ידי הנהג, רשאים הם להתנות תנאים ברישיון. גופים אלו רשאים ליתן "רישיון על תנאי" ולשוב לבחון את נהיגתו של הנהג בתוך פרק הזמן המותנה שנקבע “
הבדיקות שמבצע המרב"ד הן בדיקות גופניות בתחומים שונים (שמיעה וראייה, תפקוד לב, מערכת העצבים, אורטופדיה ובדיקות שינה וערנות). כך עלול המרב"ד להמליץ שלא ליתן רישיון, לפסול או להתנות תנאים למי שסובל מבעיות לב, אפילפסיה, סכרת, הפרעות בשינה או הגבלות בתנועה. המרב"ד עשוי להמליץ גם באשר למי שסובל מהפרעות נפשיות שונות, מי שצורך סמים או מי שאין אישיותו מתאימה לנהיגה בכלל או לדרגת רישיון כזו או אחרת. לקביעת המלצתו מסתייע המרב"ד בכל מסמך רפואי הנוגע לנהג, בבדיקות של פסיכיאטר או בדיקות המשלבות פסיכיאטר ופסיכולוג, בבדיקות פסיכודיאגנוסטיות, בריאיון אישי ובעיון ברישום הפלילי והתעבורתי של הנהג.
באשר לבדיקות הגופניות והפסיכיאטריות, המרב"ד מאתר נהגים אשר עלולים בזמן נהיגתם לאבד לפתע את יכולת השליטה על ההגה או את חדות ההבחנה למתרחש סביבם. לדוגמה, חולי היפוגלוקמיה הסובלים ממיעוט סוכר בדם עלולים להימצא תוך נהיגה במצב שמערכות רבות בגופם, ובראשן המוח, נפגעות. כך גם חולי אפילפסיה וחולי לב. אפילו אלו הסובלים מהפרעות נפשיות עלולים להיכנס להתקף דווקא בזמן נהיגה, ובהיעדר שליטה עלול להתרחש אירוע תאונתי.
באשר לבדיקות פסיכודיאגנוסטיות, עשוי המרב"ד להגיע לידי מסקנה כי הנהג אינו מתאים לנהיגה בכל כלי רכב או בדרגות רישיון ספציפיות. ייתכן כי יקבע שנהג מתאים לנהיגה ברכב פרטי ומשא כבד, אך אינו מתאים לנהיגה ברכב ציבורי. הנימוקים לקביעות כאלה עשויים להתבסס על היעדר בגרות ובשלות נפשית, פזיזות יתר, אי הכרה במגבלות העצמיות או במגבלות החוק או תבנית התנהגות אופיינית המעידה על מסוכנות.
לא מרוצה? תערער
החלטת המרב"ד אינה סוף פסוק, ומי שרואה עצמו נפגע מההחלטה רשאי לערור עליה בפני ועדת ערר המורכבת משלושה רופאים שמקום מושבה בבית החולים תל השומר. ועדת הערר רשאית לאשר את החלטת המרב"ד, לשנותה, לבטלה או להורות על בדיקה מחודשת בידי המרב"ד, להפנות את המערער לבדיקות נוספות על ידי גורם חיצוני או ליתן החלטה אחרת. ועדת הערר רשאית גם לקבוע מועד לבדיקה מחודשת של הנהג, ומשנקבע מועד כזה, לא תיערך לנהג כל בדיקה מחודשת לפני המועד שקבעה הוועדה.
” המרב"ד משמש כזרועו הארוכה של אגף הרישוי לצורך בדיקות רפואיות של נהגים ומתן המלצה על המשך נהיגתם, ביטול רישיונם או דחיית בקשתם לרישיון. המרב"ד בודק את הנבדקים הן בבדיקות פיזיות הן בבדיקות נפשיות והן בבדיקות קוגניטיביות, ומעביר את המלצתו לרשות הרישוי “
דחתה ועדת הערר את הערר בלי שקבעה מועד לבדיקה מחודשת כאמור, לא תיערך לנהג בדיקה מחודשת אלא אם חלפה שנה מיום שניתנה ההחלטה של ועדת הערר. נבדק הנהג בדיקה מחודשת ונמצא בלתי כשיר לנהיגת רכב, לא תיערך לנהג כל בדיקה מחודשת נוספת אלא אם חלפו שנתיים מיום שנתנה ועדת הערר את החלטתה.
אף אם אישרו המרב"ד או ועדת הערר את הרישיון המבוקש או רק חלק מהרישיונות שהתבקשו על ידי הנהג, רשאים הם להתנות תנאים ברישיון. גופים אלו רשאים ליתן "רישיון על תנאי" ולשוב לבחון את נהיגתו של הנהג בתוך פרק הזמן המותנה שנקבע. ניתן להתנות מתן רישיון בבדיקות חוזרות, ולפיכך ניתן להעניק רישיון בעל תוקף קצר מהקבוע בתקנות ולחזור ולבצע בדיקות מחודשות טרם חידושו של הרישיון. ניתן גם להתנות את מתן הרישיון בתנאים אחרים כגון הימצאות מוצרי סוכר ברכב, שימוש חובה באביזרים מיוחדים או הקפדה על נטילת תרופות שונות.
סוף טוב הכול טוב: גם החלטת ועדת הערר אינה סוף פסוק, ועל החלטתה ניתן להגיש ערעור מנהלי לבית המשפט לעניינים מנהליים.
