"הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה"
בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום
בשנת 2012 תוקן חוק העונשין והוסף לו פרק חדש שכותרתו "הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה". התיקון נועד לתת לבתי המשפט כלים מובנים לקביעת עונשים אחידים לאנשים שהורשעו בעבירות בעלות דמיון. הקניית הכלים אמורה למנוע מצבים שבהם בית משפט אחד מטיל עונש שונה מאוד מבית משפט אחר בגין אותה עבירה. מובן כי התיקון לא נועד להפוך את בתי המשפט למעין מכונות אוטומטיות המוזנות בנתונים אחידים והפולטות תוצאות אחידות, אלא לקיים את עקרונות ההלימות ואחידות הענישה במקרים בעלי דמיון.
העיקרון המנחה בקביעת העונש הוגדר "קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו". עקרון זה כונה "עקרון ההלימה".
נקבע בתיקון לחוק, כי בית המשפט יקבע מתחם עונש הולם למעשה העבירה שביצע הנאשם בהתאם לעיקרון המנחה, ולשם כך יתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, ברמת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, ובהן התכנון שקדם לביצוע העבירה, חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה וההשפעה שהייתה לאחר על הנאשם בביצוע העבירה, הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה, הנזק שנגרם מביצועה, הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה, יכולתו של הנאשם להבין את אשר הוא עושה, את הפסול שבמעשהו או את משמעות מעשהו, ובכלל זה גילו, יכולתו של הנאשם להימנע מהמעשה ורמת השליטה שלו על מעשהו, בכלל זה התגרות של נפגע העבירה, מצוקתו הנפשית של הנאשם עקב התעללות בו על ידי נפגע העבירה, הקרבה לסייג לאחריות פלילית, אכזריות, אלימות והתעללות של הנאשם בנפגע העבירה או ניצולו, וניצול לרעה של כוחו או מעמדו של הנאשם או של יחסיו עם נפגע העבירה.
” בית המשפט קיבל את ערעור הנאשם והדגיש כי הכף נוטה להעדיף את הפן השיקומי על פני שיקולי ענישה מחמירים. במקרים שבהם נרתם הנאשם להליך שיקומי, או מראה נכונות כנה לעשות כן, עשויים שיקולי השיקום לגבור על שיקולי ההרתעה והגמול “
נקבע בתיקון לחוק, שבתוך מתחם העונש ההולם יגזור בית המשפט את העונש המתאים לנאשם, בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, ובהן הפגיעה של העונש בנאשם, ובכלל זה גילו, הפגיעה של העונש במשפחתו של הנאשם, הנזקים שנגרמו לנאשם מביצוע העבירה ומהרשעתו, נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב, מאמצי הנאשם לתקן את תוצאות העבירה ולפצות על הנזק שגרם, שיתוף הפעולה של הנאשם עם רשויות אכיפת החוק, התנהגותו החיובית ותרומתו לחברה, נסיבות חיים קשות של הנאשם שהייתה להן השפעה על ביצוע העבירה, התנהגות רשויות אכיפת החוק, חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה ועברו הפלילי של הנאשם או היעדרו.
עוד נקבע, כי למרות כל אלה רשאי בית המשפט לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור. אם כך, שיקולי שיקומו של הנאשם או הסיכוי לשיקומו נעשו שיקול דומיננטי בקביעת העונש, עד כדי חריגה ניכרת לקולא ממתחם העונש ההולם.
מעשה שהיה
נהג נשפט בבית המשפט לתעבורה בגין שלושה אישומים של נהיגה בשכרות ואי ציות להוראות שוטר. הנהג נדון לעונש מאסר של עשרה חודשים בפועל, שנים-עשר חודשי מאסר על תנאי, פסילת רישיון נהיגה בפועל לארבעים ושמונה חודשים, פסילה לשנים-עשר חודשים על תנאי לשלוש שנים וקנס כספי של 3,000 שקלים.
העונש עצמו מצוי במתחם העונש ההולם, שכן הנאשם הוא נהג מסוכן אשר פעם אחר פעם נהג שיכור וסיכן את המשתמשים בדרך, ואף לא ציית להוראות שוטר. ואולם לנהג נסיבות חיים עגומות. הוא התמכר לסמים קשים, ובמהלך חייו עבר מספר ניסיונות גמילה שכשלו. הנהג החל בטיפולי גמילה פרטניים במהלך ניהול משפטו.
על העונש שהוטל עליו הגיש הנהג ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט קיבל את ערעורו והדגיש כי במקרים כגון זה, נוטה הכף להעדיף את הפן השיקומי על פני שיקולי ענישה מחמירים. בית המשפט המחוזי מצטט את אמרות בית המשפט העליון, שלפיהן במקרים שבהם נרתם הנאשם להליך שיקומי, או מראה נכונות כנה לעשות כן, עשויים שיקולי השיקום לגבור על שיקולי ההרתעה והגמול. הטעם לכך הוא כי הצלחת הליך השיקום לעבריין תשרת לא רק את האינטרס שלו, כי אם גם את האינטרס הציבורי כולו, שכן המשך ניקיונו של הנאשם מסמים יבטיח שלא ישוב לבצע את העבירות מהסוג שנכשל בהן, ואילו שליחתו לכלא עלולה לשלבו מחדש במעגל הפשיעה ולהביאו לפגוע הן בעצמו והן בחברה. הואיל וכך הפחית בית המשפט המחוזי את עונש המאסר של המערער לשישה חודשים, והורה כי הוא יבוצע בעבודות שירות. כמו כן הוטל על הנאשם צו מבחן לשנה.
