בדיקת שכרות שלא צלחה באמצעות מכשיר הינשוף
מה קורה כשנהג נושף, אך הנשיפה לא "צלחה"?
רבים המקרים שבהם נהג נעצר לשם בדיקת אלכוהול ונדרש לנשוף לתוך צינורית שהיא חלק ממכשיר הבדיקה המכונה "ינשוף". תוצאות הבדיקה משמשות אינדיקציה וראייה עיקרית להיותו של הנהג שיכור כהגדרת החוק.
מה קורה כשנהג נושף, אך הנשיפה לא "צלחה"? במילים אחרות, הנהג לא נשף נפח נשיפה מספק או זמן ממושך דיו כדי שמכשיר הינשוף יוכל לאמוד את כמות האלכוהול בגופו. בית המשפט המחוזי דן בכך לאחרונה, בערעור על זיכויו של נהג מאשמת נהיגה בשכרות.
מעשה שהיה
בית המשפט לתעבורה דן בעניינו של נהג, שעל פי כתב האישום נהג ברכב פרטי בהיותו שיכור. הנהג סירב לתת דגימה של אוויר נשוף לפי דרישת שוטר. על פי העובדות שהונחו בפני בית המשפט נעצר הנהג לבדיקת שכרות והודה כי שתה חצי כוס בירה. לנהג נערכה בדיקת נשיפון (מכשיר אינדיקטורי לבדיקת אלכוהול) ונמצא כי קיימת אינדיקציה לאלכוהול בגופו. לפיכך נבדקו מאפייני הנהג. נמצא ריח אלכוהול קל מפיו, הופעתו הייתה מסודרת והוא הגיב לעניין. הוא גם עבר בהצלחה מבחנים של עמידה, הליכה על קו והבאת אצבע לאף. השוטר הבודק ציין כי הנהג היה בהשפעת אלכוהול קלה.
הנהג עוכב בשל חשד לנהיגה בשכרות והועבר לבדיקת ינשוף. הנהג הסכים למסור את הדגימה המבוקשת, ביצע תשעה ניסיונות נשיפה במכשיר הינשוף, ובכל הבדיקות התקבלה התוצאה "נפח נשיפה לא מספיק". הוא חתם על "טופס תחקור חשוד" שצוין בו כי הוא מסרב להיבדק. בתשובה לשאלה בטופס מדוע סירב להיבדק, ענה: "עשיתי את הבדיקות והמכשיר לא הסתדר לי". לקראת סוף האירוע התנהג הנהג באלימות וקילל את השוטרים המעורבים.
במשפט טען הנהג, כי הוא סובל מבעיה רפואית של הפרעות נשימה, אשר לגישתו גרמה לכישלונות בבדיקות הינשוף. אולם הוא לא העלה טענה זו בפני השוטרים.
” משקל רב יש לייחס לאי הצגתה בזמן אמת של הסיבה הנטענת לכישלון הבדיקה, סמוך לבדיקה, לפניה או אחריה. אי גילוי הסיבה לשוטר הבודק בזמן אמת בשלב הבדיקה, עשוי לסכל את האפשרות שהנבדק יופנה לבדיקה חלופית, כגון בדיקת דם או שתן “
בית משפט לתעבורה קבע, כי לא שוכנע שהנהג הכשיל בהתנהגותו את בדיקת הינשוף. ניסיונות הנשיפה מלמדים דווקא על שיתוף פעולה מצידו. מעדויות השוטרים עולה, כי הנהג שיתף עימם פעולה ונענה לכל דרישותיהם. כן קבע בית המשפט לתעבורה, כי כשליו של הנהג במתן דגימת נשיפה, בהם עצמם אין כדי להקים אוטומטית את חזקת הסירוב.
כמו כן נקבע, כי האינדיקציות שתוארו לעיל מחזקות את המסקנה כי אין להפעיל במקרה דנן את החזקה שבדין. כישלון בבדיקת הנשיפון, אין בו כדי ללמד על ריכוז האלכוהול בגופו של הנהג. גם לא נמצאו אינדיקציות מהותיות אחרות המעידות כי הנהג נהג בשכרות.
על פסק דין זה ערערה המדינה לבית המשפט המחוזי, אשר קיבל את הערעור והרשיע את הנהג בנהיגה בשכרות.
הרשעה ללא בדיקת ינשוף
הוראות פקודת התעבורה קובעות, כי אם סירב נוהג ברכב לתת דגימה לפי דרישת שוטר, יראו בו מי שעבר עבירה של נהיגה בשכרות. הוראות אלה יוצרות חזקה אשר לפיה מי שמסרב להיבדק ייחשב שיכור, ועליו הנטל להוכיח אחרת. בחירת סוג הבדיקה נתונה לשיקול דעתו של השוטר הבודק. סירוב לבדיקת נשיפה באמצעות הינשוף מקים את חזקת השכרות ללא כל קשר לאפשרות ביצוען של בדיקות אחרות, כגון דם ושתן, או לרצונו של הנבדק בהקשר זה.
למען שלמות התמונה הוסיף בית המשפט המחוזי, כי הרשעתו של נהג בעבירת נהיגה בשכרות אפשרית גם בהיעדר בדיקות ינשוף, ואף ללא סירוב לבצען. הדבר אפשרי גם בהתבסס על תוצאות הבדיקה של מאפייני השכרות וראיות נסיבתיות אחרות.
בית המשפט המחוזי הדגיש כי הנשיפה למכשיר הינשוף היא בדיקה פשוטה, ומי שמבצעה בתום לב לא צפוי להיכשל. נשיפה של כמות שאינה מספקת למכשיר, שבעטיה לא סיפק המכשיר תוצאות, נתפסת לכאורה כסירובו של העורר להיבדק.
עוד קבע בית המשפט המחוזי, כי לדעתו נקלע בית המשפט לתעבורה לטעות במסקנתו. מספר ניסיונות כושלים של הבדיקה, כשבצידם אינדיקציות לשכרות או לצריכת אלכוהול לפני הנהיגה, דינם כדין סירוב. בכוחם להקים את החזקה, שכן אין לקבל מצג שווא של ניסיון נשיפה כהסכמה אמיתית לבצע בדיקת נשיפה.
” הנהג עוכב בשל חשד לנהיגה בשכרות והועבר לבדיקת ינשוף. הנהג ביצע תשעה ניסיונות נשיפה במכשיר הינשוף, ובכל הבדיקות התקבלה התוצאה "נפח נשיפה לא מספיק". הוא חתם על "טופס תחקור חשוד" שצוין בו כי הוא מסרב להיבדק “
לקביעת בית המשפט המחוזי, אימוץ גישתו של בית המשפט לתעבורה עלול לרוקן את החזקה מכל תוכן, ולמעשה להותיר את נטל הראיה ונטל השכנוע על כתפי המדינה למרות החזקה הקבועה בדין. בניגוד לדעתו של בית המשפט לתעבורה קבע בית המשפט המחוזי, כי ניסיונות כושלים למתן דגימות נשיפה לא מלמדים כי היה שיתוף פעולה מצד הנבדק, אלא להיפך. שיתוף הפעולה מתקיים במתן דגימות נשיפה תקינות שמאפשרות מדידה של ערכי האלכוהול באוויר הנשוף. כישלון במספר ניסיונות יש לזקוף לחובת הנבדק, והדבר דווקא מעיד כי עסקינן בניסיונות שאינם כנים ואף בהכשלה מכוונת. במצב דברים זה אין לדרוש מהמדינה להוכיח פוזיטיבית בראיות נפרדות ועצמאיות היעדרו של שיתוף פעולה (נוסף לכישלון הבדיקות), שכן ספק גדול אם היא יכולה לעמוד בנטל זה.
ועוד זאת, משקל רב יש לייחס לאי הצגתה בזמן אמת של הסיבה הנטענת לכישלון הבדיקה, סמוך לבדיקה, לפניה או אחריה. אי גילוי הסיבה לשוטר הבודק בזמן אמת בשלב הבדיקה, עשוי לסכל את האפשרות שהנבדק יופנה לבדיקה חלופית, כגון בדיקת דם או שתן, ואף נוטל מעוצמתה של טענת הגנה זו במשפט.
בעניינו של נהג זה, בצד כישלון של דגימות הנשיפה קיימות אינדיקציות למכביר המלמדות כי הנהג נהג בהשפעת אלכוהול. בית המשפט לתעבורה הזכיר בהכרעת הדין, כי בדיקת הנשיפון הייתה חיובית, הנהג הודה כי שתה לפחות חצי כוס בירה, נדף ריח קל של אלכוהול מפיו, ההתרשמות בעקבות מבחני המאפיינים הייתה כי הוא בהשפעה קלה של אלכוהול, הנהג הגיב והתנהג באופן אלים, ולא נמצא זכר לטענתו לקיומה של בעיה רפואית שמנעה ממנו ליתן את נפח האוויר הדרוש. לכל אלה יש להוסיף את תשעת הניסיונות לתת דגימת אוויר, שבכולם הנהג נכשל. כישלון הבדיקה, כשביצדו חיזוקים רבים ומגוונים, מקים את חזקת השכרות, שאותה הנהג לא הצליח להפריך. בעקבות כל זאת הורשע הנהג בנהיגה בשכרות על ידי בית המשפט המחוזי.
