דיבור בנייד בשעת נהיגה
עבירת השימוש בטלפון סלולרי בשעת נהיגה נעשית נפוצה ככל שחיינו סובבים יותר ויותר סביב אותו מכשיר.
עבירת השימוש בטלפון סלולרי בשעת נהיגה נעשית נפוצה ככל שחיינו סובבים יותר ויותר סביב אותו מכשיר. בתקנה 28 לתקנות התעבורה נקבע, כי נוהג רכב חייב להחזיק בידיו את ההגה או הכידון כל עוד הרכב בתנועה; אולם רשאי הוא להסיר יד אחת מן ההגה או הכידון אם עליו לעשות בה דבר להבטחת פעולתו התקינה של הרכב או לקיום כללי התנועה. עוד נקבע, כי בעת שהרכב בתנועה, הנוהג ברכב לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם ברכב אלא באמצעות דיבורית, וכן לא ישלח או יקרא מסרון (s.m.s).
מספר הטלפון יירשם בדו"ח
בבית המשפט העליון הונחה בקשה לערער על פסק דין של נהג שהורשע בעבירה של שימוש בטלפון נייד תוך כדי נהיגה. לאחר ניהול משפט הוכחות נדון הנהג לתשלום קנס בשיעור של 2,000 ₪ או 20 ימי מאסר, וכן לחודש פסילה על תנאי למשך שנתיים.
נגד המערער הוגש דו"ח תנועה, שבו נטען כי הוא השתמש בטלפון נייד תוך כדי נהיגה ברכב, שלא באמצעות מיקרופון המותקן ברכב, וזאת בניגוד לתקנות התעבורה. הנהג כפר בעובדות שנרשמו בדו"ח, והודיע כי ברצונו להישפט על העבירה, שכן לטענתו הוא לא שוחח בטלפון הנייד במהלך הנהיגה. יצוין כי את הדו"ח הגיש שוטר, ושוטרת נוספת הייתה חתומה כעדה.
בדו"ח נאמר, כי הנהג נהג לבדו ברכב, והוא נצפה על ידי השוטר כשהוא מחזיק בידו השמאלית מכשיר טלפון נייד הצמוד לאוזן שמאל, והשוטר הבחין ב"תנועות שפתיים". השוטר נסע בעקבותיו ולצדו של הנהג וראה כי הוא משוחח בטלפון. השוטר אותת לנהג לעצור בצד, והלה עצר את רכבו. תגובתו של הנהג, כפי שנרשמה בדו"ח, הייתה "לא דיברתי בטלפון". השוטר ביקש מהנהג לחתום על הדו"ח, אך הוא סירב לעשות כן.
” בית המשפט העליון סבר, כי יש להנחות את כלל העוסקים במלאכת האכיפה לציין במפורש את מספרו של הטלפון הנייד ואת תיאורו של המכשיר בדו"ח שנרשם על ידם, ובוודאי שיש לעשות כן משנתבקשו לכך על ידי הנהג “
להגנתו העיד הנהג כי ברשותו מכשיר נייד אחד בלבד, ולטענתו הוא לא שוחח במכשיר הסלולרי תוך כדי נסיעה. הנהג הקליט את חילופי הדברים בינו לבין השוטר. ההקלטה מלמדת, כי הנהג ביקש לרשום בדו"ח את מס' הטלפון הנייד שלו וכן את מלוא טענותיו הנוגעות למיוחס לו, אך השוטר סירב. פלט שיחות שהזמין הנהג לימד כי הוא לא שוחח בטלפון באותה השעה.
אמנם בקשתו של הנהג לערער נדחתה לאחר שקודם לכן הורשע בבית המשפט לתעבורה וערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה, אך בית המשפט העליון ביקש לנצל את ההזדמנות כדי להבהיר כי דעתו אינה נוחה מסירובו של השוטר לרשום את מספר הטלפון הנייד שבאמצעותו בוצעה לכאורה העבירה המיוחסת למבקש. בית המשפט העליון סבר, כי יש להנחות את כלל העוסקים במלאכת האכיפה בתחום זה לציין במפורש את מספרו של הטלפון הנייד ואת תיאורו של המכשיר בדו"ח שנרשם על ידם, ובוודאי שיש לעשות כן משנתבקשו לכך על ידי הנהג.
הנחיות לשוטרים
בעקבות פסק הדין הוציאה משטרת התנועה הנחיות לשוטרים:
חובה על השוטר האוכף את העבירה הנ"ל לפרט בדו"ח כדלקמן:
א. השוטר יסביר לנהג במה הנהג מואשם ויבקש את תגובתו.
ב. השוטר ירשום את תגובת הנהג במלואה.
ג. השוטר יירשום בדו"ח תיאור קצר של הטלפון הנייד, ובכלל זה פרטים מזהים כגון צבע וגודל (ככל שניתן בנסיבות העניין), ויציע לנהג למסור את מספר הטלפון כדי שזה יירשם בדו"ח. אם סירב, יציין בדו"ח את סירוב הנהג.
רמקול ודיבורית זה אותו דבר?
בהקשר זה יוזכר, כי בית המשפט המחוזי נדרש בעניין אחר לקבוע אם שימוש ברמקול הפנימי של טלפון סלולרי המונח ברכב הוא בבחינת שימוש בדיבורית כנדרש בחוק. בית המשפט קבע כי תכליתם של דיני התעבורה, הפקודה ותקנותיה, הוא להגן על שלומם ובטיחותם של עוברי הדרך באופן מרבי, וזאת תוך יצירת אפשרות לכלי הרכב ולעוברי הדרך לנוע ביעילות. תכליתה של התקנה האוסרת שימוש במכשיר סלולרי תוך כדי תנועת הרכב ללא דיבורית במסגרת התכלית הכללית היא להבטיח את שליטתו של האוחז בהגה או בכידון ברכבו, כדי שלא יסיר ידיו מהם לצורך תפעול מכשיר הטלפון וכדי שהמכשיר יונח באופן יציב המונע את נפילתו ואת הצורך להגיב לכך. אי לכך קבע בית המשפט כי אין לפרש המונח "דיבורית" כ"מכשיר" אלא באופן רחב יותר, וגם התוכנה שמצויה בטלפון סלולרי, המאפשרת דיבור ללא מגע יד, היא דיבורית.
