הפקרה או אי דיווח על תאונה
עבירת הפקרה אחרי פגיעה, או בלשון העם "תאונת פגע וברח", היא עבירה שבצידה העונש החמור ביותר המצוי כיום לעבירות תעבורה
עבירת הפקרה אחרי פגיעה, או בלשון העם "תאונת פגע וברח", היא עבירה שבצידה העונש החמור ביותר המצוי כיום לעבירות תעבורה. מי שעבר עבירה זו והורשע בה, ולמעורב נגרמה חבלה חמורה או הוא נהרג באירוע התאונתי, צפוי לעונש מאסר של עד ארבע-עשרה שנים. אפילו עבירות המתה פחותות בחומרתן מעבירת ההפקרה, גם אם תוצאות התאונה חמורות. העונש המרבי על גרימת מוות ברשלנות הוא שלוש שנות מאסר, והעונש המרבי על עבירת המתה בקלות דעת הוא שנים-עשר שנות מאסר.
פקודת התעבורה קובעת, כי נוהג רכב המעורב בתאונה שאדם נפגע בה, ואשר היה עליו לדעת כי בתאונה נפגע אדם או עשוי היה להיפגע, ולא עצר במקום התאונה או קרוב לו ככל האפשר כדי לעמוד על תוצאות התאונה ולהזעיק עזרה, דינו מאסר של שלוש שנים. היינו, גם אם לא ידע שנפגע אדם בתאונה, אך היה עליו לדעת, דינו יהיה מאסר של שלוש שנים. לעומתו נוהג רכב המעורב בתאונה שאדם נפגע בה והוא יודע כי פגע באדם, והפגיעה קלה בלבד אבל הוא לא עצר במקום התאונה או קרוב לו ככל האפשר כדי לעמוד על תוצאות התאונה, או עצר כאמור ולא הזעיק עזרה, דינו מאסר של שבע שנים. ואילו בסיטואציה דומה, כשהתוצאות חמורות או קטלניות, דינו מאסר ארבע-עשרה שנים.
” בית המשפט העליון קבע, כי עבירת ההפקרה משרתת מטרה מרכזית אחת ומטרת-משנה. המטרה הראשונה - להבטיח כי תינתן עזרה מיידית לנפגע בתאונה כדי לשמור על גופו וחייו. מטרת המשנה היא למנוע מנהג להתחמק מאחריות לתאונה “
המחוקק הבהיר בפקודת התעבורה, כי הזעקת עזרה פירושה שהנהג הושיט עזרה מתאימה בהתאם לנסיבות המקרה ולמקום התאונה, בכלל זה הזעיק למקום את גופי ההצלה המקצועיים הנחוצים, המתין ליד הנפגע עד להגעתם, דאג למנוע נזק נוסף לנפגע ככל יכולתו והגיש לנפגע עזרה ראשונה אם ביכולתו להגישה על פי הכשרתו.
לעומת הוראה זו בפקודת התעבורה, קיימת הוראה דומה בתקנות התעבורה, הקובעת כי נוהג רכב המעורב בתאונה שכתוצאה ממנה נהרג אדם או נפגע, יעצור מיד את הרכב במקום התאונה או קרוב אליו ככל האפשר, ולא יזיזו ממקומו אלא אם יש הכרח להשתמש ברכב לצורך הגשת עזרה לנפגע בתאונה, וכן ידאג למניעת כל נזק נוסף לנפגע, יגיש לו עזרה ראשונה שביכולתו להגישה על פי הכשרתו, יזעיק למקום התאונה את שירותי ההצלה המקצועיים הנחוצים על פי נסיבות המקרה, ימתין ליד הנפגע עד להגעת שירותי ההצלה המקצועיים, ובמקום שאי אפשר לפנות את הנפגע, יודיע מיד, באמצעי הקשר המהירים ביותר, לתחנת המשטרה הקרובה למקום התאונה על אירועה, ויפרט בהודעה את שמו ומענו, מקום האירוע ומקום הימצאו, ואם ידוע לו - גם שם האדם שנפגע ולאיזה מקום הועבר לטיפול, ולא יזיז את הרכב המעורב בתאונה אלא אם הרשה לו שוטר לעשות כן, או אם יש הכרח בכך לצורך הגשת עזרה למעורבים בתאונה.
בתיקון לתקנות משנת 2019, הוספה חובה על הנהג למסור את פרטיו לשוטר, או לאדם שנפגע, או לנוהג רכב אחר המעורב באותה תאונה או לכל נוסע או אדם שהיה בחברתו של הנפגע. פרטים אלה הם שמו ומענו, מספר רישיון הנהיגה ומספר הרישום של הרכב שהוא נוהג בו, שם בעליו ומענו. הנהג יציג לפי דרישתם גם את תעודת הביטוח.
בצד העבירה על תקנה זו קבוע עונש מינימלי של שלושה חודשי פסילת רישיון בלבד. תקנה זו נכללת בין העבירות שבפקודת התעבורה שהעונש המרבי בגינן הוא שנתיים מאסר.
מעשה שהיה
נגד נהגת הוגש כתב אישום על כי פגעה עם רכבה ברוכב אופניים חשמליים ועקב כך נגרמו לו חבלות של ממש, אלא שהנהגת הסתלקה מהמקום. הנהגת המשיכה בנסיעה בלי לעצור, ועצרה במרחק של כמה מאות מטרים. בשלב מאוחר יותר חזרה למקום, ולאחר שנודע לה כי לרוכב כבר הוגשה עזרה, הסתלקה שוב בלי להשאיר את פרטיה.
פסיקת בית המשפט
הנאשמת טענה שיש להאשימה בעבירה הפחות חמורה על פי תקנות התעבורה, ולא בעבירה החמורה שבפקודת התעבורה, שם כאמור העונש המרבי הוא ארבע-עשרה שנות מאסר.
בית המשפט דחה את הטענה וקבע, כי המקרה דנן מתיישב להפליא עם כל רכיביה של עבירת ההפקרה: לאחר שהנאשמת הייתה מעורבת בתאונה בה נפגע אדם, היא לא עצרה את הרכב בזירת התאונה, אלא במרחק. הנאשמת כלל לא ירדה מן הרכב, לא כדי לסייע לקורבן העבירה, לא כדי לסייע לרשויות אכיפת החוק ולכוחות ההצלה במסירת פרטים רלוונטיים באשר לנסיבות התאונה, ולא כדי להשאיר את פרטיה למשטרה ולקורבן.
בית המשפט הפנה להלכתו של בית המשפט העליון במקרה דומה, שבו טענה הנהגת כי עצם עזיבתה את מקום התאונה לאחר הגעת רכב ההצלה, שוללת את האפשרות להרשיעה בעבירת הפקרה. לשיטתה, משהגיע רכב ההצלה, לא אפשר עוד לקבוע כי הנאשמת הייתה יכולה להגיש לנפגע עזרה נוספת בנסיבות המקרה, כפי שדורשת פקודת התעבורה, ועל כן לא מתקיימים יסודות עבירה זו בעניינה, ולפיכך יש להאשימה לפי תקנות התעבורה באי דיווח על התאונה.
” נוהג רכב המעורב בתאונה שאדם נפגע בה והוא יודע כי פגע באדם, והתוצאות חמורות או קטלניות, אבל הוא לא עצר במקום התאונה או קרוב לו ככל האפשר כדי לעמוד על תוצאות התאונה, או עצר כאמור ולא הזעיק עזרה, דינו דינו מאסר ארבע-עשרה שנים “
בית המשפט העליון דחה טענה זו וקבע, כי עבירת ההפקרה משרתת מטרה מרכזית אחת, ולצידה מטרת-משנה. המטרה הראשונה - להבטיח כי תינתן עזרה מיידית לנפגע בתאונה כדי לשמור על גופו וחייו. מטרת המשנה היא למנוע מנהג להתחמק מאחריותו לתאונה.
יש לפרש עבירת הפקרה ככזו המכוונת להציב רף התנהגות גבוה במערכת היחסים שבין אדם לחברו, וככזו אין להגביל את תחולתה במקרה שבו הנהג המעורב בתאונה ביקש להסתלק לאחר הגעת הגורמים הרפואיים למקום. יש לראות בחובה שמציבה עבירת ההפקרה חובה מהותית, קרי חובה שאיננה טכנית, ושאי אפשר להתחמק ממנה גם בנסיבות שבהן הסיוע הרפואי נראה מיותר לנוכח מצבו הקשה של הנפגע, ואף במקום שבו הנפגע נפטר מפצעיו. גם במקרים שבהם נפטר הנפגע, ומטבע הדברים לא נזקק לטיפול רפואי, יהיה נכון להרשיע את הנהג המעורב בתאונה בעבירת הפקרה אם לא פעל באופן מדויק כהוראות פקודת התעבורה.
