זכויות המוקנות לנפגעי עבירות
פגע העבירה יהיה זכאי להגנות, על פי הצורך, מפני החשוד, הנאשם או הנידון, וכן מפני שלוחיו או מקורביו
חוקי העונשין דנים בדרך כלל במעשים אסורים ובעונשים שיש להטיל על מי שהורשע במעשה האסור, ואולם המחוקק שמר גם על זכויותיהם של המתלוננים ונפגעי העבירה. החוק מאפשר להם להביע את עמדתם בעניין הנוגע אליהם כדי לנסות לשנות החלטה השמורה בדרך כלל למערכת התביעה המשטרתית או לפרקליטות, או להשפיע עליה.
כשחקירה בעבירה מסתיימת, חומר החקירה מועבר לתובע משטרתי או לפרקליט לשם החלטה אם להעמיד לדין את החשוד בביצוע העבירה. התובע או הפרקליט רשאים לפנות חזרה לגוף החוקר לצורך השלמת החקירה - אם ראה צורך בכך. אם נמצא כי אין בחומר הראיות די לצורך העמדת החשוד לדין, רשאי הוא להורות על סגירת התיק. הודעה על סגירת התיק נשלחת הן לחשוד בעבירה והן למתלונן או לנפגע העבירה, ובצד ההודעה יש לציין את נימוקי הסגירה.
על ההחלטה שלא להמשיך לחקור או שלא להעמיד לדין, רשאי המתלונן לערער בפני סמכות גבוהה יותר, על פי סמכותו של מי שהחליט לסגור את התיק. בדרך כלל על החלטת תובע משטרתי אפשר לערער בפני פרקליט מחוז, ועל החלטת פרקליט אפשר לערער בפני פרקליט המדינה. את הערר יש להגיש בתוך שלושים ימים מיום שיוּדע המתלונן באשר להחלטה. בערר על עבירות מסוג מין או פשע, על בעל הסמכות לתת את החלטתו בערר ולהודיע עליה למתלונן בתוך שישה חודשים.
זכויות הנפגע
בשנת 2001 נחקק בכנסת חוק זכויות נפגעי עבירה, שנועד לקבוע את זכויותיו של נפגע עבירה ולהגן על כבודו כאדם, בלי לפגוע בזכויותיהם על פי דין של חשודים, נאשמים ונידונים. בחוק נקבע, כי הזכויות יינתנו לנפגע עבירה תוך התחשבות בו ובצרכיו, שמירה על כבודו והגנה על פרטיותו, ובתוך זמן סביר.
בחוק נקבעו זכויותיו של נפגע עבירה במהלך ההליך הפלילי. נקבע כי נפגע העבירה יהיה זכאי להגנות, על פי הצורך, מפני החשוד, הנאשם או הנידון, וכן מפני שלוחיו או מקורביו. הוא יהיה זכאי לקבל בבית המשפט הגנה מפני מגע או קשר בלתי נחוץ בינו לבין החשוד, הנאשם, הנידון, שלוחיו או מקורביו. נפגע העבירה יהיה זכאי לקבל מהמשטרה מידע על אפשרויות להגנה מפני הנאשם או הנידון ומפני שלוחיו או מקורביו, וכן יהיה זכאי ל"מדור שקט בביתו" בלא נוכחות החשוד, הנאשם או הנידון, אם הוא מתגורר עמו. נפגע העבירה זכאי לקבל מידע על ההליך הפלילי המתנהל נגד הנאשם בכל שלב שבו מצוי ההליך הפלילי, וכן על הֶסדר לסגירת התיק ועל הסדר טיעון מתגבש שהושג בין התביעה לנאשם.
” בין הזכויות שהוענקו בחוק לנפגע עבירה נקבע כי הוא זכאי להביע עמדתו בהחלטה לעכב הליכים משפטיים נגד הנאשם, ונקבעו זכויותיו להביע עמדתו לעניין הסדר טיעון לגופו. אף לאחר הרשעת הנאשם וריצוי עונשו, העניק המחוקק לנפגע העבירה זכויות להביע עמדה בפני ועדת השחרורים שתדון בבקשה לקיצור עונשו של הנאשם “
בין הזכויות שהוענקו בחוק לנפגע עבירה נקבע כי הוא זכאי להביע עמדתו בהחלטה לעכב הליכים משפטיים נגד הנאשם, ונקבעו זכויותיו להביע עמדתו לעניין הסדר טיעון לגופו.
אף לאחר הרשעת הנאשם וריצוי עונשו, העניק המחוקק לנפגע העבירה זכויות להביע עמדה בפני ועדת השחרורים שתדון בבקשה לקיצור עונשו של הנאשם, ואף להביע עמדתו בפני נשיא המדינה טרם יחליט בבקשה לחנינתו של הנאשם.
נפגעים ללא זכויות
בחוק זכויות נפגעי עבירה נקבעו עבירות מגוונות שהוראות החוק חלות עליהן. אי לכך, נפגעי תאונות דרכים שלא נסתיימו במותו של אדם, או כל אדם שנפגע מעבירת תעבורה אחרת, אינם זכאים לזכויות הנזכרות של נפגעי עבירה. יוצאים מהכלל הם קרובי משפחה של נפגעי תאונות דרכים שמצאו את מותם כתוצאה מהתאונה או נפגעי עבירת הפקרה, כלומר נפגעים בתאונות פגע וברח.
ידוע המקרה של הילדה מרים שחר גרינשפן, אשר נפגעה קשות על ידי נהג שיכור שנהג באוטובוס, עלה על אי תנועה שבו עמדה, פגע בה והותירה עם שברים בגולגולת, בצקת מוחית ודמם סובדורלי. היא הובהלה לבית החולים, שם נזקקה לניתוח ראש דחוף. לאחר התאונה הייתה נתונה בסכנת חיים. בהמשך התייצב מצבה הרפואי, אך במשך חודשים ארוכים הייתה במצב של צמח. מאז היא במצב הכרה מינימלי, והיא מתקשרת עם הסביבה באמצעות מצמוצים. לשחר נקבעו 100% נכות. היא מרותקת למיטה ולכיסא גלגלים וזקוקה לעזרה מלאה בכל הפעולות היומיומיות.
התביעה הגיעה עם הנהג להסדר טיעון מקל מאוד, שלא הובא לידיעת בני משפחתה של שחר. העונש הוטל, והנהג כבר החל לרצות את עונשו כשקרובי שחר עתרו לבג"צ שיורה על ביטול ההסדר. ההסדר אמנם לא בוטל, אך המדינה הבטיחה לבית המשפט כי עבירות של תאונות דרכים שבהן היה מעורב נהג שיכור, ייכללו בעתיד ברשימת העבירות של נפגעי העבירה הזכאים למידע ולשיתוף.
הבטחה זו טרם מולאה.
