מצלמת גוף של שוטר מסייעת להיחלץ מעבירה
מצלמות גוף אשר מתעדות מפגשים בין שוטרים לנהגים חשודים, ולעיתים אף את רגעי ביצוע העבירות, עשויות לסייע לנאשם בהגנתו
רוב שוטרי התנועה מצוידים כיום במצלמות גוף אשר מתעדות את המפגש ביניהם לנהגים חשודים, ולעיתים אף את רגעי ביצוע העבירות. נהוג היה לחשוב כי תיעוד זה מנטרל כל אפשרות למצוא בקיעים בעדות השוטר, ומצמצם את אפשרויות ההגנה של הנאשם. ואולם מתברר כי לעיתים דווקא תיעוד זה במצלמת הגוף עשוי לסייע לנאשם בהגנתו.
מעשה שהיה
נגד רוכב קטנוע הוגש כתב אישום על ביצוע עבירה של מהירות מופרזת. הרוכב נקלט באמצעות אקדח לייזר כשהוא נוהג במהירות הקרובה לפי שניים מהמהירות המותרת במקום. הוא כפר באשמה, ובית המשפט שמע את עדותו של השוטר.
בין הראיות שהגישה התביעה מסמכים המעידים על תחזוקתו השוטפת של מכשיר מדידת המהירות ועל מהימנות המכשיר. לטענת התביעה המשטרתית הוכח כי אין פגם באופן ביצוען של מדידות המהירות, וכי המכשיר נמצא תקין. כמו כן הדגישה, כי הפעלת המכשיר על ידי המפעיל - הן לעניין ביצוע הבדיקות לפני המשמרת ואחריה והן לעניין תקינות ההפעלה באשר למדידת הנאשם - נעשו בהתאם לנהלים ולהנחיות.
עוד הוסיפה המאשימה, כי תחנוניו של הנאשם אל השוטר שיוותר לו עת שנעצר על ידו, מעידים על הודאה בביצוע העבירה. לפיכך, טענה המאשימה, עמדה בנטל והוכיחה את יסודות העבירה.
הנאשם טען כי השוטר לא ביצע את בדיקות התקינות בסדר הנכון כפי שדורש הנוהל המשטרתי ולא ידע להשיב על אופן הביצוע של בדיקת התיאום. הדבר מלמד על פגם במיומנות ההפעלה. הנאשם טען גם לשגיאות במרחק הלזירה, טען כי נפל פגם באופן המדידה שכן נהג ברכב דו-גלגלי, וטען למחדל בקשר לשוטר נוסף אשר נכח באירוע ולא בא זכרו בראיות התביעה. לטענת הנאשם, היה נוכח במקום שוטר נוסף, אך הוא לא הובא כעד מטעם התביעה ואף לא רשם מזכר כלשהו בנוגע לעבירה כהלכת בית המשפט, גם אם לא ראה דבר ואינו יכול לתרום לבירור המחלוקת.
בית המשפט לא קיבל את טענת ההגנה לעניין סדר כרונולוגי של בדיקות שעל השוטר לבצע, ולא נמצא כי קיימת חובה לבצע את הבדיקות לפי סדר כרונולוגי מסוים. בית המשפט אף קבע כי נמצא שהמכשיר היה תקין. מצד אחר לא מצא בית המשפט בתחנוני הנאשם לשוטר שיוותר לו משום הודאה, שכן כפי שעולה מסרטון מצלמת הגוף של השוטר, הנאשם הכחיש את ביצוע העבירה, ותחנוניו בגין מצבו הכלכלי לא יכולים לשמש ראיה שאפשר להסיק ממנה על הודאה בעבירה.
לעומת זאת מצא בית המשפט קושי בכל הקשור לאופן הלזירה בקשר עם נאשם זה, אשר נהג ברכב דו-גלגלי. לגביו קיימת הנחיה בנוהל המשטרתי, ולפיה נדרש כי תחום הרקע בעינית הכיוון יהיה נקי מכלי רכב אחר הנע בכיוון נסיעת הרכב הדו-גלגלי מצדדיו ומאחוריו. לעניין זה סימן השוטר בטופס המובנה כי לא היה כלי רכב אחר הנע בכיוונו של הרכב הדו-גלגלי מקו החזית, מאחוריו ומצדדיו.
כחיזוק לדברים רשם השוטר כי רכב הנאשם "היה בודד בכביש בעת הלזירה". ברם מעיון בסרטון הגוף אשר צילם השוטר אפשר לראות כי בעת שהשוטר מסמן לנאשם לעצור, מאחורי רכב הנאשם, במרחק שאינו גדול, נמצאים שני רכבים בשני הנתיבים, ורכב הנאשם ממוקם על הנתיב השמאלי מתוך שניים, קרוב לצידו הימני של הנתיב. השלב שבו נחשף הנאשם לעיני המתבונן בסרטון הוא שבע שניות מתחילת הסרטון ולפחות שלוש שניות מרגע הלזירה. לפיכך סביר להניח כי בעת הלזירה רכבו של הנאשם היה קרוב יותר אל הרכבים בכמה עשרות מטרים.
” בית המשפט לא מצא בתחנוני הנאשם לשוטר שיוותר לו משום הודאה, שכן כפי שעולה מסרטון מצלמת הגוף של השוטר, הנאשם הכחיש את ביצוע העבירה, ותחנוניו בגין מצבו הכלכלי לא יכולים לשמש ראיה שאפשר להסיק ממנה על הודאה בעבירה “
מכאן הסיק בית המשפט כי ברור שהנאשם לא היה יחיד בכביש עם רכבו, ולפיכך הרישום בנסיבות המקרה, לפיו הנאשם היה יחיד בכביש, אינו תואם את המצב בשטח. יודגש כי רכב הנאשם לא צריך היה להיות יחיד בכביש על פי הנוהל, אלא רק שלא יהיו רכבים ברקע העינית בזמן לזירת רכבו. לפיכך קשה לסמוך בעניין זה על הסימון הקיים בטופס המובנה של השוטר בהקשר זה. בבסיס המשפט הפלילי ראיה כטופס המובנה היא ברירת המחדל המתבקשת באכיפת עבירות תעבורה, המצריכה התגמשות מסוימת, שכן קיים אינטרס ציבורי לאפשר למשטרה לבצע אכיפה יעילה ומצילת חיים.
בית המשפט הדגיש כי בשנה נרשמים יותר ממיליון דוחות תנועה, ואלמלא מתן האפשרות לשוטרים להשתמש בטופס מובנה, האכיפה הייתה נפגעת ועימה האינטרס הציבורי בכל הקשור למלחמה בתאונות הדרכים והצלת חיי אדם. ברם כאשר קיימת סתירה בין רישום חי של נסיבות האירוע, המתאר מצב עובדתי שגוי ממה שנראה בסרטון מצלמת הגוף, יש בכך כדי לפגוע באמינות הסימון על גבי הטופס המובנה, ולהטיל ספק בסימון לגבי השאלה אם בעינית הכיוון לא נראו רכבים נוספים בעת לזירת רכב הנאשם.
בית המשפט גם מצא פגם בכך שעל אף שבמקום נכח שוטר נוסף, זכרו לא עלה בחומר החקירה, ולמעשה בית המשפט נמצא למד על קיומו מדברי הנאשם ומסרטון מצלמת הגוף של השוטר שעצר את הנאשם, שם נראה שוטר נוסף יושב בתוך הרכב המשטרתי. אמנם נראה כי האחרון לא השתתף באירוע, אך כפי שנפסק, לכל הפחות יש לציין את נוכחותו ואת היעדר השתתפותו באכיפה.
” כאשר קיימת סתירה בין רישום חי של נסיבות האירוע, המתאר מצב עובדתי שגוי ממה שנראה בסרטון מצלמת הגוף, יש בכך כדי לפגוע באמינות הסימון על גבי הטופס המובנה, ולהטיל ספק בסימון “
בית המשפט סיכם כי בעבירות תעבורה, אשר רובן מצריכות יסוד עובדתי בלבד, והמינוח "אחריות מוחלטת" הוחלף בחוק ל"אחריות קפידה", בתי המשפט התייחסו רבות לנטל הרובץ לפתחה של התביעה בהוכחת היסוד העובדתי באופן קפדני ביותר. זאת מאחר שלא נדרש מהתביעה להוכיח את היסוד הנפשי, דבר אשר על פי רוב מונע מנאשם לבסס הגנתו בקשר לנסיבות הביצוע של העבירה. לפיכך, קבע בית המשפט, כאשר קיים קושי להוכיח את היסוד העובדתי בקשר לתקינות הביצוע של המדידה, מתעורר ספק שממנו רשאי ליהנות הנאשם. עקב כך מצא בית המשפט את הנאשם זכאי מחמת הספק.
