נטילת דגימות מחשוד
פגם בהשתלשלות הבדיקה של דגימה שנלקחה מחשוד עשוי להשפיע על תוצאות המשפט
ישנם תיקי תעבורה שבהם הראיה על העבירה היא מעבדתית, ולצורך איתורה יש לדגום דגימה מהחשוד ולהעבירה למעבדה מוסמכת שתבדוק את הדגימה ותביא תוצאה לגביה. כך הדבר לגבי נטילת דגימת דם מחשוד בנהיגה בשכרות למשל. את הדגימה לוקח בדרך כלל רופא בבית החולים, תוך שהוא נוקט כל האמצעים הדרושים בחוק. עליו להכניס את הדגימה לאריזה מיוחדת ולרשום עליה את פרטי הבדיקה והנבדק, ובאחריות המשטרה להעביר אותה דגימה בין כל הידיים העוסקות במלאכה עד לבדיקת המעבדה שממנה יופקו התוצאות שישמשו ראיות במשפט.
אפילו בבדיקת שכרות שנעשית באמצעות דגימת אוויר נשוף מהנבדק, ישנה "שרשרת ראיות" שיש להקפיד עליה כדי שהבדיקה תהיה חפה מטעויות. לדוגמה, יש להקפיד שבמשך 15 דקות החשוד יימנע מעישון, משתייה, מיריקה, מהקאה, מלעיסת מסטיק או מהכנסת דבר כלשהו לפיו. יש להקפיד שפיית צינור הנשיפה של מכשיר הינשוף תוחלף בחדשה לפני כל נשיפה, ויש להקפיד על כיולו של המכשיר ועל בדיקתו לפני ואחרי כל משמרת של בדיקות שמבצעים השוטרים.
מעשה שהיה
לבית המשפט המחוזי הובא ערעור על הכרעת דינו של בית משפט לתעבורה, שהרשיע נהג בנהיגה בשכרות. הנהג הואשם בבית משפט לתעבורה בנהיגה בשכרות ובנהיגה בהשפעת סם.
על פי העובדות בכתב האישום, נהג הנהג ברחובה של עיר כשהוא שיכור ונתון להשפעת סם, כשבגופו תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן מסוג קנביס.
בית משפט לתעבורה, לאחר שמיעת הראיות ובשל הכחשתו של המערער את העובדות בכתב האישום, הרשיעו בדין תוך שהוא דוחה את גרסת ההגנה ומעדיף את ראיות התביעה. על פיהן, המערער נהג כשבגופו תוצר חילוף חומרים של החומר הפעיל בשימוש בקנאביס.
” בבדיקת שכרות שנעשית באמצעות דגימת אוויר נשוף מהנבדק, ישנה "שרשרת ראיות" שיש להקפיד עליה כדי שהבדיקה תהיה חפה מטעויות. לדוגמה, יש להקפיד שהחשוד יימנע במשך 15 דקות מעישון, משתייה, מיריקה, מהקאה, מלעיסת מסטיק או מהכנסת דבר כלשהו לפיו “
בשתי הערכאות הציגה ההגנה טענה אחת ויחידה, והיא כי המדינה נכשלה בהצגת "שרשרת הראיות" המוכיחה מעבר לכל ספק סביר שדגימת השתן של הנהג שנתפסה בתחנת המשטרה על ידי השוטר והוכנסה לשקית מוצגים אטומה, היא זו אשר לגביה ניתנה חוות הדעת של המעבדה הטוקסיקולוגית בבית החולים שיב"א בתל השומר, שקבעה כי נמצא הסם בגופו של הנאשם. ההגנה התמקדה בטיפול וברישום בהעברת הדגימה בתוך כתלי המעבדה, ולא התמקדה בהעברת שקית השתן בין השוטרים.
בית המשפט המחוזי שישב בערעור קבע שבהוכחת "שרשרת המוצג" נדרשת התביעה להוכיח לבית המשפט, במידה הדרושה במשפט הפלילי, כי המוצג שתפסה המשטרה מהנאשם הוא זה אשר ניתנה לגביו חוות הדעת הקובעת, שהוא מכיל שאריות קנאביס, דגימה שאין חשש של ממש כי זוהמה או הוחלפה באחרת.
בית המשפט המחוזי ציטט מדברי בית המשפט העליון, שקבע כי רישום מפורט המתעד את הליך תפיסת המוצגים ואת המקום שבו נתפסו, את סימון המוצגים באופן שיאפשר את זיהויים וכן רישום מסודר המתעד את הובלת המוצגים לאחסון - כל אלה חיוניים להוכחת תקינות החקירה וכדי לאפשר לנאשם להתגונן כיאות מפני האישומים נגדו. פגמים חמורים הנוגעים להוכחת התפיסה של המוצגים, זיהויים והובלתם, עלולים לפגוע בזכותו של הנאשם להליך הוגן.
קיומו של ספק סביר, שמא דגימת השתן שנלקחה מן הנאשם היא לא הדגימה שנבדקה ותוצאותיה נרשמו בחוות הדעת שהגישה המעבדה, אינה מאפשרת הרשעתו בדין של הנאשם. החשש שמא הוחלפה הדגימה שנלקחה מן המערער, מחמת טעות, בדגימה שנלקחה מאחר, מחייב רישום מדויק של כל מי שמעביר את הדגימה או מטפל בה, תוך שהוא מזהה את הדגימה כדי להקטין למינימום את החשש לטעות. על התביעה להוכיח לבית המשפט כי חשש כזה אינו קיים.
” בית המשפט המחוזי קבע כי התביעה צריכה להוכיח מעבר לספק סביר, כי הדגימה שניטלה מן המערער היא הדגימה שנתקבלה לגביה חוות הדעת, שהיא הראיה היחידה לאשמתו במה שבו הואשם, ללא חשש של ממש לטעות. משחדלה התביעה להוכיח זאת, נותר ספק סביר בשרשרת הראייתית “
בית המשפט התייחס לטענה כי יש להקפיד עם השוטרים על העברת הדגימה, אך לא עם אנשי המעבדה. לפיכך קבע שדווקא החשש שמא נפל פגם בהעברת דגימת השתן של המערער בין גורמי המשטרה למיניהם ובאופן החזקתה על ידם, נמוך לעומת החשש לגבי אופן הטיפול בדגימה במעבדה.
בית המשפט המחוזי קבע, כי משנפתחת השקית האטומה ומבחנות הדגימה מועברות למבחנות, עולה החשש לטעות והוא נעשה ממשי. כל עוד אין בדל ראיה ששקית אטומה נפתחה וזוהמה, או הוחלף תוכנה, חוסר בשרשרת הראייתית אינו מקים חשש לפגם בשרשרת הראייתית שיש בו כדי להטיל ספק סביר בבדיקה, אך כשמטופלת הדגימה כשהיא פתוחה, החשש הופך לממשי.
סופו של דבר
בית המשפט המחוזי קבע כי התביעה צריכה להוכיח מעבר לספק סביר, כי הדגימה שניטלה מן המערער היא הדגימה שנתקבלה לגביה חוות הדעת, שהיא הראיה היחידה לאשמתו במה שבו הואשם, ללא חשש של ממש לטעות. משחדלה התביעה להוכיח זאת, בהשמיטה את החוליות שבשרשרת הטיפול בדגימת השתן בתוך המעבדה, נותר ספק סביר בשרשרת הראייתית שהמדינה הייתה צריכה להוכיח. לפיכך זוכה המערער מן האשמות שיוחסו לו בכתב האישום.
