הפרת חובת אמון של עובדים לשעבר

אין זה סוד כי התחרות בתחום עבודתם של משרדי קציני הבטיחות העצמאיים רבה וקשה היא. יש שיאמרו שהתחרות פרועה ממש. השירות שאותו נדרשים לתת קציני הבטיחות העצמאיים נעשה קשה יותר ויותר, והחובות המוטלות עליהם מתרבות והולכות, ומנגד יורדת התמורה עבור שירות תובעני זה.

קציני בטיחות בתעבורה המועסקים במשרדים העצמאיים אינם מוחתמים בדרך כלל על תנאי הגבלת תחרות במהלך עבודתם במשרד, באופן שיגביל את עיסוקם עם סיום עבודתם. קציני הבטיחות נמצאים מטבע הדברים במגע יום יומי עם לקוחות המשרד, מכירים בדרך זו את "רשימת הלקוחות", ובמקרים רבים אף את התעריפים הניתנים להם. גם בכך יש כדי להשליך על דרך התחרות.

עמרם אהרון הוא קצין בטיחות ותיק ומנוסה, ובעליה של חברת אהרון בטיחות בתנועה, חברה מוערכת ובעלת מוניטין בתחום. הוא מודע לכך שהעבודה הרבה והקשה, הדרישות המתרבות והתחרות הקשה בשוק, מציבים אתגרים לא קלים בפני קציני הבטיחות וחברות העוסקות בתחום, העמלות על הרחבת מעגל הלקוחות ושימור הלקוחות הקיימים. כדי לעמוד באתגרים אלה, עמרם אהרון מעסיק זה שנים קציני בטיחות שכירים. כמנהל עסק, אהרון מקפיד על רמת שכר הוגנת ותנאים סוציאליים מלאים לעובדיו, שכן הוא מאמין שעובד מרוצה משרת את מטרותיה של החברה, מגן על האינטרסים שלה ומקדם את ענייניה מול הלקוחות.

אך לא כך חשבו שניים מקציני הבטיחות שעבדו באהרון בטיחות בתנועה. אבינועם אפרים ודניאל בן נעים נהנו במשך שנים מעבודה במקום שבו סומכים עליהם, מעריכים אותם ומתגמלים אותם בהתאם, עד שיום אחד קמו והתפטרו במפתיע: השניים הקימו חברה מתחרה לאהרון בטיחות, בשם א.ב קציני בטיחות, עוד בתקופת עבודתם בחברת אהרון בטיחות.

מה חשבה השופטת?

נגד שני עובדים אלה הוגשה תביעה על ידי עמרם אהרון וחברת אהרון בטיחות, באמצעות עורך דין ניר בחרי ממשרד בחרי-ברעם, עורכי דין, ומשנת 2005 התנהלה בין הצדדים מערכה משפטית בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים.

בפסק הדין שכתבה כב' השופטת א' אגסי, נקבע כי אפרים ובן נעים ניצלו את מקום העבודה ואת האמון שלו זכו כדי לקדם את ענייניהם הפרטיים. הם החלו לפנות לרבים מלקוחותיו של אהרון עוד בתקופת עבודתם אצלו, בניסיון לשדל אותם לעבור ולעבוד עם החברה החדשה שהקימו באמצעות הצעת מחירים ותנאי תשלום עדיפים. אפרים ובן נעים העבירו כך לחברה החדשה עשרות לקוחות שהתפתו לתנאים המועדפים.

וכך סיכמה כב' השופטת אגסי את עיקר חתרנותם של הנתבעים:

"הגענו לכלל מסקנה, כי הנתבעים 2-1 הפרו את חובות האמון, ההגינות ותום הלב שהם חייבים לתובעת כעובדיה לשעבר. ראשית, במהלך עבודתם אצל התובעת פעלו הנתבעים להקמת הנתבעת 3, שעתידה להתחרות עם התובעת על אותו פלח שוק. שנית, עוד בטרם סיימו את עבודתם בתובעת החלו הנתבעים לפנות ללקוחות התובעת במטרה לשכנעם לעבור ולקבל שירותים באמצעותם. שלישית, הנתבעים עשו שימוש במידע קונפידנציאלי של התובעת, וכך חסכו זמן, טרחה והוצאות."

אפרים ובן נעים הגישו לבית המשפט תביעה שכנגד, ובה תבעו את אהרון ואת חברת אהרון בטיחות בגין פיצויי פיטורין, דמי חופשה, דמי הבראה וכדומה. כב' השופטת אגסי, ביחד עם נציגי הציבור מר אלון ומר אלבז, דחו את התביעה שכנגד, בקובעם שהיא שקרית, מצביעה על חוסר תום לב, לא מבוססת, וטוב היה לו לא הייתה מוגשת כלל.

”   בפסק הדין נקבע כי אפרים ובן נעים ניצלו את מקום העבודה ואת האמון שלו זכו כדי לקדם את ענייניהם הפרטיים. הם החלו לפנות לרבים מלקוחותיו של אהרון עוד בתקופת עבודתם אצלו והעבירו לחברה החדשה עשרות ללקוחות   “

גם בתגובתה לכתב ההגנה שהגישו השניים, בקשר לתביעתו של אהרון, לא חסכה השופטת שבטה בפסק הדין ביחס לנתבעים. בית הדין ציין כך: "אנו קובעים כי גרסת הנתבעים הייתה לא מהימנה. בגרסתו של מר בן נעים התגלו סתירות מהותיות, וגרסתו אינה עולה בקנה אחד עם מכלול הראיות המצויות בתיק. באשר לעדותו של מר אפרים, נאמר כי גרסתו הייתה מגמתית, מתחמקת ורצופה תמיהות. מנגד נציין כי האמנו לעדותו של מר אהרון, שהייתה עקבית ומהימנה."

כמקובל בשוק קציני הבטיחות, אהרון לא החתים את עובדיו על חוזים אישיים, הכוללים סעיפים שאמורים להגן עליו, דוגמת "חובת האמון", "חובת תום לב" ו"תקופת צינון" הנהוגים במגזרים אחרים. הוא סמך על יושרם והגינותם של עובדיו. בהיבט המשפטי, קבעה השופטת, אף אם לא חתמו הנתבעים על חוזה המחייב אותם לשמור על הגינות ותום לב, הרי שעובד מחויב לכך ממילא, ואסור לו לחתור תחת מעסיקו.

המסקנות

תוצאת פסק הדין היא, כי אפרים ובן נעים ספגו נזק של יותר ממאה אלף שקלים חדשים, מתוכם סכום של יותר מחמישים אלף שקלים כפיצויים ישירים והוצאות שכר טרחת עורך דין, שעליהם לשלם לחברת אהרון בטיחות, והיתר הפסד של קרן הפיצויים.

המסקנה מפסק הדין ברורה: תחרות הוגנת - מותרת ורצויה; תחרות פרועה, תוך הפרת חובות אמון ותום לב ושימוש פסול במידע קונפידנציאלי (חסוי) - אסורה בתכלית האיסור, וכל תוצאתה חיוב בתשלום פיצויים ואמירות לא מחמיאות בפסק הדין.

תיק עב' 2836/05 אהרון בטיחות בתנועה בע"מ נ' אבינועם אפרים, דניאל בן נעים, א.ב. קציני בטיחות בתעבורה בע"מ.