מגהמה - ציי רכב
כתבות
מגה משפט
רישיונות נהיגה
לעמוד קודם

עונשים בהתניות

חלק מהעונשים שבית המשפט לתעבורה יכול להטיל על נאשם לאחר שהורשע הם עונשים שמוטלים "על תנאי"

עו"ד שי גלעד |  
23/08/2021
זמן קריאה: 5 דק'

חלק מהעונשים שבית המשפט לתעבורה יכול להטיל על נאשם לאחר שהורשע הם עונשים שמוטלים "על תנאי". בכלל זה פסילת רישיון על תנאי, מאסר על תנאי ואף הטלת התחייבות כספית שתופעל עם התממשו של התנאי.

פסילת רישיון על תנאי

לעניין פסילת רישיון הנהיגה על תנאי, נקבע בפקודת התעבורה כי בית המשפט רשאי, באין הוראה אחרת בפקודה זו, לפסול נאשם פסילה על תנאי מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה, וכן רשאי הוא לקבוע שמקצתה של תקופת הפסילה תהיה על תנאי.

מי שנפסל על תנאי ייפסל בפועל אם בתוך תקופה שנקבעה בגזר דינו - שלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים - עבר אותה עבירה שעליה הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה לפקודת התעבורה (סדרה של עבירות חמורות), או עבר עבירה אחרת שקבע בית המשפט בגזר הדין, והורשע בשל העבירה הנוספת בתוך התקופה האמורה או לאחריה. נקבע כי התקופה האמורה תתחיל מיום גזר הדין, ואם נושא הנאשם באותו זמן עונש מאסר - מיום שחרורו מן המאסר, והכול כשבית המשפט לא הורה אחרת.

  שיקול הדעת הניתן לבית המשפט בהארכת עונש מאסר מותנה רלוונטי למצבים שבהם מוצדק לתת לנאשם הזדמנות נוספת לחזור לדרך הישר, כאשר הוא מראה סימנים המניחים יסוד לציפייה שכך יהיה  

ואולם המחוקק נתן לבית המשפט סמכות שלא להפעיל את העונש המותנה אלא להאריכו. נקבע כי בית משפט שהרשיע נאשם בעבירה נוספת, במקום לצוות על הפעלת הפסילה על תנאי, רשאי, מטעמים שיירשמו, לצוות על הארכה של תקופת הפסילה על תנאי או על חידושה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים, אם שוכנע שבנסיבות העניין לא יהיה צודק להפעיל את הפסילה על תנאי. בית המשפט לא יאריך את תקופת התנאי כאמור לעיל, אלא לגבי ההרשעה הראשונה של הנאשם בשל עבירה נוספת. אם האריך בית המשפט את תקופת התנאי לתקופה נוספת לפני תום תקופת התנאי הראשונה, תחל תקופת התנאי הנוספת בתום תקופת התנאי הראשונה. חידש בית המשפט את תקופת התנאי לאחר שתמה תקופת התנאי הראשונה, תחל תקופת התנאי המחודשת מיום מתן פסק הדין, והכול כשבית המשפט לא הורה אחרת.

מאסר על תנאי

בצד עבירות תעבורה מסוימות נקבע עונש מאסר מרבי. לחלקן נקבע עונש מאסר מרבי של שנתיים (כגון נהיגה בשכרות), לחלקן נקבע מאסר מרבי של שלוש שנים (עבירת נהיגה בפסילה או גרימת מוות ברשלנות) ולחלקן נקבעו עונשי מאסר מרביים ארוכים יותר (למשל, עבירות הפקרה - שבע וארבע-עשרה שנות מאסר, עבירת נהיגה - עשרים שנה).

נקבע בחוק העונשין, כי אם הטיל בית המשפט עונש מאסר, רשאי הוא להורות בגזר הדין שהעונש, כולו או מקצתו, יהיה על תנאי. התנאי הוא כי מי שנידון למאסר על תנאי לא יישא את עונשו אלא אם עבר - תוך תקופה שנקבעה בגזר דינו ושלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים - אחת העבירות שנקבעו בגזר הדין והורשע בשל עבירה כזאת בתקופת התנאי או לאחריה. העבירות שיפעילו את התנאי יכול שיהיו בציון סוג של עבירות או בפירוט עבירות מסוימות, אם דרך תיאורן ואם דרך אזכור של הוראות חוק.

  במקום לצוות להפעיל את הפסילה על תנאי, רשאי בית המשפט לצוות להאריך את תקופת הפסילה על תנאי או לחדשה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים, אם שוכנע שבנסיבות העניין לא יהיה צודק להפעיל את הפסילה על תנאי  

בתי המשפט הרחיבו את פרשנות הסעיף, וקבעו כי אם בתקופת התנאי נעברה עבירה נוספת מ"משפחת העבירות" שנקבעו בתנאי, יופעל התנאי, והנאשם יְרצה את העונש המותנה נוסף על כל עונש אחר.

כך קבע בית המשפט העליון, כי נאשם שהורשע בעבירת הריגה בתאונת דרכים ומעל ראשו ריחף עונש מאסר מותנה על "עבירות אלימות", ובעברו, בתקופת התנאי, הייתה הרשעה על עבירת אלימות בתוך המשפחה שבצדה עונש מאסר מותנה, הרי שעבירת ההריגה בתאונת דרכים היא עבירת אלימות שתפעיל את עונש המאסר המותנה.

ואולם כמו בפסילה על תנאי, גם לגבי מאסר על תנאי מסר המחוקק סמכות בידי בית המשפט להאריך את התנאי. נקבע בחוק העונשין, כי בית משפט שהרשיע נאשם בשל עבירה נוספת ולא הטיל עליו בשל אותה עבירה עונש מאסר, רשאי, על אף האמור לעיל ובמקום לצוות להפעיל את המאסר על תנאי, לצוות, מטעמים שיירשמו, להאריך את תקופת הפסילה על תנאי או לחדשה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים, אם שוכנע בית המשפט שבנסיבות העניין לא יהיה צודק להפעיל את המאסר על תנאי.

 

 

ומתי לא יהיה זה צודק להפעיל את המאסר המותנה?

בית המשפט העליון קבע בין השאר, כי שיקול הדעת הניתן לבית המשפט בהארכת עונש מאסר מותנה רלוונטי למצבים שבהם מוצדק לתת לנאשם הזדמנות נוספת לחזור לדרך הישר, כאשר הוא מראה סימנים המניחים יסוד לציפייה שכך יהיה. עצם אורכו של עונש המאסר על תנאי שהוטל בגין הליך קודם, אינו טעם מיוחד להארכתו.

ואולם גם סמכות ההארכה של המאסר המותנה מוגבלת. נקבע בחוק העונשין, כי לא ישתמש בית המשפט בסמכות לפי סעיף זה אלא לגבי ההרשעה הראשונה של הנאשם בשל עבירה נוספת. משהאריך בית המשפט את תקופת התנאי לתקופה נוספת לפני תום תקופת התנאי, תחל תקופת התנאי הנוספת בתום תקופת התנאי. חידש בית המשפט את תקופת התנאי לאחר שתמה תקופת התנאי, תחל תקופת התנאי הנוספת מיום מתן פסק הדין, והכול כשבית המשפט לא הורה אחרת.

התחייבות כספית על תנאי

לגבי עונש החתימה על התחייבות כספית, לא נקבע בחוק מנגנון להארכתו, ונראה כי משביצע נאשם עבירה המפעילה את התחייבותו, לא תיוותר הברירה בידיו אלא לעמוד מאחורי התחייבות זו ולשלמה.


הכותב הינו מומחה למשפט תעבורה sgilad-law.co.il

תגובות
הוספת תגובה
הוספת תגובה
 
כותרת
תוכן