פסילת רישיון לפני משפט
בסמכותו של קצין משטרה מדרגת מפקח ומעלה לפסול את רישיון הנהיגה של הנהג לתקופות קצובות.
ממועד הביצוע של עבירה ועד שניתן פסק דינו של בית המשפט בעניינה חולף פרק זמן שבו הנהג הנאשם הוא חף מפשע. אי לזאת לכאורה אין להטיל עליו כל סנקציה. ואולם המחוקק הסמיך הן קצין משטרה והן שופט לנקוט נגד הנהג המעורב הליכים שונים, ובהם פסילת רישיון מנהלית על ידי קצין המשטרה ופסילת רישיון הנהיגה על ידי שופט עוד בטרם הסתיים הדיון בעניינו של אותו נהג.
מייד לאחר ביצוע העבירה, בסמכותו של קצין משטרה מדרגת מפקח ומעלה לפסול את רישיון הנהיגה של הנהג לתקופות קצובות. אם היה לאותו קצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג שביצע את העבירה, והעבירה גרמה לתאונת דרכים שנהרג בה אדם, יכול הקצין לפסול את הנהג מלהחזיק ברישיון הנהיגה לתשעים ימים. בעבירה שגרמה לתאונת דרכים ואשר נחבל בה אדם או ניזוק רכוש, רשאי קצין המשטרה לפסול את הנהג מלהחזיק ברישיון הנהיגה שישים ימים, ואילו בעבירה מתוך רשימת עבירות חמורות רשאי הוא לפסול את הנהג מלהחזיק ברישיון הנהיגה שלושים ימים. בין העבירות החמורות מצויות עבירות של אי מתן זכות קדימה לפי שלט, עקיפה בדרך לא פנויה או תוך חציית פס הפרדה רצוף, מהירות העולה על המהירות המותרת שבגינה מוזמן הנהג לדין, נהיגה בשכרות ואי מתן זכות קדימה להולכי רגל במעבר חצייה תוך סיכונם.
כאמור, פסילה מנהלית שניתנה על ידי קצין משטרה היא קצובה בזמן, ואפשר לבטלה או לקצרה על ידי פנייה מתאימה לבית המשפט. ואולם לבית המשפט עצמו סמכות להטיל פסילה שיפוטית עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגד הנהג. היה ונציג התביעה משוכנע שיש יסוד מספיק להאשמת נהג או בעל רכב בעבירה מהעבירות המפורטות בפקודת התעבורה, ואותו נציג תביעה הגיש לבית המשפט המוסמך לדון באותה עבירה בקשה לפסול את בעל הרישיון מלהחזיק בו, רשאי בית המשפט לפסול את הנהג מלהחזיק ברישיון עד לגמר בירור דינו או עד שתבוטל הפסילה.
לכאורה מדובר בסנקציה חמורה, המטילה על הנהג עונש עוד בטרם נשפט. לעתים יכול עניינו להתברר ולהסתיים רק בחלוף חודשים רבים, ואף שנים, שבהם טרם הוגש נגדו כתב אישום, ואף אם הוגש, טרם הסתיים הדיון בעניינו, ובמשך כל אותה תקופה הוא פסול מנהיגה, על אף שקיימת האפשרות שלבסוף יזוכה מאחריותו לעבירה.
המחוקק לא קבע קריטריונים ברורים למצב שבו יהיה רשאי בית המשפט לפסול את רישיונו של הנהג עד לתום ההליכים נגדו, ולפיכך מילאו בתי המשפט חוסר זה.
התאונה קטלנית? הנהג מסוכן
יודגש כי המחוקק הבחין הבחנה ברורה בין עבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם לבין כל עבירה אחרת. בעבירה שתוצאותיה קטלניות הורה המחוקק קטגורית, כי רק לאחר הגשת כתב אישום יפסול בית המשפט את רישיונו של הנהג עד למתן פסק הדין בעניינו. הטעם שניתן לכך היה שאדם שהיה מעורב בתאונת דרכים קטלנית והוחלט להגיש נגדו כתב אישום, הוא מסוכן לכאורה בנהיגתו, ובאיזון שבין חזקת חפותו לקדושת החיים גובר העיקרון האחרון.
שונה הדבר בכל עבירה אחרת, שלא הביאה לתוצאות קטלניות. כאן מוסמך בית המשפט, לבקשת התביעה, לפסול רישיונו של אדם גם בטרם הוגש כתב אישום נגדו, אם הוגשה בקשה כזו על ידי נציג מוסמך של התביעה, ואם אותו נציג משוכנע שיש יסוד מספיק להאשים את בעל רישיון הנהיגה או בעל רישיון הרכב בעבירה שברשימה המפורטת בפקודת התעבורה.
” לכאורה מדובר בסנקציה חמורה, המטילה על הנהג עונש עוד בטרם נשפט. לעתים יכול עניינו להסתיים רק בחלוף חודשים רבים, ואף שנים, שבהם טרם הוגש נגדו כתב אישום, ואף אם הוגש, טרם הסתיים הדיון בעניינו, ובמשך כל אותה תקופה הוא פסול מנהיגה, על אף שקיימת האפשרות שלבסוף יזוכה מאחריותו לעבירה “
על התביעה להגיש כתב אישום בתוך שלושה חודשים, שאחרת תפוג הפסילה, אלא אם כן בית המשפט אישר להאריכה מטעמים מיוחדים ומנימוקים שיירשמו, ואם כבר הוגש כתב אישום, תפוג הפסילה לאחר שישה חודשים. אולם בסמכות בית המשפט להורות על פסילה לפרק זמן אחר בלי לספק נימוקים מיוחדים, ובסמכותו אף להאריכה מעבר לשישה חודשים בהתאם לבקשת התביעה.
המחוקק כאמור לא קבע קריטריונים לשיקולים שעל בית המשפט לשקול בבקשה לפסילה עד תום ההליכים, וקריטריונים אלה הם התפתחות של פסיקות בתי המשפט.
ואם רוצים עוד קצת?
בית המשפט העליון קבע, כי בדונו בבקשה להארכת פסילתו של רישיון נהיגה עד לתום ההליכים, עליו לבחון תחילה קיומן של ראיות לכאורה להרשעת הנהג בעבירה המיוחסת לו. אם מצא בית המשפט כי אלה קיימות, עליו לעבור ולבחון אם נהיגת הנהג מסכנת את הציבור. בגדר בחינה זו, יש לאזן בין שיקולי ההגנה על האינטרסים של הנהג הפוגע, ובכלל זה נסיבותיו האישיות המיוחדות, לבין הצורך להגן על שלום הציבור מפני נהיגה מסכנת חיים.
יחד עם זאת, במסגרת השימוש באמצעי-מנע אלה, יש להתחשב גם בנאשם בשלב שבו אשמתו טרם הוכרעה, ובפגיעה העלולה להיגרם לו ולפרנסת משפחתו בגין שלילת רישיונו לנהוג ברכב, גם אם היא לזמן קצוב. אלא ששיקולים אלה הם משניים לעומת חובת הדאגה לחיי אדם ולשלמות גופם. במקום שהמשך נהיגתו של אדם בכביש עלול לסכן ממשית את הציבור, ראוי להשתמש גם באמצעים זמניים ודרסטיים, כדי להרחיק נהגים מסוכנים מהכביש. אם מבקשים להאריך את משך הפסילה, יש לשקול מחדש את מכלול השיקולים הנוגעים לאינטרס הציבורי ולאינטרס הנאשם ולאזן ביניהם, תוך התחשבות בזמן שעבר.
