האם חידוש רישיון אומר שאין לך נקודות?
פרשנותו של משרד התחבורה לשיטת הניקוד לא מקבלת תמיכה בפסיקות בית המשפט
משרד התחבורה קיבל לאחרונה סטירת לחי נוספת באשר לפרשנותו להוראות החוק בעניין שיטת הניקוד. בפסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב, קיבל בית המשפט את עתירת העותרת והורה לבטל אמצעי תיקון מסוג "פסילת רישיון לשלושה חודשים וחידושו לאחר עמידה בהצלחה במבחן עיוני". העותרת, מנהלת התנועה העממית להתנדבות של"מ (שירות לאומי למבוגר) בחברה למתנסים, נדרשת בתפקידה לנסיעות מרובות ברכבה לאתרי מתנסים בכל רחבי הארץ, וזאת לשם גיוס מתנדבים והפעלתם. אי לכך חיובה באמצעי תיקון מסוג פסילת רישיון לשלושה חודשים שיבש מאוד את התנהלותה היומיומית.
לעותרת רישיון נהיגה לרכב פרטי. בעת הגשת העתירה נצברו לחובתה 36 נקודות על פי שיטת הניקוד בגין חמש עבירות תנועה שביצעה בין השנים 2003 ל-2010. ארבע עבירות המסתכמות ב-28 נקודות נעברו בשנים 2004-2003, ועבירה אחת שמסתכמת בשמונה נקודות נעברה בשנת 2010. ארבע מהעבירות שעברה העותרת הן נהיגה במהירות מופרזת בדרך שאינה עירונית, ועבירה אחת היא אי ציות לתמרור "עצור".
רישיון הנהיגה של העותרת חוּדש בשנת 2008 לעשר שנים, למרות שלכאורה היתה חייבת לבצע קורסי נהיגה שלכאורה הודיע לה משרד הרישוי על חובתה לבצעם קודם לחידוש רישיונה. העותרת הגישה עתירה נגד החלטתו של משרד התחבורה לפסול את רישיון הנהיגה שלה לשלושה חודשים ולהתנות את חידושו במבחן עיוני. זאת בגין עבירות שאת מרביתן ביצעה העותרת קודם לחידוש רישיון הנהיגה שלה.
בית המשפט נדרש לשאלה, אם חידוש רישיונה של העותרת גרם לה להסיק כי לא עומדים לחובתה אמצעי תיקון, ובכך נמנעה ממנה האפשרות להביא למחיקת מרבית הנקודות שנצברו לחובתה, ואם חידוש הרישיון איין, הלכה למעשה, את תוקף הודעת הזימון לקורס הייעודי, אם זו נשלחה.
” אדם המקבל הודעה על חידוש רישיונו לעשר שנים רשאי להניח, כי לא נצברו לחובתו נקודות ברף המחייב הטלת אמצעי תיקון, וכי אין מניעה בחידוש רישיונו. משלוח רישיון נהיגה מחודש בתוקף, סביר שייצור אצל בעליו את ההבנה כי אין לרשות דבר לחובתו, שכן אם היה, לא היתה מחדשת את רישיון הנהיגה שלו ביוזמתה “
בית המשפט, בקבלו את העתירה, פסק כי שיטת הניקוד מוסדרת בפקודת התעבורה, והיא מיועדת למעקב אחר עבירות תנועה שביצעו נהגים. במסגרתה מוטלים אמצעי תיקון מתאימים לפי חומרתן המצטברת של העבירות לצד העונשים המוטלים בגין ביצוע העבירות. תקנות התעבורה מטילות על הרשות את החובה לשלוח לנהג הודעה בדואר רשום, מקום בו נצברו לחובתו מספר נקודות המחייב הטלת אמצעי תיקון.
לטענת משרד התחבורה נשלחה לעותרת הודעה בדואר רשום על חובתה לבצע קורס נהיגה כאמצעי תיקון, אך העותרת טענה כי לא קיבלה לידה את ההודעה, וכי אם היתה מקבלת אותה, היתה מבצעת את הקורס ללא דיחוי.
בית המשפט קבע, כי כדי להוכיח שדבר הדואר לא נמסר, לא די בהצהרה סתמית של הנהג כי לא קיבל דבר דואר רשום אלא עליו להוכיח נסיבות נוספות, כגון שלא שהה בביתו בתקופה הרלבנטית (אלא בחו"ל), שהיתה בעיה כזו או אחרת בשירותי הדואר באזור מגוריו וכיוצא באלה נסיבות שיש בהן כדי לתת הסבר לטענה אשר לפיה דבר הדואר אכן לא הגיע לתעודתו ולא נמסר לו.
תקנות התעבורה קובעות מה הסנקציה על אי ביצוע אמצעי מתקן במועד. היה וחלפו שישה חודשים מיום שנודע לנהג על אמצעי התיקון והנהג לא ביצעם, רשאית רשות הרישוי להתלות את רישיונו.
או לשלול, או לשלוח
אדם מן היישוב המקבל הודעה על חידוש רישיונו לעשר שנים רשאי להניח, כי לא נצברו לחובתו נקודות ברף המחייב הטלת אמצעי תיקון, וכי אין מניעה כלשהי בחידוש רישיונו. משלוח רישיון נהיגה מחודש בתוקף, סביר בהחלט שייצור אצל בעליו את ההבנה כי אין לרשות דבר לחובתו, שכן אם היה, לא היתה מחדשת את רישיון הנהיגה שלו ביוזמתה.
משרד התחבורה טען, כי אין קשר בין חידוש הרישיון לחובתה של העותרת לבצע קורס נהיגה נכונה, אך בית המשפט דחה טענה זו. בית המשפט קבע, כי גישת המדינה להתעלם מהקשר בין חידוש הרישיון לדרישה לאמצעי תיקון או לנקודות הרשומות לחובת מקבל הרישיון, מחלישה ללא הצדקה את משקלה של החובה החוקית הקבועה בתקנות התעבורה, שנועדו ליידע נהג שהוטל עליו אמצעי תיקון. באמצה גישה זו מניחה המדינה הנחה בעייתית, אשר לפיה המידע שאותו מחייבות התקנות לספק לנהג מצוי ברשותו ברוב המקרים.
אין להשלים עם מצב שמשרד התחבורה נמנע ממאמץ מינימלי כדי להתריע בפני הנהגת על כי לא התייצבה לקורס ההדרכתי כנדרש במסגרת הודעה הניתנת ביוזמת הרשות על חידוש הרישיון. ודאי וודאי שאין לקבל מצב שבו בהיעדר הודעה כאמור, ולאחר שנצברות לחובתה של הנהגת נקודות נוספות, מורה המשרד על שלילת רישיון על בסיס העבירות הישנות, שלא נמחקו עקב היעדר ההתייצבות לקורס.
לסיכום, עתירתה של העותרת התקבלה, ומשרד התחבורה חויב לשלם לה הוצאות משפט בסך חמישה עשר אלף ש"ח.
גילוי נאות: כותב המאמר יצג את העותרת בעתירה זו.
