שיטת הניקוד אינה מרפה, אך בתי המשפט עשויים לפטור את הנהג מחיובו באמצעי התיקון כאשר הטענות ראויות
הנהג התעלם, והנקודות הצטברו
רבים מנהגי ישראל קיבלו בחודשים האחרונים הודעות המחייבות אותם לבצע קורס נהיגה, הודעות על התליית רישיון הנהיגה או פסילתו, וחידושו לאחר מעבר של מבחן נהיגה עיוני בהצלחה. הודעות מעין אלו נשלחו לעשרות אלפי נהגים בחודשים האחרונים, ורבים מהם הופתעו לגלות שהם נדרשים לבצע אותם קורסים או לאבד את רישיונם בשל עבירות שנרשמו לחובתם לפני שנים רבות, לעתים אף עשור. רשות הרישוי דחתה את פניות הנהגים רובם ככולם, שהתלוננו על חיוב כגון זה, ולרבים לא נותרה ברירה אלא להשתתף באותם קורסים או לאבד את רישיונם, ובכל מקרה להשלים עם מר גורלם.
אמצעי התיקון
שיטת הניקוד החדשה, שהחלה לפעול ב-1 בינואר 2003, פועלת במסגרות שנקבעו בתקנות התעבורה, ולפיהן בגין עבירות חמורות יקבל הנהג ניקוד, החל בשתי נקודות וכלה בעשר נקודות. נקבע כי צבירת הנקודות תימשך שנתיים, אך ייתכן שתוארך לארבע שנים אם בתקופת הצבירה הבסיסית בת השנתיים צבר הנהג 22 נקודות או יותר. בתקופה זו, ובהתאם לצבירת הנקודות, נדרש הנהג לעבור קורס בסיסי בנהיגה נכונה. לאחר מכן עליו להשתתף בקורס ייעודי בנהיגה נכונה, ולאחר מכן נפסל רישיונו לשלושה חודשים ומחודש רק לאחר שהנהג עבר בהצלחה מבחן עיוני.
האמצעים האלו מכונים "אמצעי תיקון", ועל פי פסיקות בתי המשפט אינם מהווים עונש אלא אמצעי מדורג לתיקון דרכי נהיגתו של הנהג העבריין. אלא שברשות הרישוי החליט מי שהחליט להמשיך ולהאריך את תקופת הצבירה ללא קץ למי שלטענת הרשות נשלחו לו הודעות על חיובו לבצע את אמצעי התיקון אך הוא לא ביצעו.
רבים מהנהגים שקיבלו לאחרונה הודעות כגון אלו הנזכרות לעיל טוענים, כי מעולם לא קיבלו הודעות המחייבות אותם באותם אמצעי תיקון, וכי מאז נרשמו להם הנקודות נהגו למופת ולא נרשמו לחובתם נקודות. בשל כך ביקשו אותם נהגים מרשות הרישוי לפטור אותם מהחיוב באמצעי התיקון, אך רשות הרישוי עמדה על שלה.
הנהג התעלם, והנקודות הצטברו
מעטים החליטו להיאבק ברשות ולפיכך עתרו לבית המשפט לעניינים מנהליים. משני פסקי דין שניתנו לאחרונה בבית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב עולים סימני שאלה רבים על התנהלותו של משרד התחבורה.
נהג בעל רישיון לרכב פרטי צבר שלושים ושש נקודות במשך שבע שנים, בין השנים 2004 ל-2011. הנקודות מחייבות פסילת רישיון, ואולם הן נצברו כאמור במשך שבע שנים, ואילו תקופת הצבירה הארוכה ביותר על פי התקנות היא ארבע שנים. הנהג טען, כי קיבל זימון בשנת 2005 לקורס בסיסי לנהיגה נכונה, ואותו ביצע בהצלחה, אך הוא מעולם לא קיבל הודעה המחייבת אותו לעבור קורס ייעודי. רשות הרישוי טענה, כי שלחה לנהג הודעה המחייבת אותו לעבור קורס ייעודי, והמציאה אישור מדואר ישראל כי דבר הדואר ששלחה לנהג לא נדרש. מאחר שלא ביצע את הקורס הייעודי, המשיך הנהג לצבור נקודות גם מעבר לתקופת הצבירה, עד שהגיע לצבירה של שלושים ושש נקודות.
” לקביעת בית המשפט, על רשות הרישוי היה להשקיע מאמץ בזימון חוזר של הנהג, בכתב או בטלפון, ולא להזניח את העניין לשנים, ואז להטיל עליו, כעבור שנים כה רבות, גם לעבור את הקורס שלא ביצע וגם לפסול את רישיונו לשלושה חודשים “
בית המשפט קבע, כי החלטת רשות הרישוי להמשיך ולצבור לנהג נקודות מעבר לתקופת הצבירה בשל הטענה כי לא נענה להזמנה לקורס, אינה עומדת במבחן הסבירות. לקביעת בית המשפט, על רשות הרישוי היה להשקיע מאמץ בזימון חוזר של הנהג, בכתב או בטלפון, ולא להזניח את העניין לשנים, ואז להטיל עליו, כעבור שנים כה רבות, גם לעבור את הקורס שלא ביצע וגם לפסול את רישיונו לשלושה חודשים.
במקרה זה הוכיחה רשות הרישוי, כי לנהג נשלח זימון שלא נדרש, ואולם במקרים דומים רבים אין בידיה ראיה כזו, שכן דואר ישראל מחזיק עותק מרישומיו לכל היותר 18 חודשים מיום המשלוח.
במקרה אחר נצברו לנהג מונית שלושים ושש נקודות בין השנים 2003 עד 2011, היינו במשך שמונה שנים. גם במקרה זה ביקשה רשות הרישוי לחייבו באמצעי תיקון של פסילה מלבד קורס ייעודי בטענה ששלחה לו הודעה המחייבת אותו בקורס, אך הלה לא התייצב לבצעו, וגם כאן טען הנהג כי מעולם לא קיבל הודעה על חיובו בקורס. התברר כי רשות הרישוי שלחה את הזימון לקורס רק בשנת 2010, מכיוון שרק באותו זמן קיבלה דיווח ממשטרת ישראל על ביצוע עבירה נוספת של הנהג, שבוצעה עוד בשנת 2005. בשל הדיווח המאוחר "נאותה" רשות הרישוי לקצר לנהג את תקופת הפסילה במחצית, אך הלה התעקש לקבל את מלוא מבוקשו מבית המשפט.
בית המשפט קיבל את העתירה וקבע, כי השתהותה של רשות הרישוי במשלוח ההודעה היא פגם מהותי בהתנהלותה, המזכה את העותר בסעד שביקש. "מחילה" על מחצית התקופה, כך לקביעת בית המשפט, היא אפליה של נהגים שמצבם דומה, אך לא עתרו לבית המשפט.
סיכום
גילוי נאות: כותב מדור זה ייצג את נהג המונית בעתירה המוזכרת לעיל. שני פסקי הדין מלמדים, כי הטענות בדבר אי קבלת דבר הדואר המחייב באמצעי תיקון והשתהות רשות הרישוי הן טענות ראויות, אשר בנסיבות המתאימות עשויות לפטור את הנהג מחיובו באמצעי תיקון זה או אחר.
