רשות המכס דרשה מיסי יבוא מהיבואן המקביל
האם רשויות המכס מתנכלות באופן שיטתי ליבואנים מקבילים של רכבי יוקרה על ידי מיסוי יתר? כך לפחות נטען בשתי תביעות שהגישה עו"ד אליס אברמוביץ בשם חברת מאי מוטורס.
על פי כתבי התביעה, החברה, המחזיקה ברישיון יבואן זעיר, ייבאה עשרה כלי רכב משומשים מתוצרת במוו, שיוצרו במפעל היצרן במינכן שבגרמניה, ויובאו לישראל דרך שוודיה, ומכרה אותם ללקוחותיה. לאחר שאגף המכס בארץ אימת את תעודות התנועה של כל אחד מכלי הרכב מול רשויות המכס במדינת היצוא, הוא הוציא לחברה מספר הודעות חיוב, בסך של כ-160,000 שקל, בטענה כי לא התאפשר להוכיח שכלי הרכב אכן יוצרו באיחוד האירופי. דבר כזה היה מעניק פטור מלא ממכס (מכיוון שמדובר ברכבי פלאג אין, מדובר במכס בשיעור של 7%).
לטענת עו"ד אברמוביץ, במסגרת הליכי אימות דורשות רשויות המכס במדינת היצוא מהיצואן למסור להן נתונים נוספים בדבר עלויות הייצור ובדבר חומרי הגלם ששימשו בייצור. נתונים אלה אינם מצויים, מטבע הדברים, בידיעתו של מי שאינו יצרן הרכב, אך כאשר פנה ספק הרכב ליצרן, BMW, כדי לקבל תשובות, סירב האחרון למסור לו או לרשויות המכס במדינת היצוא נתונים לצורך השלמת הליך האימות. בגלל זה נפסלו התעודות רטרואקטיבית והיבואנית נדרשה לשלם את מיסי היבוא בתוספת ריבית וקנס פיגורים.
לתביעה צורף מכתב רשמי מטעם נציגה המוסמך של חברת BMW, שבו הוא מודיע באופן ברור ומפורש, כי אין בכוונתו לאשר את מקורם של כלי הרכב המיוצרים בחברה.
לדברי עו"ד אברמוביץ, הסכם הסחר מסמיך את רשות המכס במדינת היבוא לבצע אימות של תעודות התנועה רק באופן מדגמי ואקראי, או בנסיבות שבהן מתעוררים ספקות ממשיים בדבר האותנטיות של תעודות התנועה. אלא שבמקרה זה פנו רשויות המכס באופן שיטתי לעמיתותיהן בחו"ל לאימות תעודות התנועה. הדבר מהווה פעולה בחוסר סמכות ובניגוד לחוק.
כלי רכב מתוצרת BMW המיובאים על ידי היבואן הרשמי של המותג בארץ, מלווים בתעודת תנועה. במקרה כזה, טוענת עו"ד אברמוביץ, מקבלים הרכבים פטור מלא מתשלום מכס. על כן מתקיימת פה אפליה שיטתית של רשות המכס נגד יבואנים מקבילים. הבקשה של רשות המכס לאימת את תעודות התנועה מיותרת, שכן מספר השלדה של הרכב שקול לדנ"א שלו, וממילא יש בו פרטים לגבי ארץ הייצור של הרכב והמפעל שבו יוצר. "התו הראשון בכל אחד ממספרי השלדה הוא האות W, ומשמעות הדבר היא כי כל כלי הרכב יוצרו בגרמניה. התו ה-11 הוא B, ומשמעותו כי הייצור נעשה באותו מפעל כמו זה של היבואן הרשמי", הסבירה עו"ד אברמוביץ בתביעה.
יבוא מקביל יכול להתקיים רק כל עוד הוא נהנה מפער המחירים, שמקורו בכך שאותו מוצר נמכר במחירים אחרים במדינות שונות. כאשר יבואן ישיר מייבא ארצה מוצר מלווה במסמך העדפה ומקבל פטור מתשלום המכס, והיבואן המקביל מייבא אותו מוצר מאותו פס ייצור עם מסמך העדפה אך זכאותו לפטור נשללת בדיעבד עקב הליך אימות שתוצאתו ידועה מראש, פשיטא שרשות המכס שוללת את התמריץ היחיד לעצם קיומו של היבוא המקביל. בכך היא פוגעת הן בחופש העיסוק והן בזכות הקניין של היבואן המקביל, וזאת לתכלית שאינה ראויה ובאופן לא מידתי.
אחת ממטרותיו המרכזיות המוצהרות של חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, תשע"ו-2016, אשר פתח את שוק הרכב ליבואנים שאינם יבואנים ישירים, ושמכוחו גם העניק משרד התחבורה למאי מוטורס רישיון יבואן זעיר, היא לקדם את התחרות בענף הרכב. שואלת עו"ד אברמוביץ: "מה ההיגיון בכך שרשות המיסים בוחרת לערוך בשיטתיות אימותים של תעודות תנועה, באופן שברור מראש כי יביא לפסילה שלהן? התנהלות כזו תביא לחיסול היבוא המקביל."
עו"ד אברמוביץ ביקשה מבית המשפט לקבוע, כסעד הצהרתי, כי הודעות החיוב למאי מוטורס הוצאו שלא כדין על ידי רשות המיסים, וכן לחייב את רשויות המכס להשיב לחברה את מלוא מיסי היבוא אשר נגבו ממנה בשל ההליך הלא חוקי שננקט נגדה.
עו"ד אליס אברמוביץ עוסקת בתביעות ייצוגיות, דיני מכס, דיני הובלה ימית ואווירית ומחלוקות מתחום הקניין הרוחני בהקשר של יבוא מקביל. https://www.ab-legal.co.il
