נמלי ישראל

ב"חוק רשות הספנות והנמלים" מ-2004 נקבעה הקמת חברת נמלי ישראל - פיתוח ונכסים בע"מ (חנ"י). במסגרת תפקידיה הכינה החברה בשנים 2005 ו-2006 תוכנית אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון, המשמשים חוליה מרכזית בשרשרת הלוגיסטית של המסחר הבינלאומי של ישראל. בתור השער המסחרי העיקרי של המדינה הם משנעים כ-98% ממטעני הסחר.

נמל המפרץ החדש הוא ממיזמי התשתיות הגדולים בישראל. חנ"י השקיעה ארבעה מיליארד שקל בהקמת המבנים הימיים שבו (שוברי גלים, שטחי ייבוש ורציפים). המדינה משקיעה שני מיליארד שקל בהקמת חיבורי נמל המפרץ, דרכי גישה, מסילת רכבת ומנהרת תשתיות לנמל המפרץ וסביבתו. הנמל משקיע כמיליארד שקל בציוד הפעלה מתקדם. נמל המפרץ ואחיו, שהקימה חנ"י באשדוד, נמל הדרום, יוכלו לשרת אוניות ענק באורך של 400 מטר וברוחב של 62 מטר, הנושאות 18,000 מכולות ויותר, ואשר צפויות לפקוד את הנמל החדש. נבנו רציפים שלא נראו כמותם בעבר בישראל, בעומק של 17.3 מטר מתחת לפני הים ובגובה 3.40 מטרים מעל פני הים.

מעבר לתרומה האדירה למשק כולו ולקידום התחרות בין הנמלים, פתיחת נמל המפרץ תשמש מנוע צמיחה חשוב למטרופולין הצפוני בכלל ולעיר חיפה בפרט. תרומת נמל המפרץ לחיפה ולסביבתה מוערכת ב-1.5 מיליארד שקל בשנה. הנמל והפעילות סביבו צפויים לספק עבודה לאלפי אנשים.

תוכנית אסטרטגית 2055-2006

בהסתמך על התחזיות לגידול בסחר הישראלי, השלימה חברת נמלי ישראל עוד בשנת 2006 תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים בראייה ארוכת טווח. תכנון אסטרטגי של עשרות שנים קדימה, מאפשר למדינת ישראל אופק תכנוני ויכולת להגדיר את עתודות הקרקע ותשתיות הנמל הדרושות לכלכלת המדינה. תוכנית האב שימשה כפלטפורמה לקידום יעד מרכזי של הרפורמה בנמלים - יצירת תחרות וקידום התייעלות בענף הנמלים באמצעות שילובו של הסקטור הפרטי בהפעלת המסופים, כמקובל בנמלים מודרניים בעולם. הקמת מסופי מכולות חדשים סמוך לנמלים הקיימים בחיפה ובאשדוד תאפשר הן תחרות במרחב הנמל ובתוך מערכת הנמלים והן תחרות מול נמלים אחרים באזורנו, הנמצאים בתנופת פיתוח אינטנסיבית בשנים האחרונות.

”   ישנם מומחים הטוענים שלאורך שנים זיהום אוויר ממכוניות קטלני יותר מנגיף קורונה. לכן כמדיניות לבריאות הציבור צריך לעודד נסיעה בתחבורה ציבורית, לעודד מפעילים לחשמל את צי הרכב שלהם ולהשתמש באמצעי תחבורה לא מזהמים כגון אופניים או ללכת ברגל   “

כנגזרת של תוכנית האב האסטרטגית, אישרה ממשלת ישראל במאי 2007 התנעה של תהליך תכנון אינטנסיבי של שני מסופי מכולות מתקדמים, ממזרח לנמל חיפה וצפונית לאשדוד. הממשלה הסמיכה בהחלטה זו את שרי התחבורה והאוצר לאשר את שיטות המימון של ההקמה והפעלה, המיקום והעיתוי של פיתוח והפעלה של המסופים החדשים, תוך בחינת שילובו של הסקטור הפרטי. ממשלת ישראל אשררה את קידום ההקמה של מסופי המכולות החדשים בהחלטתה מדצמבר 2011, המתבססת על המלצות ועדת טרכטנברג להורדת יוקר המחיה. ביולי 2013 הודיעו ראש הממשלה ושרי התחבורה והאוצר על קידום הרפורמה בנמלי הים. במסגרת הרפורמה, את נמלי העתיד יפעילו מפעילים מן הסקטור הפרטי כדי לחולל תחרות והתייעלות בענף. במועד זה יצאו לדרך המכרזים להפעלת הנמלים החדשים ושלב ההצעות הטכנית והכספית במכרז להקמת הנמלים החדשים.

פיתוח נמלי הים 2030

בטרם יצאו המיזמים לביצוע, השלימה חברת נמלי ישראל את התכנון ואת תהליך האישור הסטטוטורי.

ב-5 בינואר 2013 אישרה ועדת השרים לענייני פנים ושירותים את תוכניות המתאר הארציות לנמל המפרץ בחיפה ולנמל הדרום באשדוד. קדמו להחלטה זו אישור המועצה הארצית לתכנון ובנייה (התוכנית למבנים הימיים של "נמל המפרץ" בחיפה, תמ"א 13/ב/1/1) והתוכנית המפורטת ל"נמל הדרום" באשדוד (תמ"א 13/ב/2 /1/א). שתי התוכניות אושרו באותה העת בוועדות, לאחר ביצוע תסקירי השפעה על הסביבה. תסקיר מקורות החול לנמל המפרץ אושר אף הוא ב-2014. תסקיר תוכנית השימושים לנמל המפרץ, בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה, בוצע בהמשך.

”   הנמל החדש מתוכנן להגדיל את קיבולת נמלי הים של ישראל תוך מתן מענה לגידול בסחר ומענה לצרכי המשק. כמו כן הוא יאפשר לאוניות ענק חדישות וידידותיות לסביבה לפקוד אותו. נמל המפרץ יבטיח את מזעור תלותה של ישראל בנמלים זרים באזור   “

בביטאון "מבנים" תחת הכותרת "ישראל 2030: מבט אל העתיד (פורסם בשנת 2010) - איך תיראה מדינת ישראל בשנת 2030", נשאלו מובילי התכנון והתשתיות באיזה אופן הם רואים את מדינת ישראל בעוד כשני עשורים מהבחינות תכנון, מגמות עתידיות, חזון, חדשנות וקדמה. שלמה ברימן, מי שהיה אז מנכ"ל חנ"י, ניתח מה צפוי לראייתו בפיתוח נמלי הים: "פיתוחה של מערכת נמלים מודרנית ותחרותית חיוני לצמיחת המשק, בהיותה השער המסחרי העיקרי של ישראל. נמלי הים משנעים כ-98% מהסחר, ולפיכך פיתוח נמלי הים הוא יעד אסטרטגי לכלכלת ישראל, השואפת גם להגדיל את השתתפותה בסחר האזורי והעולמי. תוכניות הפיתוח שאנו מקדמים יציבו את נמלי ישראל בשורה הראשונה של הנמלים באזור ויאפשרו להם לעמוד באתגרים הגדולים שמציב הסחר הגלובלי. החברה הכינה תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח הנמלים, המגדירה את צורכי הפיתוח והמקרקעין הנדרשים בענף בראייה משקית ארוכת טווח לעשורים הבאים. שלבי הפיתוח שייגזרו מתוכנית האב יהוו פלטפורמה לקידום תחרות והתייעלות בענף, לצד מתן מענה לשינויים המתחוללים בענף הספנות והנמלים העולמי. ממשלת ישראל אישרה את השלב הראשון של התוכנית, והסמיכה את החברה לפעול בעשור הקרוב להקמתם של שני מסופי מכולות חדישים, צפונית לאשדוד ובמפרץ חיפה. ההשקעה הכוללת בתשתיות במגה פרויקט זה נאמדת בשני מיליארד דולר. יש לזכור כי נמל מודרני משמש מנוף כלכלי מרכזי לעיר הנמל בהיותו מוקד תעסוקה משמעותי, ותורם להרחבת הפעילות הכלכלית בעיר באופן מובהק."

הדמיה של נמל המפרץ. צילום: רענן כהן. באדיבות חברת נמלי ישראל

מפת צירי כניסה לנמל המפרץ. צילום: רענן כהן. באדיבות חברת נמלי ישראל

כבישי גישה לנמל המפרץ. צילום: רענן כהן. באדיבות חברת נמלי ישראל

נמל המפרץ - חיבור עם כבישים ראשיים

נמל המפרץ - מיזם תשתיות מן החשובים למשק - יצא לביצוע בשנת 2015. עם הפעלת הנמל החדש בחודש ספטמבר 2021 התווספה תשתית חיונית לסחר הישראלי. תוגבר התחרות בענף הנמלים ועימה ישופרו ההתייעלות והשירות הניתן ליצואנים, ליבואנים, לתעשיינים ולספנות. הנמל החדש מתוכנן להגדיל את קיבולת נמלי הים של ישראל תוך מתן מענה לגידול בסחר ומענה לצרכי המשק. כמו כן הוא יאפשר לאוניות ענק חדישות וידידותיות לסביבה לפקוד אותו. נמל המפרץ יבטיח את מזעור תלותה של ישראל בנמלים זרים באזור.

מיזם עתיר השקעה זה ישמש מנועה צמיחה חדש לעיל חיפה, לקריות, ליישובים באזור ולצפון כולו. סביבו כבר מתמקמים מרכזים לוגיסטיים, וחשוב שיוקמו פארקים מודרניים לתעשייה. בכך נמל המפרץ יתרום ליצירת מקומות תעסוקה רבים באזור.

”   נמל המפרץ החדש הוא ממיזמי התשתיות הגדולים בישראל. חנ"י השקיעה ארבעה מיליארד שקל בהקמת המבנים הימיים. המדינה משקיעה שני מיליארד שקל בהקמת חיבורי נמל המפרץ, דרכי גישה, מסילת רכבת ומנהרת תשתיות לנמל וסביבתו. הנמל משקיע כמיליארד שקל בציוד הפעלה מתקדם   “

חברת נמלי ישראל פועלת להקמת חיבורי נמל המפרץ - כבישים, רכבת ומנהרת תשתיות - כחלק ממימוש תוכנית האב האסטרטגית. למערך ההובלה חשיבות רבה בשרשרת הלוגיסטית של סחר החוץ של ישראל. פיתוח מערכת הכבישים למסופים הנמליים בחיפה כולל את הקשר בינם לבין דרכים ארציות. הציר הראשי בישראל הוא כביש 6. הדרך הקצרה המתחברת אליו היא כביש 75, שעבר לאחרונה שדרוג ניכר ומתחבר ישירות לכביש 6 סמוך למחלף שער העמקים. באמצעות כביש 22 (עוקף קריות) אפשר להתחבר לכביש 4 ולצפון. אפשר כמובן להגיע לדרום הארץ בכביש 22 דרומה, דרך חיפה.

המצב הקיים ותחליף זמני לחיבורי הנמל

בשל עיכוב בהשלמת חיבורי נמל המפרץ אל כביש 75 המוביל לכביש 6, חברת נמלי ישראל משדרגת את תשתית הדרכים הקיימת.

בחודש אוגוסט 2021 ביצעה חברת נמלי ישראל עבודות לשיקום כביש יוליוס סימון בחיפה. העבודות בוצעו בלוח זמנים מואץ. לאחר שהוסמכה כרשות תמרור לקראת פתיחת נמל המפרץ, נמשכו העבודות שהחלו בצומת יגאל ידין-איתין, כולל קרצוף וריבוד של כביש יוליוס סימון. רחוב יוליוס סימון יהיה דרך היציאה העיקרית וייתן מענה לנמל המפרץ עד לסיום פרויקט חיבורי הנמל שנמצא בביצוע. מרחוב יוליוס סימון יתאפשר לצאת דרך חלוצי התעשייה לדרך דשנים (כביש 772) ולהמשיך לכביש 6; או דרך יגאל אלון, כביש 22 דרומה (מחלף מבוא כרמל) ולחזור מזרחה לכביש 75; או להמשיך דרך כביש 4 דרום, כולל מעבר בדרך העצמאות שבחיפה.

חיבור למרכז תנועה בישראל

חברת נתיבי ישראל (נת"י) וחברות נוספות באיגוד תחבורה חכמה השיקו פיילוט בכביש החוף. במקטע זה תתבצע אינטגרציה מבוססת AI שתמליץ על ניהול התנועה על בסיס שיתוף מידע מקהילת המשתמשים של Waze ו-Moovit, מצלמות דרך ואף רחפנים. הפרויקט נועד להוריד בהרבה את עומסי התנועה בכבישים ולפעול למניעת תאונות דרכים. זאת באמצעות שיתוף מידע בין חברות טכנולוגיות, ביצוע אינטגרציה של המידע והסקת מסקנות בזמן אמת. האינטגרציה מבוססת על מודל Data Trust המאפשר שיתוף מידע. לחברת נתיבי ישראל יכולת אינטגרציה של כל מאגרי המידע, ניתוחם וקבלת החלטות בזמן אמת בעבור אירועי בטיחות ועומסים חריגים, לצד איסוף של מידע לאורך זמן כדי לפעול לשיפור התשתיות בכביש. מומלץ לבחון התקנת המערכת גם בחיבור היבשתי לנמל המפרץ. הדבר יאפשר להקל משמעותית את העומס וללמוד על מצב העומס באזור לאורך זמן. זאת בהתאם לתוכנית הלאומית לתחבורה חכמה (החלטת ממשלה מ-22 בינואר 2017) להטמיע אמצעי תחבורה חכמה לייעול שירותי התחבורה בישראל: להפחית את תאונות הדרכים, הגודש, זיהום האוויר, יוקר המחיה וצריכת הנפט בסקטור התחבורה.

מצב הסביבה וקיימות

ישנם מומחים הטוענים שלאורך שנים זיהום אוויר ממכוניות קטלני יותר מנגיף קורונה. לכן כמדיניות לבריאות הציבור צריך לעודד נסיעה בתחבורה ציבורית, לעודד מפעילים לחשמל את צי הרכב שלהם ולהשתמש באמצעי תחבורה לא מזהמים כגון אופניים או ללכת ברגל. היבטי איכות הסביבה שהועלו בתוכנית האב נבדקו באופן מקצועי ונרחב בתסקירי השפעה על הסביבה, מהנרחבים והמושקעים שבוצעו בישראל בהתאם להנחיות המקצועיות של המשרד להגנת הסביבה. מהם נגזרה תוכנית הגנה סביבתית למהלך הקמת הפרויקט, אשר תבטיח שמירה על הסביבה הימית והחופית, כולל פריסת מערך הניטור הסביבתי שהוקם על בסיס תסקירי השפעה על הסביבה.

* הכותב הינו מהנדס תחבורה, יועץ לרשויות מקומיות, מ"מ בוועדה מחוזית לתכנון ולבנייה חיפה. לצורך הכנת הכתבה המחבר נעזר במיכל טוכלר אהרוני, סמנכ"ל תכנון אסטרטגי - חברת נמלי ישראל, ובאתר חברת נמלי ישראל