טויוטה פרואייס סיטי 5

אני כותב כתבה זו בתחושה קצת עצובה. אני מרגיש שעולם הרכב הולך להיפרד מאחד האייקונים היותר ידועים שלו, בגלל המעבר למכוניות חשמליות. אני לא מתכוון לתיבת ההילוכים, שאינה נחוצה ברכב חשמלי בגלל מאפייני המנוע, או אפילו לצינורות המפלט שהתייתרו בהיעדר פליטות. העצב שלי נובע מכך שהמכונית החשמלית אינה זקוקה למצנן (רדיאטור בעברית), ולכן גם אינה זקוקה לשבכה קדמית (גריל).

זה לא שלכל מכונית הייתה שבכה קדמית ייחודית משלה, אבל אי אפשר לדמיין את רולס רויס בלי השבכה הענקית הגדולה שבראשה ניצבת בגאון "רוח האקסטזה", אותה גברת מכובדת עם כנפיים משוכות לאחור. גם אי אפשר לדמיין ב־מ־וו בלי צמד הכליות המפורסם, שלא לדבר על בוגאטי עם השבכה בצורת פרסת סוס או אפילו השבכה בעלת שבעה הפסים האנכיים שמתנוססת על חוטמו של כל רכב מתוצרת ג'יפ.

מדוע אני נדרש לנושא זה? כי לטויוטה פרואייס סיטי שאותה בחנתי לאחרונה יש חזית חלקה ונטולת פתחים כמעט. השבכה הקדמית מגיעה מעט מעל לגובה הפגוש, והמכונית מזכירה מבחינה זו דגמים חשמליים נטולי גריל.

פרואייס סיטי, למי שאינו מצליח להבין זאת מהתמונות, היא אחותן התאומה, הכמעט זהה, של סיטרואן ברלינגו, פיג'ו פרטנר וגם אופל קומבו. כמו אחיותיה, היא מיוצרת במפעל של סטלנטיס בספרד. לקבוצה יש גם מפעל לייצור מסחריות בפורטוגל. הסיפור כולו מתחיל להישמע כמו פתיח של בדיחה: שתי צרפתיות, גרמניה ויפנית מיוצרות בספרד ובפורטוגל על ידי קונצרן רב־לאומי הכולל מותגים אמריקניים, צרפתיים, גרמניים ואיטלקיים, שהנהלתו יושבת בכלל בהולנד.

אבל זה עולם הרכב של המאה ה־21, שכל כולו שיתופי פעולה ומיזוגים חוצי יבשות. טויוטה, למשל, שמשתפת פעולה בדגמים פרטיים עם סובארו, מאזדה, סוזוקי ו־ב־מ־וו, משתפת פעולה בתחום הרכב המסחרי עם סטלנטיס לייצור ה־Proace, המקביל לסיטרואן ג'מפי, וכן Proace City, שהוא כאמור שיבוט של סיטרואן ברלינגו.

פרואייס סיטי מגיעה בשתי גרסאות, אחת עם חמישה מקומות ישיבה והשנייה עם שבעה מושבים. בחרתי לבחון את הגרסה הקצרה יותר, שממדיה הם אורך של 4,403 מ"מ, רוחב של 1,848 מ"מ, גובה של 1,880 מ"מ ורוחק סרנים של 2,785 מ"מ. בגרסה הארוכה תוספת של 19 ס"מ לרוחק הסרנים ו־35 ס"מ לאורך הכולל. נפח תא המטען של הגרסה הקצרה הוא 600 ליטר עד גובה קו החגורה ו־1,000 ליטר עד הגג, וקיפול המושב האחורי מגדיל את נפח האחסון ל־2,100 ליטר. בגרסה הארוכה, נפח אזור המטען כששתי השורות האחוריות מקופלות מגיע ל־2,700 ליטר. כושר ההעמסה הוא 629 ק"ג בדגם הקצר ו־725 ק"ג בארוך.

ביצועים זריזים, צריכת דלק נאה

לשתי הגרסאות אותו מנוע טורבו דיזל ארבעה צילינדרים בנפח 1,499 סמ"ק עם הספק מרבי של 131 כ"ס ב־3,100 סל"ד ומומנט מרבי בשרני של 30.6 קג"מ המגיע ב־1,750 סל"ד. הכוח מועבר לגלגלים הקדמיים באמצעות תיבת הילוכים אוטומטית בעלת שמונה הילוכים קדמיים. השילוב הזה מעניק לפרואייס סיטי ביצועים זריזים, עם האצה ל־100 קמ"ש ב־11 שניות ומהירות מרבית של 184 קמ"ש. אלו נתונים בהחלט יותר מסבירים לרכב כזה, למרות שלמי שהתרגל לנתונים המחשמלים של כלי רכב חשמליים, זה נשמע קצת איטי.

לפרואייס קיימת גם גרסה חשמלית שאינה הולכת לאקסטרים ומסתפקת בהספק של 136 כ"ס. הספק זה מאפשר לה להאיץ קצת יותר לאט מגרסת הדיזל. מהירותה המרבית מוגבלת ל־135 קמ"ש, וטווח הנסיעה שלה הוא 260 ק"מ על פי תקן WLTP. ולא, היא לא מיובאת לארצנו, ואין ליבואן כוונה לייבא אותה בקרוב.

כמו כל מכונית חדשה, לפרואייס סיטי שפע של מערכות בטיחות וסיוע לנהג. מבחינת בטיחות פסיבית יש לה בין השאר 6 כריות אוויר, פגוש קדמי בעל עיצוב חדש לשיפור ההגנה על הולכי רגל ונקודות עיגון ISOFIX למושבי בטיחות לילדים בשורת המושבים השנייה. מבחינת בטיחות אקטיבית יש לה את מערכת Toyota Safety Sense, שכוללת זיהוי הולכי רגל ביום ובלילה ובלימת חירום אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית עם מגביל מהירות ומערכת למניעת סטייה מנתיב. מערכות נוספות הכלולות כסטנדרט הן ערכת זיהוי תמרורים, בקרת לחץ אוויר בצמיגים והתראה על עייפות הנהג.

גם מערכות המידע והבידור מיישרות קו עם המקובל כיום, עם צג מולטימדיה צבעוני עשרה אינץ', קישוריות Bluetooth, Apple Car Play ו־Android Auto, שקע USB-C ושקע 12 וולט ושישה רמקולים. מערכות אחרות הן חיישני גשם ותאורה, מערכת מיזוג אוויר (ללא בקרת אקלים) וידיות החלפת הילוכים על גלגל ההגה.

הנסיעה בפרואייס נעימה מאוד, כמו זו של אחיותיה. המתלים הרכים סופגים מהמורות ופסי האטה באופן מעולה. תנוחת הישיבה נוחה, עם אפשרות לכוונון גלגל ההגה לארבעה כיוונים ואפשרות לכוונון הגובה ותמיכת הגב התחתון במושב הנהג.

ראוי לציין את היעדרם המוחלט של רעשי רוח. למעשה במרבית המכוניות היום אין כמעט רעשי רוח, שכיכבו בזמנו במבחני הדרכים בכל מכונית כמעט. ההאצה סבירה ויותר למכונית שאינה חשמלית, ובהחלט מאפשרת לנהג להשתלב בתנועה שמסביב.

בניגוד למבחני הדרכים הרגילים שלי, הפעם הנסיעה שלי נעשתה רק בכבישים עירוניים ופרבריים, ללא קטעים של שיוט בכביש הפתוח. למרות זאת צריכת הדלק שלי הייתה מכובדת: 8.1 ליטר ל־100 ק"מ או 12.3 ק"מ לליטר. בסיטרואן ברלינגו, המצוידת במערכת הנעה זהה, צריכת הדלק במבחן הדרכים שלי הייתה 15.6 ק"מ לליטר. מן הסתם צריכת הדלק של המשתמש הממוצע בעולם האמיתי תהיה איפשהו באמצע.

מחירה של הפרואייס סיטי בגרסה הקצרה הוא 181,000 ש"ח, ובשביל הגרסה הארוכה יש להוסיף 9,000 ש"ח.