מגה בוחן: פיאט דובלו קומבי קצר 5 מקומות דיזל

בעידן הנוכחי של מיזוגים ושת"פים בין מותגי הרכב המסורתיים, אין זה מפתיע שפיאט דובלו דומה, כמעט זהה, לסיטרואן ברלינגו. לזכותם של פיאט וקונצרן PSA הצרפתי - שניהם חלק מקבוצת סטלנטיס - ייאמר, ששיתוף הפעולה ביניהם בתחום המסחריות אינו עניין של השנים האחרונות אלא נמשך כבר יותר מ-40 שנה. שיתוף פעולה זה החל עם דוקאטו ומקביליו מבית פיג'ו-סיטרואן, שמיוצרים כולם באותו מפעל.

הדובלו האחרון, שהושק בחו"ל לפני מעט יותר משנה, דומה מאוד במראה החיצוני לברלינגו, וחולק איתו את חטיבות ההינע. לדברי אנשי פיאט, ההבדלים ביניהם הם בעיקר באבזור הפנימי, אבל מכיוון שטרם בחנתי את הברלינגו בגרסתו החדשה, איני יכול לאמת זאת. כפי שנראה בהמשך, רמת האבזור - הן אבזור הנוחות והן האבזור הבטיחותי - אכן גבוהה.

דובלו מגיע לארץ בשתי גרסאות הנעה: מנוע דיזל או מנוע חשמלי. למנוע הדיזל, שהוא מנוע טורבו-דיזל BLUEHDI מבית PSA, נפח של 1.5 ליטרים, הספק מכובד של 130 כ"ס ב-3,750 סל"ד ומומנט לא פחות מכובד של 30.6 קג"מ ב-1,750 סל"ד. תיבת ההילוכים אוטומטית פלנטרית, כלומר אוטומטית "קלסית" עם שמונה הילוכים קדמיים.

לגרסה החשמלית של דובלו, שנקראת לא במפתיע E-Doblo, מנוע בעל ביצועים דומים - הספק של 136 כ"ס ומומנט מרבי של 26.5 קג"מ - וסוללת 50 קווט"ש שמעניקה טווח נסיעה משוער של 270 ק"מ. המהירות המרבית מוגבלת ל-135 קמ"ש לעומת 184 קמ"ש בגרסת הדיזל. בחנתי את גרסת הדיזל, שמן הסתם תימכר יותר מאשר הגרסה החשמלית וגם מגיעה ביותר גרסאות: קומבי קצר חמישה מושבים, קומבי ארוך שבעה מושבים ומסחרית סגורה בעלת מרכב ארוך.

בחנתי את הגרסה הראשונה, קומבי קצר עם חמישה מקומות ישיבה, שאורכו הכללי 4.40 מטרים ובסיס הגלגלים הוא 2.79 מטרים. בדגם הארוך, אגב, נוספו 21 ס"מ לבסיס הגלגלים, 35 ס"מ לאורך ו-20 אלף ₪ למחיר של הדגם הקצר.

סביבת הנהג מצוידת להפליא

האלמנט המרכזי בסביבת הנהג הוא צג מגע שמונה אינץ' שמתנשא מעל לוח המכשירים במרכז הרכב ומפעיל תפקודים רבים, אך לשמחתי לא את מערכת מיזוג האוויר, שמופעלת באמצעות כפתורים ולחצנים רגילים. לפיכך היא מאפשרת תפעול אינטואיטיבי במהלך נהיגה בלי צורך להסיט את העיניים יותר מדי מהכביש. במערכת השמע שישה רמקולים, מהם שני טוויטרים, היא ניתנת להפעלה מגלגל ההגה ומציעה ממשקים ל-Apple CarPlay ו-Android Auto. גלגל ההגה עצמו מתכוונן לארבעה כיוונים ובעל ידיות להחלפת הילוכים.

מראות הצד מחוממות. שקע USB, שני שקעי 12 וולט ומחזיקי כוסות בקונסולה המרכזית כבר נעשו עניין של שגרה בכל רכב כמעט. יש גם שפע של מקומות אחסון, כולל תא כפפות גדול, תא נוסף בחלק העליון של לוח המכשירים מאחורי גלגל ההגה, ותא אחסון עליון לכל רוחב התקרה. בגב המושבים הקדמיים יש מגשים מתקפלים.

מושב הנהג מאפשר כוונון של התמיכה לגב התחתון וכוונון גובה, ובעל משענת יד בצד ימין. מושב הנוסע פשוט הרבה יותר, יש לו משענת יד אך לא כוונון גב תחתון וגובה. המושבים האחוריים - שלושה במספר - נפרדים, נראים טוב, ובעלי מרווח רגליים סביר, אבל אין שום אפשרות לכוונן אותם, ומשענת הגב זקופה מדי ולא מאפשרת נסיעה בנוחות למרחקים ארוכים.

הרכב שבחנתי מצויד במחיצה קשוחה מאחורי שורת המושבים השנייה. קיימת גם אפשרות להחליף אותה ברשת רכה, ולדברי אנשי סמלת (יבואנית פיאט), במקרה זה אפשר להטות את גב המושב לאחור ולקבל תנוחת נהיגה נעימה יותר. אבל בגרסה שעליה נהגתי, ההיררכיה בין המושבים ברורה מאוד.

מערכות בטיחות

מערכות הבטיחות של כלי הרכב המסחריים סגרו כבר מזמן את הפער בינן לבין אלה של מכוניות נוסעים. הדובלו, למשל, כולל כסטנדרט בגרסה שבחנתי 6 כריות אוויר עם אפשרות נטרול כרית האוויר של הנוסע הקדמי, מערכת אקטיבית למניעת סטייה מנתיב, בלימת חירום אוטומטית, בקרת שיוט עם הגבלת מהירות, זיהוי תמרורי מהירות, התרעה על עייפות הנהג, זיהוי הולכי רגל ובלימת חירום בעת זיהוי הולכי רגל ואופניים. יש גם מערכת שליטה אוטומטית באורות גבוהים ו-3 נקודות עיגון ISOFIX למושבי בטיחות לילדים.

הרכב מצויד גם במערכות הוותיקות יותר, המוכרות כולן בשלוש אותיות: ESP (בקרת יציבות), ABS, EBA (סיוע בבלימת חירום), ASR (בקרת משיכה) ו-TPMS (ניטור לחץ אוויר בצמיגים). כל אלה מעניקים לדגם זה של הדובלו רמת אבזור בטיחותי של 5 (מתוך 8). בקומבי הארוך יש גם מערכת לזיהוי כלי רכב בשטחים מתים, מצלמת נסיעה לאחור וסייען חניה, והוא ברמה 6.

בדרך

הקומבי הקצר, שמשקלו העצמי קצת יותר מ-1,500 ק"ג, מסוגל לשאת משקל של 800 ק"ג ולגרור גרור במשקל של 750 ק"ג או 1,000 ק"ג עם בלמים. נפח המטען של גרסת החמישה מושבים מגיע ל-600 ליטר עד לגובה המדף או כמעט 1,000 ליטר עד התקרה.

כשהוא עמוס רק במקצת, כפי שהיה במרבית נסיעת המבחן שלי, הדובלו דיזל מפגין ביצועים נמרצים הודות ליחס הטוב בין הספק המנוע למשקל העצמי (130 כ"ס ל-1,563 ק"ג), ויותר מכך, הודות למומנט מרשים של 30 קג"מ. חלפו עברו הימים שרכב מסחרי התנהל בכבדות יחסית למכונית נוסעים.

מערכת המתלים מבוססת על מתלי מקפרסון מלפנים עם זרועות משולשות, קפיצים לולייניים ומוט מייצב, וקורת פיתול עם קפיצים לולייניים ומוט מייצב מאחור. אלה מעניקים נוחות נסיעה מפתיעה לטובה. הרכב הצליח לבלוע מהמורות ופסי האטה באופן מרשים גם כשהוא לא עמוס, אולי לא ברמה של מכונית נוסעים, אבל בהחלט ביטל את המטרד. כושר התמרון מעולה, עם קוטר סיבוב בין מדרכות של 10.8 מ'.

לפי נתוני היצרן, תצרוכת הדלק היא 16.9 ק"מ לליטר. תצרוכת הדלק בנסיעת המבחן שלי לא הגיעה לנתון הזה, אבל הנתון המכובד היה 15.6 ק"מ לליטר. חלק הארי של הנסיעה היה בשיוט בין עירוני עם נוסעים אבל ללא מטען. סביר להניח ששימוש מרובה בסביבה עירונית, נהיגה עם רגל כבדה יותר משלי ונשיאת מטען, יביאו את תצרוכת הדלק לנתון קרוב יותר לזה שהראה מד תצרוכת הדלק, שעל פיו תצרוכת הדלק של הרכב מהיום שעלה על הכביש היא 12.7 ק"מ לליטר.

מחיר הדובלו קומבי קצר חמישה מקומות הוא 173 אלף ש"ח כולל מע"מ. הגרסה החשמלית של אותו דגם עולה 185 אלף ש"ח, והגרסה הארוכה עם שבעה מושבים עולה 193 אלף ₪. אפשר לקבל את הדגם הארוך בגרסה מסחרית (דיזל בלבד) שמחירה 182 אלף ₪.

דובלו דיזל מגיע עם אחריות ל-5 שנים או 250,000 ק"מ. הדגמים החשמליים יוצעו עם אחריות ל-3 שנים או 100 אלף ק"מ, ואחריות של 8 שנים או עד 160 אלף ק"מ לסוללה.

סיכום

הרכב המסחרי סגר כבר מזמן את פערי האבזור והנוחות שהיו בינו לבין מכוניות נוסעים, והדובלו, שמבוסס על רכב שהמציא מחדש את קטגוריית המסחריות הקטנות לפני קצת יותר מ-25 שנה, וזהה לו כמעט לחלוטין, אינו יוצא מן הכלל ומעניק חוויית נהיגה ונסיעה נעימה. ההסתייגות היחידה היא המושב האחורי, שבגרסה עם המחיצה הקשיחה אינו נוח לנסיעה ארוכה.