היעדר סעיף התייקרויות ממכרזים

הארגון פועל נמרצות מול הגורמים הרגולטורים בנושא מכרזים לשירותי הסעות תלמידים למוסדות חינוך בנושא סעיף ההתייקרויות.

לאחרונה התקיימה פגישה עם המשנה למנכ"לית משרד החינוך, אבי גנון, ובה הועלו טענתנו ובקשתנו בדבר אי הכנסת סעיף התייקרויות למכרזים, למרות העלויות והשינויים במשק. הדבר פוגע בנו וגורם הפסדים קשים.

בשיחה שקיים המנכ"ל היוצא, שוקי שדה, עם אסף שירמן, היועץ הכלכלי ועוזרו האישי של שר האוצר אביגדור ליברמן, הועלה גם הנושא של אי תשלום התייקרויות במכרזים ואחוזי מענקים. שירמן הבטיח לבדוק את הנושא מול גורמים במשרד האוצר ומול השר ליברמן, ולהעביר אלינו תשובות בהקדם.

כמו כן הוצאנו מכתבים לשלטון המקומי בנושא התייקרויות והצמדת תעריפים למכרז.

אי הכנסת סעיף התייקרויות מביא לפגיעה קשה, במיוחד בתקופה הקשה שבה אנו נמצאים. הנחיות משרד החינוך לרשויות המקומיות לגבי פרסום מכרזים להסעות תלמידים ומורים, מפלות ופוגעניות, ויש לתקנן בדחיפות.

מערך הסעות התלמידים ועובדי ההוראה בכל המגזרים בישראל נמצא באחריות תפעולית של הרשויות המקומיות, אך את רובו מממן משרד החינוך, ומבהיר כי אינו מחויב לסבסד את ההסעות לרשות מקומיות שלא תמלא אחר ההנחיות לפרסום המכרזים במדויק.

בהוראות הנוסח המוכתב למכרזים לא נקבע מנגנון הצמדה של תמורה למדד רלוונטי כלשהו, והן אוסרות הוספת התייקרויות לספקי ההסעות, למרות שמדובר בהתקשרות שיכולה להימשך 4 שנים לפי החלטת הרשות המקומית בלבד.

זו פגיעה בלתי נתפסת בכל ענף הסעות התלמידים, אשר הוא נדבך קריטי בעבודתן של חברות ההיסעים בישראל, אשר סובלות משחיקת רווח שאין לה אח ורע במשק בישראל, לא כל שכן בהוראה ישירה של משרד ממשלתי, אשר בניגוד לדין, גורם לענף לגווע לאיטו, תוך פגיעה חמורה במיוחד בעסקים קטנים ובינוניים.

על כל התקשרויות הממשלה שאורכן יותר מ-12 חודשים, חלה חובה כללית של הצמדה למדד רלוונטי מכוח הוראה ישירה של החשב הכללי במשרד האוצר במסגרת הוראת תכ"מ 7.3.6 "כללי התאמה למדד בהתקשרויות שונות".

הוראה זו עולה בקנה אחד עם חובת ההגינות של הממשלה ביחסיה עם האזרחים, ובוודאי כאשר היא שחקן משמעותי בענף מסוים במשק, כאשר ברור שיש לה אחריות ציבורית וכלכלית להימנע משימוש לרעה בכוחה האדיר נגד גורמים פרטיים המתקשרים עמה. גם אם לא מדובר בהתקשרות ממשלתית ישירה עם חברות ההסעות, מבחינה מהותית אין שוני בין הדברים.

משרד החינוך מתעלם ביודעין מחובותיו ומחייב את הרשויות המקומיות לבצע התקשרויות לשנתיים, שלוש וארבע שנים במחירים נומינליים, ללא התחשבות בעליית התשומות במשק, בכלל זה מחירי הדלק ושכר מינימום. ברוב המכרזים נכללים מחירי תקרה לקווי ההסעה, המבוססים על מחירי ההתקשרות הקודמת. הדבר מקבע את המחירים הנומינליים לשנים.

בארבע השנים האחרונות עלה מדד מחירי תשומה באוטובוסים לכל האוכלוסייה ב-20%, ואילו כל תעריפי הסעות התלמידים ועובדי ההוראה לא השתנו. בהתקשרות ישירה של משרד החינוך עם חברת הסעה היו נכללים סעיפי הצמדה למדד, אך כשהתקציב "משתרשר" אל הרשויות המקומיות, משרד החינוך אוסר על כך.

הנימוק של משרד החינוך לאפליה הוא כי מ-2002 החליטה הממשלה על "הקפאה נומינלית של תקציב המדינה", לכן יש להקפיא מאז ועד היום את שיעור ההשתתפות בעלויות ההסעות לתלמידים בתחולה ארצית שווה. זו טענת סרק, שכן אין קשר בין "הקפאה נומינלית של תקציב המדינה" לאיסור הצמדה של סעיפי תמיכה של משרד החינוך ברשויות מקומיות או בכלל. עובדה שהממשלה מעניקה תמיכות רבות במגוון תחומים, ואין לכך אח ורע בענף תמיכה אחר.

ההוראה לגבי הקפאה נומינלית של תקציב המדינה יכולה לחול לכל היותר על אותה שנת תקציב שבה הוחלה, ולא משנה לשנה, עד עצם היום הזה. אולם משנת 2009 ועד 2021, מסגרת תקציב המדינה גדלה בהדרגה וכמעט הכפילה את עצמה, כך שטענות משרד החינוך ל"נומינליות של התמיכה" נעדרות כל קשר למציאות.

בעשרים השנים שחלפו נעתר משרד החינוך שלוש פעמים לבקשות חברות ההסעה וביצע שלוש פעימות של הצמדות: בשנים 2006, 2008 ו-2012. לו הייתה החלטת הממשלה, כנטען, מונעת הצמדה של סכומי התמיכה של משרד החינוך בעלויות הסעות תלמידים, כיצד בוצעו הצמדות אלה?

גם מבקר המדינה עמד על חוסר ההיגיון, ופעמיים קרא למשרד החינוך לתקן את המעוות (דוח ביקורת על הרשויות המקומיות לשנת 2015 ולשנת 2021). מבקר המדינה סבר, כי העלות העודפת מושתת על הרשויות המקומיות. אם היה מביא בחשבון שברוב מכרזי הרשויות המקומיות מופיעים מחירי המכרז הקודם כמחירי תקרה, היה רואה כי העלות העודפת מושתת על ענף ההיסעים, ובהדרגה גוזרת עליו כליה.

עניין זה אף עלה בעתירה שהגשנו לבית המשפט המחוזי בעניין מכרז של אחת הרשויות המקומיות. העתירה נמחקה מסיבות טכניות (עד שהגיעה העתירה לבירור הרשות המקומית, זו פתחה את ההצעות שהוגשו למכרז ובחרה זוכה), אולם בית המשפט קבע כי טענות חברות ההסעה "כבדות משקל", ושמר על זכותנו להעלותן בעתיד.

משרד החינוך מייצר פגיעה קשה בענף ההסעות ובחברות ההסעה כשהוא אוסר על הרשויות המקומיות לכלול בהתקשרויותיהן הוראות הצמדה למדד רלוונטי.

בכוונת הארגון להגיש עתירה לבית המשפט בעניין זה בזמן הקרוב.

מענק סיוע לעסקים נפגעי קורונה

ועדת הכספים דנה בימים אלה במתווה משופר למענק סיוע לעסקים שנפגעו מהתפשטות זן האומיקרון. על פי המתווה החדש, המענק, שמגיע בעקבות גל האומיקרון שגרם לתחלואה גבוהה שהביאה לעליית ימי המחלה והבידוד במשק, יינתן כמענק חד-פעמי לעסקים עם מחזורים שבין 18 אלף ל-60 מיליון שקל, שנפגעו בחודשים ינואר-פברואר יחסית להכנסותיהם בחודשים ינואר-פברואר 2019.

הוועדה החליטה, כי עסקים בעלי מחזור של עד 300 אלף שקל בשנה הרלוונטית יצטרכו להוכיח אחוז ירידה של 25% בהכנסותיהם, ולא 35%, כדי לקבל מענק, וסכום המענק לעסקים אלה יעלה ב-15% על מה שסוכם בתחילה.

המענק המרבי שאפשר יהיה להגיע אליו יהיה 20% מהמחזור הדו-חודשי בתקופת הבסיס. לפיכך סכום המענק המרבי עשוי להגיע עד 600 אלף ולא יפחת מ-9,350 שקל, ולא 8,600 כפי שנאמר בחוק המקורי.

לדרישת הוועדה נקבע, כי לגבי איחוד עוסקים יהיה גובה המחזור המרבי לזכאות למענק 100 מיליון שקל, וייתכנו עדכונים נוספים בסעיף לנוכח בקשות להגדלת הסכום.

גם התנאי לעסקים שחילקו דיבידנד שונה, חלוקת הדיבידנד לא תמנע קבלת מענק, אלא אם סכומו יהיה גבוה מרווחי החברה נכון לסוף שנת 2019.

הוועדה סיימה את הקראת החוק, אולם האופוזיציה מגישה הסתייגויות רבות אשר מעכבות את אישורו.