ועדת הכלכלה: הצעה להקים בית דין מינהלי לתעבורה

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, המשיכה להכין לקריאות שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית בנושא הפרות תעבורה מינהליות. ההצעה נועדה להפוך חלק מעבירות התעבורה שמוגדרות היום כעבירות קנס ו"ברירת משפט", הנחשבות פליליות, ל"הפרות תעבורה" שיטופלו במישור המינהלי, ולהסמיך את שר המשפטים להקים בית דין מינהלי לתעבורה.

לאחר שבישיבות הקודמות ביקשו היו"ר ביטן וחברי הוועדה - ח"כים שלום דנינו, אליהו ברוכי וסימון מושיאשוילי - התייחסות לנושאים רבים וביקשו להכניס בהצעה תיקונים לטובת הציבור, בישיבה זו התייחסו נציגי הממשלה לבקשות.

נציגת משרד המשפטים, עו"ד מרגנית לוי אמרה, כי בעקבות ההערות של חברי הוועדה ונציגי הציבור בישיבות הקודמות התקיימו מספר ישיבות פנימיות של נציגי הממשלה והוצעו תיקונים, בין היתר בשיטת הניקוד.

נציגת הלשכה המשפטית של משרד התחבורה, עו"ד חוה ראובני ציינה, כי חלק גדול מהעבירות שהחוק יחול עליהן הן עבירות שאין עליהן ניקוד, והעבירות שיש עליהן ניקוד הן מהרף הנמוך של עד 6 נקודות, והיישום יהיה הדרגתי. עו"ד ראובני הוסיפה, כי כיום הנקודות נצברות שנתיים, ובסופן נמחקות. ההצעה כעת היא שנקודות על עבירות קלות, שבצידן עד 6 נקודות, יימחקו לאחר שנה בלבד, בתנאי שלא נעשו עבירות נוספות. מי שיקבל קנסות על מספר עבירות יחד, כגון נסיעה בשול ונסיעה ללא חגורה, יקבל נקודות רק על העבירה החמורה מהן ולא על כל עבירה בנפרד, כפי שקיים כיום.

השופט אביטל חן התייחס להצעה להקל על נהגים מקצועיים שנוהגים ברכבים כבדים ובאוטובוסים, והציע במקרה זה לא להקל בעבירות חומרה עם אף אחד, במיוחד לא עם נהגים מקצועיים. "בעבירות טכניות של טעויות קלות אפשר להקל עם נהגים מקצועיים, אבל לא בעבירות מסכנות חיים", אמר.

יו"ר מועצת המובילים והמסיעים, גבי בן הרוש, אמר בתגובה, כי הוא לא מבקש הנחות, ומי שעבריין צריך לרדת מהכביש, אך הזהיר כי שיטת הניקוד היא "הבלוף הכי גדול מאחר שהיא לא מיושמת. 90 אחוז מהעבירות נגמרות בקנס. השיטה לא הרתיעה נהגים כמו שחשבנו." הוא הזהיר כי אם החוק יעבור ולא יתאפשר לערער על החלטת השוטרים, תוך שנה-שנתיים תרד כמות הנהגים ב-50%.

היו"ר ביטן הציע לקצר את זמן המחיקה של הנקודות לנהגים מקצועיים לתשעה חודשים, וביקש עדכון לגבי דרישתו לתוספת שופטים. הוא אמר כי החלופה היא לקבוע בחוק לוח זמנים לסיום תיקים, וכך יצטרכו להוסיף שופטים.

עו"ד לוי השיבה, כי אחד ההישגים של החקיקה הוא פינוי בית המשפט לתעבורה לעיסוק בתיקים החמורים.

השופט חן ביקש לא לקבוע לוח זמנים לדיון בחקיקה.

עו"ד ניר גורדון ממשרד המשפטים ציין, כי המשרד קיבל מהאוצר תוספת של 33 תקנים לשופטים לכל המערכת, והוא יוכל להעריך מחדש את הצרכים ולפעול בהתאם.

נציג ההסתדרות הלאומית, מתן קניג אמר, כי נציגי הממשלה מנסים לשנות את שיטת המשפט לכזו שמעבירה את נטל ההוכחה על הנהג, ומרצים את חברי הוועדה. לדבריו, הנהגים לא יוכלו להילחם בשיטה שנועדה להכשיר ראיות דיגיטליות. "הם רוצים סרט נע, כי זה מה שאמור להביא את ההכנסה. בגלל זה הגיעו לרעיון בין הדין המינהלי", אמר.

ח"כ מושיאשוילי ביקש לדעת אם הדבר לא יפגע במקצועיות ההליך.

בן הרוש אמר, כי כיום ניתנים 1.2 מיליון דוחות בשנה, וזה לא הפחית את התאונות. "זה קופה רושמת", אמר.

עו"ד לוי הגיבה, כי המטרה העיקרית של המדינה היא לא הפחתת העומס בבתי המשפט אלא הגברת האכיפה לטובת הציבור והמלחמה בתאונות הדרכים.

השופט חן הוסיף, כי העומס על בתי המשפט לא יירד, כי המשטרה תכניס למערכת תיקים חדשים שהיא לא יכולה להכניס היום, שהם הרבה יותר חמורים ואורכים זמן.

חברי הכנסת מושיאשוילי וברוכי שאלו אם המשמעות היא שהמשטרה לא אוכפת.

חן השיב שזאת לא המשמעות. "אין מצב ששוטר נתקל בנהג שיכור ושולח אותו הביתה כי בתי המשפט עמוסים", אמר. הוא הסביר כי רף האכיפה במצלמות, למשל, נקבע לעיתים על 15 קמ"ש מעל המותר, כי בתי המשפט לא יכולים לספוג את כל התיקים.

נציג משטרת התנועה, רפ"ק אמיר ליפשיץ אמר, כי המשטרה אוכפת באופן ממוקד עבירות מסכנות חיים ובריונות כביש. באשר לאכיפת מהירות, ידוע שיש צוואר בקבוק בבתי המשפט. אם תמרור מגביל מהירות ל-90 קמ"ש, המשטרה נדרשת לאכוף 90 אך נאלצת לאכוף יותר מזה. "אם המחוקק חושב שאפשר להעלות את המהירות ל-100 קמ"ש, למשל, שיתמרר 100 ונאכוף 100", הסביר רפ"ק ליפשיץ.

בתום הדיון הודיע היו"ר ביטן, כי הוועדה תחל לקרוא את סעיפי ההצעה בישיבות הבאות, וביקש ממשרד התחבורה להגיש לוועדה את תיקון תקנות שיטת הניקוד בד בבד עם ההתקדמות בהכנת ההצעה לקריאות שנייה ושלישית.