מחסור עולמי בליתיום מסכן רכבים חשמליים

מחקר חדש שפורסם בכתב העת Cell Reports Sustainability מזהיר כי גם לפי התרחישים האופטימיים ביותר, ארצות הברית, סין ואירופה לא יצליחו לעמוד בביקוש לליתיום הדרוש למהפכת הרכב החשמלי אלא אם ינקטו צעדים ממשיים להגברת הייצור, פיתוח טכנולוגיות חלופיות ושינוי דפוסי הצריכה.

ליתיום: דלק חדש לתחבורה חשמלית

ליתיום, יסוד קריטי לייצור סוללות לרכבים חשמליים, נהפך לאחד ממשאבי האנרגיה המבוקשים ביותר בעולם. לדברי החוקר צ'יפאן שיאה (Qifan Xia) מאוניברסיטת מזרח סין, "ליתיום חשוב כיום כמו דלק בתקופת המהפכה התעשייתית." אך בניגוד לנפט, שנמצא בכמויות גדולות במספר מצומצם של מדינות שמייצאות אותו, עתודות הליתיום פזורות באופן בלתי שוויוני, וקשה יותר להפיק אותן בקצב שמתאים לביקוש הגובר.

הביקוש לליתיום יעלה על ההיצע

לפי המודלים של החוקר, שלושת השווקים המובילים - סין, אירופה וארצות הברית - יזדקקו יחד ליותר מ־2.7 מיליון טונות של ליתיום קרבונט־שקול (LCE) עד שנת 2030 רק כדי לעמוד ביעדי הייצור של רכב חשמלי.

סין לבדה צפויה לצרוך עד 1.3 מיליון טונות, אירופה תצטרך 792 אלף טונות וארצות הברית תדרוש 692 אלף טונות. מבט על יכולות ההפקה המקומיות של שלוש המדינות עד סוף העשור מלמד שסין תוכל לייצר בין 804 אלף ל־1.1 מיליון טונות LCE, אירופה תגיע ל־325 אלף טונות וארה"ב תנוע בטווח של 229 אלף עד 610 אלף טונות. גם בתרחישים שבהם כל הפרויקטים החדשים והעתידיים בתחום יאושרו עד שנת 2030, אף אחת מהמעצמות לא תוכל להגיע לעצמאות ליתיום.

ההשלכות של יבוא ליתיום

על רקע הפער בייצור המקומי, שלוש המדינות מסתמכות כיום על יבוא ליתיום ממקורות חיצוניים, בעיקר מצ'ילה, מאוסטרליה ומארגנטינה. אלא שהחוקרים מציינים כי כל עלייה בביקוש מצד מדינה אחת תפגע ישירות בזמינות לאחרות: גידול של 77% ביבוא סיני עשוי לגרום ירידה של 84% באספקה לארה"ב או ירידה של 78% בהיקף היבוא לאירופה. המצב צפוי להחריף את התחרות הגיאופוליטית על משאבים קריטיים, לעורר מתחים דיפלומטיים ואף לעכב את השגת היעדים הגלובליים להפחתת פליטות פחמן.

הפתרון: טכנולוגיה וניהול ביקוש

מעבר להרחבת הכרייה, החוקרים מציעים צעדים טכנולוגיים ואסטרטגיים שעשויים לצמצם את הפער: שימוש בטכנולוגיות סוללה חלופיות כגון סוללות נתרן־יון או מגנזיום־יון שאינן תלויות בליתיום עשוי להיות פתרון ישים בטווח הקרוב.

המלצה קריטית חשובה נוספת היא קידום תחבורה ציבורית על פני רכבים פרטיים: מעבר להשקעה ברכבות, באוטובוסים חשמליים ובשירותי שיתוף רכב עשוי להפחית מאוד את הביקוש לסוללות.

המחקר מדגיש כי ללא מדיניות מיידית לשילוב כל האמצעים - הרחבת כרייה, פיתוח טכנולוגי, שינוי תחבורתי וניהול ביקוש - העולם עלול להיקלע למחסור בליתיום, שיאט את המעבר לאנרגיה נקייה ויחריף את משבר האקלים.

לפרטים נוספים