תוכנית לאומית להפחתת ההרוגים בתאונות

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, ציינה את שבוע הבטיחות בדרכים ודנה בתוכנית הלאומית לבטיחות בדרכים. היו"ר ביטן הזכיר כי בזמנו דרש מהממשלה לאשר תוכנית לאומית בנושא.

בפתח הדיון ציינה נציגת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אסנת אלגום מזרחי, כי יש 396 הרוגים מאז תחילת השנה, והתחזיות קודרות מאוד. היא הוסיפה כי הרלב"ד הכינה לפני יותר מ־6 שנים תוכנית לאומית רב־שנתית שמתמקדת בקבוצות הסיכון. היעד היה להפחית 50% מההרוגים בעשור עד 2030, והיום התוכנית צומצמה להפחתה של 25% בחמש שנים בתקווה שעד 2035 נגיע להפחתה של 50%. עוד ציינה, כי מתוך 32 מדינות באירופה, 26 כבר אימצו תוכנית לאומית לבטיחות בדרכים ורואים ירידה ניכרת במספר ההרוגים, ולא צריך להמציא את הגלגל אלא רק להתאים את זה למאפיינים של ישראל.

הסמנכ"ל משרד התחבורה, אדי בן ליש, ציין כי התוכנית הלאומית לבטיחות בדרכים תובא לאישור הממשלה ותכלול תוכנית לשנים 2030-2026 להפחתת 25% ממספר ההרוגים. לדבריו, התוכנית כוללת תקציב של 50 מיליון שקל ל־2025 ו־350 מיליון שקל בשנה לשנים 2030-2026. הוא פירט כי "120 מיליון שקל יועדו למרחב עירוני, 100 מיליון שקלים לבין עירוני, 75 מיליון שקלים לרלב"ד לטובת הסברה וחינוך ו־35 מיליון שקלים לתגבור אכיפה דיגיטלית. זאת בשורה."

היו"ר ביטן הגיב ודרש מהאוצר להגדיל את התקציב ב־2027 אם יתברר שהתוכנית טובה ומצליחה, וביקש גם שהכסף יהיה ייעודי ושהתקציב לא יופחת בקיצוצים רוחביים.

מנכ"ל הרלב"ד, גלעד כהן, אמר כי הרשות יודעת להתחייב על הפחתה של 5% מההרוגים בשנה, וציין כי ביקשה 550 מיליון שקל והסתפקה ב־350 מיליון שקל. "ככל שנקבל יותר נצליח יותר. מדובר באנשים, אנשים מתים בכביש, 5% זה 20 אנשים שלא ימותו ו־20 משפחות שלא יאבדו את יקיריהן. זה חשוב מכסף", אמר כהן.

היו"ר ביטן שאל את האוצר מדוע לא אושרו 550 מיליון השקלים.

נציג אגף התקציבים באוצר, דניאל שוורץ, השיב: "אנחנו רוצים לוודא שהתוכנית הזו אפקטיבית ונעשתה עבודת מטה מסודרת ומציעה מענים אמיתיים לבעיות. נשקול הגדלת התקציב ל־2026 אם התוכנית תצליח." הוא הזכיר כי בתקציב 2023-2022 הועברו 200 מיליון שקלים לבטיחות בדרכים, ורק 80 מיליון נוצלו. "הנזק הכלכלי פחות מטריד אותי אישית. יותר מטרידים מאות הרוגים, אלפי פצועים."

צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

ח"כ יואב סגלוביץ התייחס לתוכנית ואמר, כי היא עדיין לא אושרה והכסף עדיין לא עבר. "מורחים את כולנו ואנשים מתים. צריך שיהיה בעל בית אחד לאירוע, ועד שלא יהיה, זאת בעיה."

מנכ"ל עמותת אור ירוק, יניב יעקב, אמר כי התקציב צריך להגיע ליעדו, וצריך בדק בית מה עושים איתו. הוא הוסיף: "אם לרלב״ד לא יהיו סמכויות, היא פשוט תישאר גוף של הסברה ומחקר. לצד התקציב צריך לתת סמכויות לבוא ולנהל את זה ולראות בעתיד את ההשפעה וההפחתה."

מנכ"ל ארגון נתון לשינוי, גל רייך, ציין כי את תוצאות ההפחתה של מספר הנפגעים רואים רק 3 שנים אחרי השקעת התקציב. "ב־2008 היה שיא של תקציב לבטיחות בדרכים, ורק בשנת 2011 נרשם מספר מינימום בהרוגים. לכן חשוב להמתין 3 שנים ואז לבדוק את התוצאות. לפחות ב־3 השנים הראשונות צריך לתת לרלב"ד את התקציב שהיא מבקשת ולא להתחיל בפשרה", אמר והוסיף: "שוודיה הפעילה תוכנית דומה ב־1996 והכריזה על 'חזון אפס' כשהיו שם 540 הרוגים בשנה ורצו תוך עשור להוריד 50%. ב־2007 היו 470 הרוגים. הם בדקו מה לא עובד בתוכנית, וב־2010, אחרי 13 שנים ולא 10, הצליחו להגיע ליעד. יש הרבה דברים דומים בינינו, ומה שהם עשו, גם אנחנו יכולים."

נציג עמותת סיכוי, רועי ברק, ציין כי מספר ההרוגים מהחברה הערבית הוא פי 1.5 מחלקם באוכלוסייה, וחייבים לטפל בכך. עם זאת, ציין, השרה לשוויון חברתי, מאי גולן, מתכוונת להסיט 210 מיליון שקל מתקציב תוספות תחבורה ציבורית במגזר הערבי למשרד לביטחון לאומי, וביקש לקרוא לה לא להסיט את התקציבים.

היו"ר ביטן סיכם את הדיון ובירך על הכוונה לאשר את התוכנית בממשלה. הוא הודיע כי הוועדה תפנה למזכיר הממשלה, לשרת התחבורה ולשר האוצר, ותבקש לעגן בהחלטת הממשלה את האפשרות להגדיל את התקציב משנת 2027 אם התוצאות יהיו חיוביות, ולכתוב בהחלטת הממשלה שהתקציב יהיה צבוע לבטיחות בדרכים ולא יתאפשר להשתמש בו לצרכים אחרים. עוד ביקש היו"ר ביטן, כי השרים ידווחו לוועדת השרים על היישום, ואם התוכנית לא יושמה, למה לא יושמה. הוא אמר כי גם ועדת הכלכלה תמשיך לעקוב.