בקשה לתביעה ייצוגית: הטעיה בהסדרי תדלוק
בקשה לאישור תביעה ייצוגית הוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד החברות הום סימיקארד ודיוטי אנרגיה מחדרה, חברות אחיות בבעלות אברהם אילוז, העוסקות בהסדרי תשלום מוזלים ללקוחותיהן, המאפשרים להם לתדלק במגוון תחנות ברחבי הארץ במחיר זול מהמחיר הרגיל.
בבקשה נאמר, כי המשיבות מתקשרות עם תחנות הדלק למיניהן ומקבלות מהן הנחה קבועה ללקוחותיהן המתדלקים בתחנות הדלק. ההנחה ניתנת ללקוחות המציגים כרטיס תדלוק שמספקות המשיבות או באמצעות דלקן אוניברסלי. הלקוחות אינם נדרשים לשלם בעת התדלוק אלא משלמים במרוכז פעם בחודש באמצעות הוראת קבע אל מול חשבונית עסקה שמנפיקות המשיבות, אשר הכנסותיהן מתקבלות מתחנות הדלק שמתגמלות אותן על הלקוחות שמגיעים דרכן.
הבקשה הוגשה על ידי אזרחים שהתקשרו בעסקאות עם המשיבות ותדלקו דרכן בתחנות הדלק, אולם נוכחו כי נגבו מהם כספים רבים שלא כדין ובניגוד להסכם.
בבקשה נאמר כי בחישוב סכום החיוב החודשי, המשיבות מעלות את מחירי הדלק באופן מלאכותי, לעיתים בעשרות אחוזים יחסית למחיר שנקבע עם הלקוח, וכך גובות מלקוחותיהן סכום גבוה בהרבה מהסכום שלו התחייבו. באמצעות תרגיל זה, נטען בבקשה, המשיבות גורפות לכיסן סכומי עתק ומתעשרות על חשבון לקוחותיהן התמימים, הסבורים כי יצליחו לחסוך במקצת במחירי הדלק, אולם למעשה הם משלמים סכום גבוה בהרבה מהסכום שמשולם בתחנות הדלק עצמן.
לדברי המבקשים, כדי להשיג יתרון תחרותי על יתר השחקנים בשוק, המשיבות משווקות עצמן כמי שמעניקות ללקוחותיהן את המחירים הזולים במדינה. המציאות הוכיחה כי לא רק שמחיריהן אינם הזולים במדינה, אלא שסביר יותר להניח כי ההיפך הוא הנכון, ומחיריהן הם היקרים ביותר במדינה.
יתרה מזו, במרבית המקרים המשיבות גובות מחיר כה מופרז, עד שהוא עולה על המחיר המרבי המותר, המתעדכן מדי חודש על פי צו הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים בתחנות תדלוק).
נוסף על כך לעיתים המשיבות מחייבות את לקוחותיהן בתשלומים נוספים על התשלום העיקרי שבו מחויב הלקוח בהתאם לצריכת הדלק החודשית. החיוב בתשלומים הנלווים אינו קבוע, ומכונה לעיתים בשם "חיוב בגין דמי שימוש חודשי" ולעיתים בשם "חיוב בגין דמי שימוש שנתי". הצד השווה שבהם הוא שכולם חיובים שלא על פי ההסכם.
בבקשה נאמר, כי המשיבות אינן מתכחשות לגבייה מלקוחותיהן ביתר, ובכל פעם שלקוח פונה בטענה בנוגע לכך, הן מבטיחות לזכותו בגין הפער בחשבונית הבאה. אולם כאשר הלקוח פונה בטענה לגביית יתר לגבי פרק זמן ארוך, הן מסרבות לזכותו במלוא הסכום אלא רק בגין חודשים ספורים טרם פנייתו.
לטענת המבקשים, כדי להקשות על הלקוחות לתבוע מכוח ההתקשרות וכחלק משיטת הפעולה שלהן, הן אינן מתקשרות עם הלקוחות בהסכם מסודר אלא מחתימות אותו על "טופס התקשרות" גנרי, והן עצמן אינן חותמות על הטופס. כמו כן כאשר לקוחות מגלים כי נעקצו ומבקשים לקבל לידיהם העתק של ההסכם כדי למצות את זכויותיהם, המשיבות מסרבות למסור להם אותו.
לטענת המבקשים, מדובר במקרה של עוקץ מתוכנן ושיטתי, שבמסגרתו המשיבות מתעשרות על חשבון לקוחותיהן. אין מדובר בגביית יתר נקודתית בגלל טעות בתום לב אלא בשיטה סדורה וקונסיסטנטית שבה נוקטות המשיבות מתוך ידיעה כי הן אינן פועלות כדין ומתוך מטרה להתעשר שלא כדין באמצעות עושק לקוחותיהן.
אילוסטרציה
